השחקנים זועמים על רצח ג'ורג' פלויד? אני זועם מהצביעות שלהם

בטח שמעתם על ג'ורג' פלויד. מותו מתחת לברכו של שוטר הביא גל התמרמרות נרחב לא רק בארצות הברית אלא גם ברחבי העולם.

נסיבות מותו של פלויד נוראיות וזעם הוא אכן תגובה נורמלית. השוטר דרק שובין הניח את ברכו על צווארו של פלויד השוכב והחזיק אותו תשע דקות, כולל שתי דקות לאחר שזה הפסיק לזוז. זה נורא, לפיכך קל להבין אנשים שתחושת הצדק שלהם הושפעה ואינם עומדים בצד, אך באופן מאסיבי יצאו לרחובות והתכנסו מחוץ למחלקת המשטרה במחוז השלישי במיניאפוליס כדי לדרוש צדק.

יום לאחר מותו של פלויד, שובין, שהרג אותו, פוטר יחד עם שלושה מעמיתיו. תגובה לא מספקת בעליל, כי שימוש מופרז בכוח הוא בעיה מתמשכת שמחייבת ענישה על פי חוק ואלפי אנשים מכל הצבעים והמינים דרשו זאת. נכון, אלפי אנשים אחרים יצאו איתם באותו זמן ולהם דרישות שונות במקצת. או הבנה קצת חולנית של מושג הצדק.

ההפגנות התפשטו במהירות ממיניאפוליס לערים אחרות. הדרישות הועלו במהירות ואז נעלמו. המפגינים עברו מצדק לאנרכיה והפקרות. מקרים המוניים של ביזה באינספור מדינות. כשביזה הפכה לחלק מהמאבק למען הצדק, עד שכבר לא ניתן להבדיל ביניהם.

לעתים בעלי חנויות מנסים להגן על רכושם. בדאלאס, הבעלים תפס מצ'טה וניסה להילחם בהמון שבזז מחנותו ומצא את עצמו מותקף קשות. הוא לא שוטר אבל בכל זאת הותקף.

זה כאילו שאנשים ממש זקוקים בדחיפות לצדק. הם יוצאים למחות ומחפשים על מי ליישם את הצדק שלהם. הם לא מחפשים צדק לג'ורג' פלויד, גם לא למייקל בראון הבן (שנורה על ידי דאון וילסן, ההוא ממהומות פרגוסון 2014…).

אז, על איזה צדק מדובר כאן?

דרק שובין, שהרג את פלויד, נמצא בתא מעצר לפני משפט בכלא שמור. הוא מואשם ברצח מדרגה שלישית. העונש לאשמים בעבירה כזו במינסוטה נע בין 12.5 ל-25 שנות מאסר, תלוי בנסיבות הרצח. האישום הוגש כמעט מיד, ב-29 במאי שובין כבר נעצר. פיזית, בלתי אפשרי פיזית לנהל חקירה, להרשיע את האשמים, להשמיע את הכרעת הדין ולהכניס אותו לכלא מהר יותר. כלומר, נכון לעכשיו, מערכת המשפט האמריקאית ממלאת את תפקידה במידה ובמהירות שהחוק מאפשר. בשום מקום זה לא מהיר יותר. זהו הצדק. במדינות רבות אחרות הצדק הוא ביורוקרטיה מייגעת.

אולי תפסיקו לדרוש צדק שכבר בוצע? או שמא חייו של בעל חנות שמנסה להגן על עצמו מפני ההמון שווה פחות מחייו של שוטר שחנק למוות את פלויד? היכן מחאות ההמונים בדאלאס הדורשות למצוא את פורעי החוק האלה?

ובזה זה לא נגמר. הנה פורטלנד: העיר הגדולה ביותר באורגון. המשטרה כורעת ברכיים בסולידריות עם המפגינים.

אולי תחושת צדק ואומץ דורשים יותר מאשר קיום מייגע של החוק. בואו נעניש את האשם בדחיפות, ממש עכשיו.  הוא ייצא מהכלא ונשרוף אותו על המוקד. החוק לא מאפשר? שיזדיין החוק, הצדק הוא מעל החוק.

זו גישה מוזרה. אבל באופן תיאורטי, אפשר להבין (לא לקבל, רק להבין) את האנשים שיצאו למלחמה, ניצחו ללא קטטה והתחילו להרוס מכל הבא ליד. הם מרגישים כמו מהפכנים שעושים צדק בכוחות עצמם.

איך זה קשור לספורט?

אני מתנצל. קצת הפלגתי, אבל אני מגיע לזה.

קשה יותר להבין את עולם התרבות והספורט, שנציגיו מפרסמים פוסטים על דמוקרטיה וחופש, על סולידריות ועל סימפטיה ללא הבחנה. כמו טיילור סוויפט.

קשה עוד יותר להבין את הכוכבים שגובים כסף עבור משכנתא המונית לעצורים. כמו ג'סטין טימברלייק.

בתגובות, שואלים אותו מדוע הוא נותן כסף לא לקורבנות שבתיהם, מכוניותיהם ובתי הקפה שלהם נשרפו, אלא לשודדים שעשו זאת…

אבל אתם יודעים את מי הכי קשה לי להבין? שחקני כדורגל.

כמו פוגבה. הוא גם דרש צדק — ב-1 ביוני, שובין כבר היה במעצר יום שלישי ברציפות. מה צריך יותר צדק מזה? לינץ'?

כמו הנדרסון ושותפיו בליברפול. הם גם נדלקו ב-1 ביוני.

View this post on Instagram

Unity is strength #BlackLivesMatter

A post shared by Jordan Henderson (@jhenderson) on

או כמו רובן לופטוס-צ'יק וחבריו בצ'לסי. הם הצטרפו למחאה ב-2 ביוני.

 

או כמו מ'באפה וטיוראם, שכרעו ברך. כמו כל כך הרבה אחרים כאקט של מחאה.

יש הבדל קריטי בין המפגינים שיצאו למרות הסיכוי האמיתי לחטוף לפנים גז מדמיע, פציעה או מעצר, לבין השחקנים. חלקם באמת הוצפו אדרנלין ויצאו לרחוב. אחרים יושבים בבית וקוראים לחופש וניצחון הצדק מהספות שלהם.

אולי אנשים שוכחים, אבל כולנו, העולם כולו, כרגע במשבר של ממש: הקורונה הורגת אנשים, המגבלות הורגות את הכלכלה. כולם סובלים. אבל הכדורגלנים הרבה פחות: אם ג'סטין טימברלייק עשה הופעות ועכשיו, כמו כולם, נשאר ללא הכנסה, אז השחקנים הם עובדים שכירים במיטה.

הצופים שלהם הם אלה שנותרים ללא עבודה והכנסה, הכדורגלנים לא מסתכנים בשום דבר. מועדוני הכדורגל אולי מצמצמים את שכרם, אך הם ממשיכים לקבל כסף.

וכשלא הייתה להם עבודה הם שמרו על הכנסתם. הם נלחמו על כל אחוז. לדוגמה, בפרמייר-ליג לא ניתן היה לשכנע את השחקנים לקצץ 30%, אך במקומות מסוימים הם הצליחו לקצץ ב-10% משכרם (למשל בצ'לסי). אגב, מועדונים משלמים להם את הכסף שמקבלים הליגות ממכירת זכויות שידור. כלומר, אם אתם צופים בכדורגל, אז שכרם של השחקנים הוא גם הכסף שלי וגם שלכם.

הסולידריות של השחקנים בגלל הבחור שמת בארצות הברית היא ראויה לשבח, אבל זה לא דורש יותר מדי. יש כאלה שיש להם צרות גדולות יותר. הרי המצב השפיע על כל הענף ובמיוחד על עובדי המועדון. מה עם הזדהות בזה? שחקני כדורגל יכולים לעזור. בכסף ובמילים. צאו בהצהרה משותפת, תפעילו לחץ על הליגה — מדוע שם אין סולידריות? הרי ללא צופים, הסיכון הוא מינימלי: יש מעט אנשים על המגרש ולפני ואחרי משחקים, יבדקו, יחטאו ויאכילו אותם. ברצינות, ישנם מקומות עבודה רבים שעובדיהם נותרו חסרי הכנסה.

באופן מוזר, אף אחד מהכוכבים לא להוט לשחק. האומץ נעלם. משום מה, כשמדובר בעצמם ובבריאות שלהם, השחקנים מפסיקים מיד להיות מהפכנים. הם מיד מתחילים להקפיד על הכללים – למרות שהם תומכים גם במפגינים העוברים על החוק. יתר על כן, אלה הרשויות שצריכות להכריח את השחקנים לשחק. דני רוז אמר שלא מעניין אותו המורל של אנשים וכל עוד יש סכנה, הוא אפילו לא יכול לחשוב על כדורגל. תמי אברהם וטרוי דיני אמרו שהם לא יכולים לסכן את בריאותם של יקיריהם. נ'גולו קאנטה פשוט סירב להשתתף באימונים וכולם בצ'לסי תמכו בו.

השחקן הכמעט היחיד שאמר שהוא רוצה להתחיל לשחק כמה שיותר מהר היה ליאו מסי. עם הסתייגות, כמובן. הוא כינה את דחיית הקופה אמריקה כהחלטה סבירה, אבל לפחות אמר שהוא נסער והוסיף שמשחק ללא צופים, כמובן, הוא מוזר ולא שגרתי, אבל עדיין הוא באמת רוצה לחזור לשחק.

והשאר?

איפה ההתרגשות? הם דורשים להעניש כרגע את רוצח פלויד, יורקים על מוסכמות, כמו הליך משפטי. מתעלמים מהסגר (כמו כריסטיאנו רונאלדו), משחקים כדורגל בחצרו הבתים, כמו חובבנים בגרמניה שארגנו בסתר טורניר, התאספו מכל רחבי הארץ ושיחקו. הם כמובן לא כוכבים ולא מיליונרים, אבל גם הם רוצים לשחק, נכון? הם אוהבים כדורגל? האם אין זו רק דרך להרוויח 10 מיליון בשנה בעבודה לא אהובה? ובכן, לפחות שיגידו שהם לא יכולים לחכות שהמשחקים יחודשו, נכון? פשוט תגידו את זה. אולי זה יעזור למנקה באולפן הטלוויזיה לשמור על העבודה.

לא, במהלך המגיפה שחקני כדורגל אומרים משהו אחר לגמרי. הם טוענים שהם חוששים וחושבים על יקיריהם. שהם כמונו, אנשים רגילים.

אבל זה לא נכון.

שחקני כדורגל הם לא אנשים רגילים. מיליונים מכירים אותם, מיליונים עוקבים אחריהם ברשתות החברתיות, הם מרוויחים מיליונים. לא, הם לא כמונו. הם נהנים מכל הפריבילגיות שמבדילות אותם מהשאר.

ברגע קשה, כשמעמדם מעניק לא רק זכויות, אלא גם חובות וקשיים, הם פתאום דורשים להתייחס אליהם כאל אנשים רגילים. סליחה, שאני לא מאמין להם.

האנשים הרגילים, מי הם? האם הרופאים רגילים? רופאים שלא מוותרים על עבודתם בגלל הסיכון לחלות בנגיף קורונה, אך מטפלים בעצמם וגם נדבקים? וזה תמורת מעט כסף. בעוד השחקנים מרווחים הרבה כסף, הם פשוט לא רוצים לשחק. אומרים לכולנו שבריאותם חשובה יותר. אבל לא הבריאות של האיש ההוא מדאלאס. מוזר, אבל אף אחד מהשחקנים לא דורש צדק בשבילו. זה מה שאני מכנה צביעות.

אני גם אדם רגיל והנימוק שלי רגיל לגמרי. אני אוהב כדורגל: אתם שחקני כדורגל, לא פעילים פוליטיים. אז תשחקו כדורגל ואם אתם חולים – נו, גשו לרופא.

תבריאו ושחקו שוב. בשביל זה כולנו משלמים.

via GIPHY

5 תגובות

  1. Avatar

    כתבת שהשוטר מואשם ברצח מדרגה שלישית. השאלה שצריך לשאול היא האם הוא היה מואשם לולא הייתה קמה מחאה בגודל שכזה?
    כמו-כן כמה מקרים כאלה היו בעבר שעברו מתחת לראדאר.

    לדעתי אתה קושר ביחד כמה מקרים שלא צריכים להיות קשורים. זה טוב וכולם חייבים להביע זעזוע מהמקרה הספיציפי הזה גם אם הם לא צדיקים גמורים או לא מביעים אותו זעזוע על דברים אחרים.

    • Avatar
      מקס פרדקין

      אולי כן אולי לא. בשורה התחתונה, הצדק הושג. אני לא נגד המחאה אלא נגד הצביעות של אנשי הכדורגל והשואוביז. המחאה היא נכונה אבל הידרדרה לאנרכיה. כל מחאה היא לגיטימית כל עוד היה נשארת מחאה ולא הופכת למשהו גרוע יותר.

      • Avatar

        לדעתי גם המחאה הזאת צבועה ביותר, מה שמפריע למוחים מקצועיים זה ששוטר לבן הרג שחור, כאשר סטטיסטיקה מספרת לנו ששחורים שהורגים שחורים זה בסדר לחלוטין, ושחור הורג לבן זה בכלל ברכה לפי תגובות של המוחים. זה לא צובע את המחאה הזאת בגזענות?

    • Avatar

      שלום למקס הלבן.
      אין ולא תהיה לך את הזכות לשפוט ואת היכולות להבין בכלל מה חובה אדם שחור בארהב.
      לפי שמך, אולי חווית גזענות בישראל, אולי לא.
      אפשר לחשוב שהעבדות נגמרה כי הם ישבו ושרו קומביה יחד.

      • Avatar

        לכל אחד יש זכות לשפוט, אם כתבת מה שכתבת באמת לא הבנת את הכתבה (שלא נדבר על שגיאות הכתיב שלך). הכתבה מדברת על צביעות של שחקני כדורגל ולא על המצב בארצות הברית, הבחור כתב את דעתו וזכותך להסכים או לא. אבל בטח לא לטעון שאין לו זכות לשפוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח