משחק ראשון בליגה האירופית – באופן מפתיע, לא באיטליה, ספרד או אנגליה, לשם אנשים טסים בשביל כדורגל. אני, הלכתי למפגש ה"מסעיר" בין וידאוטון לבאטה בוריסוב.
הסבר קצר. לא סתם בחרתי ללכת למשחק הזה. עברתי לבודפשט ולכן הלכתי אליו, ובכללי אני חולה כדורגל בכלל וליגה אירופית בפרט. נשמע לי עדיין כמו מפעל יוקרתי ששווה ללכת לראות.
מכיוון שוידי מארחת את משחקיה במפעלים האירופיים בבודפשט זה גם קרוב לבית. כבר בהגעה לתחנת המטרו של האצטדיון אתה מבין את גודל החגיגה שהולכת להיות עם מכירת הצעיפים, הגרעינים ואלפי אוהדי וידי שהגיעו לאצטדיון. האמנתי שכשאגיע לאצטדיון אכנס, אשתה בירה קרה ואגיע למגרש עצמו, אך הדברים השתבשו. כאשר הגעתי לאזור האוהדים של באטה הייתי צריך שוטרים שיעבירו אותי ואוהדים נוספים ליציע שלי.
חייב לציין, משחק שני שלי בהונגריה וברמת המתקנים אני פשוט מקנא – אמנם הם לא גדולים כמו טדי או סמי עופר, אבל גם אין צורך בכך. מתקנים קטנים ומושקעים.
נחזור למשחק. אלפי אנשים מחכים לשריקת הפתיחה ואני מחפש את הקשר הישראלי, ומוצא אותו בבאטה בוריסוב אצל הבלם האגדי איגור פליפנקה ואצל דימטרי באגה ששיחק בהפועל חיפה לפני כשנתיים. אוהדי וידי בשירה אדירה דוחפים את השחקנים קדימה. המשחק מתחיל ו-וידי מראה שליטה במגרש, אבל לא חדש בעולם הכדורגל שמתפרצת אחת משנה את הכל, ובאטה חוגגת את היתרון. הקסם המדהים של האוהדים הוא שדווקא אחרי השוק הם דחפו את הקבוצה יותר, בעידוד ושירה אדירים מכל היציעים. 1:0.
במחצית מתרחשת הפתעת המשחק, כאשר יש למזנון תור ארוך וכולם עומדים בשורה אחת ופשוט מחכים. הבדלי תרבות של ממש שעדיין מפתיעים אותי.
מחצית שנייה מתחילה והקהל של וידי רק מחכה לגול שיחזיר אותם למשחק. אבל, כנגד מהלך המשחק, דווקא באטה היא זו שעולה ל-2:0, וכובש השער הוא הכוכב איגור פליפנקה! לבסוף השופט פינק את שחקן העבר של מכבי תל אביב ומ.ס אשדוד בכרטיס צהוב שני על דיבורים.
ככה זה נגמר, האוהדים מאוכזבים כי הקבוצה יכלה להשיג יותר, הקהל מוחא כפיים לשחקנים שלו, אני שמח על החוויה ורמת הכדורגל שלא הייתה רעה לטעמי, ובעיקר חושב על קניית הכרטיס למשחק הבא של וידי נגד פאוק סלוניקי.
