ורק לשים טבעת – דירוג הכוכבים הוותיקים שעדיין לא זכו בNBA – חלק א'

כבר שנים ארוכות שהם עושים קסמים על המגרש, ממלאים אולמות, מרוויחים מיליונים וזוכים בתארים אישיים. אבל את החלום הגדול ביותר של כל ילד שמתחיל לשחק כדורסל הם עדיין לא הגשימו ועם הכניסה לעשור הרביעי בחייהם, הלחץ מתחיל לדבר. הנה דירוג הכוכבים הוותיקים שעדיין לא זכו באליפות NBA – חלק ראשון.

דוויאט הווארד, אלוף NBA, לייקרס
Credit to "los angeles lakers" Facebook page


האליפות האחרונה של הלייקרס כללה בתוכה הרבה סיפורים מרגשים וציוני דרך היסטוריים. דיברו הרבה על לברון ג'יימס, שבגיל 35 נתן עונת שיא והמשיך לבנות קייס בקרב על הגדול מכולם, על אנתוני דיוויס, שענה לכל מי שאמר שהוא שחקן של קבוצות קטנות ועל העיתוי הסמלי בזכייה שקרתה חצי שנה אחרי הטרגדיה של קובי בראיינט. בין כל אלה, נשכח הסיפור של דווייט הווארד, הכוכב הכי מושמץ בדור הנוכחי, שכמעט נפלט מהליגה, אבל בגיל 35 הסכים לחתום על חוזה לא מובטח ולתת מה שהוא יכול ב15-20 דקות בתחילת העונה, עד שהחזיר את האמון וסיים את השנה כסנטר המוביל של האלופה.

עם כל הכבוד לפיקנטריה הזאת, שצפויה לעזור להווארד להיכנס להיכל התהילה, כוכבים גדולים בהרבה כמו צ'ארלס בארקלי, קארל מאלון, סטיב נאש ואלן אייברסון כבר פרשו בלי טבעת אליפות והוכיחו שבספורט אין דבר כזה צדק היסטורי או מגיע. לכן, להלן דירוג השחקנים שצריכים להתחיל לחשוב מה הם עושים כדי שזה יגמר אחרת.

אז מי כאן? כל אחד מהשחקנים נמצא בסיטואציה שונה וחלק מהם לא באמת מרגישים מבוגרים, אבל מדובר בכל שחקן מגיל 31 ומעלה (נכון לתחילת העונה, לכן לא תמצאו פה את פול ג'ורג' ודמיאן לילארד) שנמצאים במעמד של כוכבים בדרך להיכל התהילה ועדיין לא זכו בטבעת אליפות.

 

ראויים לאזכור

אל הורפורד (34, אוקלהומה סיטי) ופול מילסאפ (35, דנבר נאגטס)
הם אף פעם לא היו כוכבים של ממש, אבל עשו ביחד ולחוד קריירה אדירה כרול פליירז והצליחו גם להוביל את אטלנטה לתקופה יפה מאוד. מילסאפ נמצא בדיוק איפה שהוא צריך להיות, כשחקן משלים בקבוצה מבטיחה והורפורד יקווה במהלך העונה להחזיר לעצמו קצת מהמניות שאיבד בפילדלפיה ולהגיע לסיטואציה דומה.

בלייק גריפין (31) ודרק רוז (32) דטרויט פיסטונס
שני השחקנים שלפני 10 שנים נראו כמו העתיד של הליגה, אבל לברכיים שלהם היו תוכניות אחרות וכרגע הם תקועים באחת הקבוצות החלשות בליגה וחייבים לצאת משם כדי שהקריירה שלהם לא תהפוך לטרגדיה של ממש.

 

מקום שישי – דמאר דרוזן (31) ולמרכוס אולדרידג' (35), סן אנטוניו ספרס
בעולם ההפכפך של הספורט האמריקאי, פעם אתה למעלה ופעם למטה, אבל באמצע מסתבר שאפשר להיתקע קריירה שלמה, כמו שקרה לשניים מהשחקנים הבולטים והיציבים בליגה לאורך כל העשור האחרון. אחרי שכל אחד מהם ניסה במשך 9 שנים את מזלו כפרנצ'ייז פלייר, הם התגלגלו לשתף פעולה בסן אנטוניו. משם זה הפך לקרב אכזרי ואבוד מראש להיכנס לנעליים של הכוכבים שהפכו את הפרנצ'ייז לארגון המצליח ביותר בספורט האמריקאי ב20 שנה האחרונות ונגמר בהדחה ראשונה מהפלייאוף במאה ה-21.

העתיד: בכל קבוצה אחרת זה היה נגמר בפרידה ובנייה מחדש, אבל פופוביץ' וסן אנטוניו פחות מתחברים לקונספט, אז דרוזן מימש אופציית שחקן לעונה הקרובה ואולדרידג' צפוי לסיים את חוזהו. בעונה הקרובה הם ינסו להחזיר את הקבוצה לפלייאוף ולתקן את המורשת, לפני סיום החוזה בקיץ בו יתחילו לחשוב אליפות וכוכב אחר להצטרף אליו.

דמאר דרוזן, מרקוס אולדרידג'
Credit to "San Antonio Spurs" Facebook page

 

מקום חמישי – כרמלו אנתוני (36), פורטלנד טרייל בלייזרס
בנקודת הזמן הזו הוא לא יותר טוב מהשחקנים מתחתיו, אבל הדירוג מתבצע בפרספקטיבה היסטורית. השחקן שמדורג 15 בטבלת קלעי כל הזמנים, כבר הרוויח את מקומו בהיכל התהילה, אבל התנהגות אנוכית על המגרש ובחדר ההלבשה גרמה לו להפוך לנזק לקבוצות שלו ברגע שלא יכל לחפות על כך עם 30 נקודות למשחק וכמעט בעטה אותו מהליגה. אבל כמו דווייט הווארד, גם הוא קיבל הזדמנות באמצע העונה ולקח אותה בשתי ידיים. אחרי שסוף סוף ביצע התאמות לתפקיד של שחקן משלים ועזר לפורטלנד לפלס דרך לפלייאוף במערב.

העתיד: פורטלנד היא קבוצה נחמדה וכוח יציב במערב ב-7 השנים האחרונות, אבל מגיעה משוק קטן מדי כדי להתחרות באמת מול המפלצות מטקסס וקליפורניה שמסתובבות שם. אבל כנראה שאליפות היא לא חזות הכל, כך שאנתוני, שנראה מאוד מרוצה בחצי שנה האחרונה, החליט להישאר ולהבהיר שהוא רוצה לחזור להיות שחקן לגיטימי בליגה ולא קבצן שמחפש תארים על הגב של מישהו אחר.

 

מקום רביעי – ראסל ווסטברוק (32) יוסטון רוקטס
יש דברים שלא רואים בסטטיסטיקה והם לא בהכרח דברים טובים. ככה שהשחקן, שלפרקים סיפק את המספרים הכי מרשימים בליגה, כבר השלים בעצמו עם העובדה שהוא לא שחקן שמוביל קבוצה לתארים והסכים לקבל מקום של כינור שני לג'יימס הארדן ביוסטון. הם התעלו על הציפיות בכך שהצליחו לשחק עם כדור אחד והגיעו כל אחד למספרים שלו, אבל ווסטברוק המשיך לכדרר יותר מדי, לזרוק יותר מדי ולאבד יותר מדי. כך שהניסוי המסוכן היה רחוק התקפה אחת מהדחה בסיבוב הראשון ולא בלם את התדרדרות המניה שלו.

העתיד: יוסטון עדיין לא ביצעה זעזוע בסגל, אבל העזיבה של הבעלים, דריל מורי וההחתמה של מאמן רוקי במקום דאנטוני, משדרת בבירור שהם התייאשו מהסמול-בול. כך שהם כבר לא ידברו על אליפות השנה ויש סיכוי לא קטן שהם יפרקו את החבילה וילכו לבנייה מחדש, אם לא בעונה הזאת אז בעונה הבאה.

ווסטברוק מנסה להקדים תרופה למכה ומבקש טרייד מהרגע שהשוק נפתח, אבל לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות מבחינתו ובכל מה שקשור למאבק על תארים, קשה לראות איך הוא לא הולך צעד אחורה. כבר שנים שהוא עובד על שיפור תדמיתו על ומחוץ למגרש דרך יותר מסירות ושלל מפעלי צדקה וראיונות מחויכים, אבל בינתיים לא נראה שזה מפצה על הכשלונות הקבוצתיים שלו, שגורמים לקבוצות לפחד להמר עליו ולכוכבים אחרים להעדיף להימנע מלשחק איתו בקבוצה.

ראסל ווסטברוק
Via Houston Rockets Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח