התחנה הבאה – אליפות: על תחייתה המחודשת של לוקומוטיב מוסקבה

אם אתם אוהבי הפתעות בספורט; אם חייכתם כשראיתם את הפועל חיפה בפסגה; אם שמחתם למראה אינטר במקום הראשון בסרייה א’; אם פשוט התפעלתם העונה מקרבאח בליגת האלופות – כדאי לכם להעיף מבט על טבלת הליגה הרוסית. לאחר שפשוף עיניים קל, תראו כי גם ספרטק מוסקבה, האלופה המרעננת, וגם זניט סנט-פטרסבורג עמוסת הזרים, נמצאות מאחורי הפתעת העונה – לוקומוטיב מוסקבה. הפליאה מזהות המוליכה הגאה מתעצמת עוד יותר כשמגלים שהאחראים לכך, בין היתר, הם מאמן מיושן שנחשב למי שעבר זמנו, שחקנים מבוגרים שנאמר עליהם ששיאם הרחק מאחור ונשיא אחד, שאהד בכלל את היריבה.

לוקומוטיב מוסקבה
Credit to “
FC Lokomotiv Moscow” Facebook page

הגיבור המיתולוקומוטיבי

היה זה המחזור ה-15 בליגה הרוסית, וזניט אירחה את לוקומוטיב למשחק שהתברר כקרב צמרת. במחזור שלפני כן איבדה זניט את המקום הראשון ללוקו, והציפייה הייתה שתחזור אליו בתום המשחק. בכל זאת, היא כבר הביסה את ספרטק 5:1 ותחת שרביטו של רוברטו מנצ’יני נראתה כמועמדת הבכירה לאליפות. המשחק נגמר בתבוסה 3:0, לזכות לוקו, שפירקה את התכולים עם כדורגל יעיל ומתפרצות מדוייקות. מאז לא הביטה הקבוצה לאחור והמשיכה בנסיקה כל הדרך אל אליפות החורף הראשונה בתולדותיה. אט-אט חוזרת הקבוצה ליכולת שאפיינה אותה בשנות ה-90 ותחילת המילניום, שנקטעה עקב חובבנות פושעת מצד ההנהלה שלה.

עד לא מזמן, “לוקו” תאמה את פירוש שמה המקוצר בספרדית, כשהשגעונות וחוסר הסדר היו חלק מסדר היום. החל מפרסום שגוי מכוון על מספר מנויים גבוה מהקיים, דרך שחקנים ומאמן שעברו לתקשר דרך התקשורת בעקבות נתק, וכלה בפיטורי מאמן בטענה שמכר משחקים, ללא מתן הוכחות – התנהלות למופת למי שרוצה לדרדר את קבוצתו מקצועית וחברתית. האוהדים הפסיקו לבוא למשחקים, הקבוצה שקעה בעמק הבינוניות, והעתיד נראה אפור – עד לקיץ שעבר, בו מונה איליה גרקוס לנשיא המועדון. בהתחשב בשינוי שחולל, יש מקום לקרוא לו “גרקולס” – הרקולס ברוסית. וכמו הגיבור המיתולוגי, גרקוס גם כן ניקה את ה”רפתות” של המועדון.

לוקומוטיב מוסקבה
Credit to “
FC Lokomotiv Moscow” Facebook page

התהליך שעובר המועדון תחת גרקוס הוא לא פחות ממדהים, ומשלב יצירתיות ומקצועיות. אוסף תמונות של בעלי המנויים הודבק אל תוך מספרי השחקנים בגב החולצה, ושבועיים לפני כן, כשהמינוי שלו היה בגדר שמועה, עלו השחקנים למשחק בחולצות רטרו לכבוד 80 השנים לתואר הראשון של לוקו – כל זאת לחיזוק הקשר עם האוהדים, החזרתם למגרשים, והגברת הזיקה להיסטורית המועדון. בעידן בו המחסור והמותגים משתלטים על כל פינה ומעלימים את הזהויות של המועדונים, זהו אינו דבר של מה בכך.

לצד כל זה, גם בפן המקצועי חוותה הקבוצה הצלחה, ובעונה שעברה אף זכתה בגביע המדינה. אמנם המזל שיחק לטובתה והיא לא פגשה בדרך את אריות הליגה, אבל את האוהדים זה לא מעניין במיוחד, כל עוד הקבוצה תמשיך לרוץ בצמרת. הרי אם הייתם אומרים להם את המשפט האחרון ערב פתיחת העונה, כנראה שהוא היה מתקבל כבדיחה על חשבונם, ומהתעמקות קצרה בסגל מבינים מדוע.

בית קברות? בית הבראה

תחילה הופתעו האוהדים לגלות כי גרקוס אהד בעברו דווקא את זניט ואף עבד בה. במינויו טען כי פרק זה נשאר בעברו וכי הוא מרוכז אך ורק בהצלחת לוקו, ועם הזמן דבריו אכן התגלו כנכונים, אבל בכל מקרה זה הדבר היותר שגרתי בקבוצה. על הקווים נמצא יורי סיומין, שם מוכר לאוהדי הכדורגל הרוסי. המאמן בן ה-70 הוא אחד הותיקים בתחום, וכעת הוא נמצא בקדנציה הרביעית שלו בלוקומוטיב. רבים סברו בקיץ שהוא בעל רעיונות שבלוניים ומיושנים, שאינו מתאים להצעדת לוקו מעלה בטבלה, במיוחד לאור המיקום שלה בעונה שעברה, בה סיימה שמינית בלבד. למעשה, לפני מינויו בקיץ 2016, 55% מהאוהדים הצביעו נגד מהלך זה.

כשנעביר את הפוקוס לשחקנים, נמצא את ג’פרסון פרפאן הפרואני, שזכור מימיו בשאלקה, בה כיכב במשך 7 עונות, ושנעלם מאז מעברו לאל-ג’זירה; את מנואל פרננדש הפורטוגלי, שנדד בקבוצות מדרג ב’ ברחבי אירופה וכשל תמידית במציאת יציבות והמשכיות; ואת אדר, גיבור גמר יורו 2016, שלא הצליח למנף את ההצלחה לגזרת המועדונים, והגיע לאחר שנתיים לא מוצלחות בסוונזי ובליל. כולם נחשבו כשחקנים שלא יעלו את רמת הקבוצה והבאתם אליה נחשבה לתמוהה, על גבול ההזויה, ובוודאי לא כזו שתחזיר את לוקו לימי הזהר.

לוקומוטיב מוסקבה, פראפאן
Credit to “
FC Lokomotiv Moscow” Facebook page

בפועל, כולם לוקחים חלק כזה או אחר בעונה הפנטסטית של לוקומוטיב. להגיד שהשלם גדול מסך חלקיו יהיה להמעיט בגודל ההישג – לוקומוטיב הפכה ל”בית הבראה” של ממש. מעבר להובלת הטבלה, היא מובילה גם בכמות ההתקפות מסוכנות לשער היריבה, וגם במיעוט כמות ההתקפות המסוכנות לשערה. סיומין נאמן לשיטותיו שכבר הביאו לו תארים, ומנחיל משחק פשוט ויעיל. הצוות המקצועי הסיט את פרפאן מהאגף אל החוד, כיוון שבגילו כבר לא יכול לשרוף אגפים כמו פעם, והוא עובד קשה על מנת לשמור על כושר משחק גבוה. מנואל פרננדש מצא את מקומו והוא מנווט את המשחק ממרכז השדה, בתוספת לא מעט שערים – בתחילת העונה אף כבש את השלושער המהיר בליגה האירופית, והראשון שלו, ב-17 דקות בלבד. אדר משמש כגיבוי בהתקפה והשתלב בצורה טובה בסגל, ויש אופטימיות לגבי עתידו. לצדם, אי אפשר שלא לציין את האחים אנטון ואלכסיי מיראנצ’וק בני ה-22, האחראים ביחד ל-10 שערים ו-13 בישולים, הבלם סולומון קוורקלייה הגאורגי, שלצד יציבות הגנתית כבש 3 שערים עד כה, איגור דניסוב, הקשר הותיק והמעוטר, ששיחק בכל משחקי העונה עד כה, וגיליירמה מרינאטו וורדאן צ’ורלוקה, השוער והבלם בהתאמה, שמזמן הפכו לשלד הקבוצה ולחלק בלתי נפרד ממנה.

גם ביציעים המצב השתפר פלאים, כשלאורך העונה גדל מספר האוהדים שהגיעו למשחקי הקבוצה. לאחר המשחק שנעל את שלב הבתים בליגה האירופית, נגד זלין בצ’כיה, התייחס סיומין לחזרת האוהדים למגרשים ואמר כי אינו זכור כמות כ”כ גדולה של אוהדי הקבוצה במשחק חוץ, וכי הוא שמח שסוף כל סוף הם נהנים ממיקום קבוצתם במקום הראשון.

הופעות - טיק טיק

לא אליפות – מקום בצמרת, לא לסטר – לוקומוטיב

הצלחת הקבוצה גוררת כותרות והשוואות מכל עבר. סיומין עצמו הושווה לא פעם לארסן ונגר – גם הוא וגם ונגר הם בעלי פריט לבוש משעשע (כובע גרב אצל הרוסי והמעיל השחור המפורסם אצל הצרפתי), ושניהם בעלי עבר עשיר בקבוצתם. גם ארסנל הייתה בצמרת עד לפני כמה עונות, לפני שאיבדה גובה בחצי העונה השני. שתיהן סופרות יותר מעשור לאליפות האחרונה שלהם וההישגים שלהם מסתכמים בגביעים. למרות זאת, העונה לוקו דווקא מזכירה יותר את לסטר סיטי בעונת האליפות שלה – קבוצה עם תקציב ומטרות צנועים, בעונה שבה ענקיות הליגה מציגות יכולת מאכזבת (ספרטק מגמגמת לאחר האליפות, מנצ’יני ממשיך להתבלבל בעוד קבוצה רוויה כוכבים וצסק”א לא יציבה), מנצחת אותן במגרשן (3:0 על זניט, 4:3 משוגע על ספרטק ו-3:1 על צסק”א), תוך הפיכת שחקנים שלא זכו כותרות לכוכבים מקומיים ועם מאמן שמינויו לא התקבל בחיוב בקרב האוהדים. וכמובן, הצהרות צנועות מאד – “אנחנו לא מכוונים לאליפות, אלא להשאר בדבוקת הצמרת”, כשהפער מהמקום השני עומד על 8 נקודות. ראוי לציון שעד כה הפסידה לוקו 3 פעמים בליגה, כולם לקבוצות תחתית, כששני הפסדים בכלל הגיעו בביתה – תכונה שדווקא מזכירה מעט את ליברפול, אבל כאן הדמיון למעשה נגמר, וכנראה שבמוסקבה שמחים על כך בהתחשב בזמן שעבר מהאליפות האחרונה של האדומים. בסופו של דבר אף השוואה לא חשובה, שכן לקבוצה יש זהות משלה, והתמהיל של שחקנים זרים ותיקים ושחקנים מקומיים צעירים עובד פשוט נפלא עד כה.

גם במסגרת הליגה האירופית עושה הקבוצה חיל, כשעלתה ל-32 האחרונות מהמקום הראשון בביתה, כשהקדימה את קופנהאגן הדנית, שריף טירספול המולדבית וכאמור, זלין. ההגרלה זימנה ללוקו צמד מפגשים מאתגר מול ניס הצרפתית, שעברה עונה נהדרת אשתקד וסיימה במקום ה-3, והעונה מקרטעת בכל המסגרות וממוקמת במקום השמיני בליגה. יהיה זה מעין מפגש בין שתי קבוצות תואמות, שכן לוסיין פאבר משקם בעצמו שחקנים בניס, ועל כך יעידו מריו באלוטלי ודאנטה הברזילאי. אמנם לוקו יוצאת לפגרה ולא תגיע למשחקים בכושר אופטימלי, אבל מעבר לשלב הבא אפשרי בהחלט והקבוצה יכולה לעשות צרות לכל יריבה אפשרית, כך שבהחלט צפוי להיות מעניין.

לוקומוטיב מוסקבה, פראפאן
Credit to “
FC Lokomotiv Moscow” Facebook page

בסמלה של לוקומוטיב מופיעה רכבת, עמה מזוהה הקבוצה מיום היווסדה, ואוהדיה מקווים שהפעם היא עלתה על המסלול הנכון ומתחילה לדהור בו. לא קל לשלב בין מסגרת מקומית למסגרת אירופית, במיוחד עם סגל רווי פציעות כמו של לוקו, וככל הנראה היא תתמקד בהשגת התואר בליגה ולא בהתקדמות בליגה האירופית. כך או כך, גם אם תודח בבושת פנים מול ניס, זה יעבור מתחת לרדאר כמו ההדחה מהגביע בשלב מוקדם לקבוצה מהליגה השנייה, ולא יגרע מההישגים שלה העונה. עבור האוהדים, העיקר זה הליגה. ואם את לסטר ליווה ה”דילי-דינג-דילי-דונג” של ראניירי, את לוקומוטיב מלווה צליל מאיים הרבה יותר, של רכבת שמוציאה קיטור רגע לפני ההאצה. הגביע היה התחנה הראשונה, אליפות החורף הייתה תחנת ביניים לא צפוייה, והתחנה הבאה – אליפות.