הרבה מעבר לאצטדיון – חוויות מהביקור במטרופוליטנו

ביום שבת האחרון ערכתי טיול משפחתי בעיר מדריד היפהפיה, ובתכנון החופשה לא יכלנו לוותר על משחק כדורגל. לאחר שגילינו כי ריאל מדריד לא תשחק בביתה במחזור ה-32, הרגשתי שזו הזדמנות פז לבקר במטרופוליטנו החדש והמרהיב, ולמזלנו גילינו כי אתלטיקו מדריד תארח את סלטה ויגו ביום שבת, ה-13 באפריל. אגלה לכם סוד, מזל שכך קרה.

מטרופוליטנו, אתלטיקו מדריד, ילדים, אוהדים
הילדים במגרשים מגיל 0. תרבות כדורגל מעוררת השראה.
Credit to Atletico Madrid facebook page.

תרבות הספורט בכלל והכדורגל בפרט במדריד היא דבר מיוחד. בכל רחוב במרכז העיר ישנה חנות אחת או יותר של ספורט, בשלל גוונים וצבעים, שמוכרות את המרצ’נדייס של הקבוצות המקומיות וגם מדי ספורט של קבוצות ברחבי העולם. בימי משחק העיר נצבעת בצבעי הקבוצה ואי אפשר שלא להתאהב באווירה הזו ולהשתלב בה.

ערכי הספורטיביות והאהדה מתחילים מגיל 0, היה ניתן לראות זאת כבר בהגעה לאצטדיון. ראיתי את המון האוהדים נוהרים לאצטדיון, אנשים בכל קשת הגילאים, תינוקות שמגיעים עם הוריהם שמחנכים אותם עוד מינקות שאתלטיקו מדריד זו האהבה הכי גדולה שתלווה אותם במהלך החיים, ומנגד אנשים מבוגרים שלא יוותרו לעולם על משחק של קבוצתם גם בגילם המפואר. כולם לבושים באדום לבן, מאוחדים כקהל אחד והרגשות מתחילים לצוף מהרגע הראשון. כמובן שרכשתי לכבוד המאורע את צעיף המשחק וחולצה של השחקן הטוב ביותר בקולצ׳ונרוס, אנטואן גריזמן, ומשם עלינו לאצטדיון לתפוס את מקומנו (אחרי לפחות 200 מדרגות מפרכות).

השחקנים עולים לכר הדשא לחימום וההתרגשות בשיאה. צמרמורת מטורפת זורמת בגוף כאשר אני רואה את אובלאק, סאול, קוקה, גריזמן וחבריהם מתמסרים בגופיות האימון. לראות את סוללת הכוכבים הזו בעיניים, זה דבר שלא אשכח לעולם. בתור צופים אנחנו כל כך נהנים לצפות בהם משחקים דרך הטלוויזיה, תארו לכם את רמת האושר לצפות בהם מהיציעים.

 

שחקני שתי הקבוצות עולים מן המנהרה ושריקת הפתיחה מגיעה, ואיתה הגיע הזמן לדבר כדורגל.
בניגוד לשאר המשחק, דקות הפתיחה היו שייכות לסלטה ויגו שפתחה בצורה מעניינת עם 3 מצבים קורצים כולל חצי מספרת של סופיאן בופאל, אך יאן אובלאק ממשיך להראות שהוא אחד השוערים הטובים בעולם והודף את האיומים.

ככל שעבר הזמן הקולצ׳ונרוס החלו לשלוט יותר בכדור, ומנגד היכולת של סלטה ויגו החלשה דעכה מרגע לרגע, היא נראתה כבויה וחסרת אנרגיות. ה״סלסטס״, שנמצאת בקרבות תחתית היו מאכזבים, פרט לבופאל המרוקני ממוצא צרפתי שהיה היחיד שניסה להחיות את הרוח בשחקנים בתכלת. חסרונו של יאגו אספס הנפלא היה מורגש גם היום כמו בכל משחק, כשבלעדיו העונה ב-11 משחקי ליגה סלטה ויגו השיגו רק 4 נק׳ מתוך 33 אפשריות. מי יודע, אולי עונה בריאה של החלוץ הספרדי הייתה משנה את התמונה מבחינת המועדון מויגו.

לאחר 42 דקות מעוטות במצבים, הרעיד גריזמן את הקהל המדרידאי עם בעיטה חופשית אדירה לחיבורים. לגריזו היה משחק מצוין, הוא גם בישל את השער השני והיה מעורב מאוד במשחק ההתקפה, וגם כדרר בלהטנות מספר פעמים וסחט מחיאות כפיים רבות מהאוהדים ובעיקר ממני. בנוסף, החלוץ הצרפתי סיפק 2 דריבלים מוצלחים והעביר 2 כדורים ארוכים מדויקים, וזכה בצדק באיש המשחק.
כך נראה השער של גריזמן מהיציעים. תוכלו לשמוע אותי צורח ברקע ברגע כיבוש השער.

ה-וונדה מטרופוליטנו, שנחנך לראשונה ממש לפני שנתיים, והחליף את ה״ויסנטה קלדרון״ הותיק שנמצא לא רחוק ממנו, הוא אחד האצטדיונים היפים והמרשימים שנבנו בשנים האחרונות, ומקווה להמשיך את השושלת הנפלאה של אתלטיקו מדריד שכנראה תסיים כסגנית אלופת ספרד העונה. בעבר שימש כאצטדיון האולימפי של ספרד, אך ייעודו שונה להיות האצטדיון הרשמי של הקולצ’ונרוס. שיפוצו החל בשנת 2011 ונמשך 6 שנים, ומכיל 12,000 יותר מקומות ישיבה מאשר אצטדיונה הקודם. שמו של האצטדיון מורכב משני חלקים – ״וונדה״ עקב חסות מסחרית, ו-״מטרופוליטנו״ על שם אצטדיונה ההסטורי של הקבוצה בו שיחקה לפני הויסנטה קלדרון.
אמנם הקולצ׳ונרוס הודחו כבר בשלב שמינית הגמר מול יובנטוס, אך המטרופוליטנו יהיה נוכח בגמר ליגת האלופות אותו הוא יארח השנה.

המטרופוליטנו המדהים מהיציע.

המחצית השניה גם כן נפתחה בעצלתיים, שתי הקבוצות היו אנמיות על המגרש, ובדקה ה-62 מחליט סימאונה להכניס את אלבארו מוראטה למשחק במקומו של ויטולו, מהלך שבהחלט רענן את קצב המשחק.
החלוץ הספרדי לאחר 12 דקות בלבד מעלייתו לכר הדשא כבש שער מצוין במתפרצת, קיבל כדור עומק נפלא מגריזמן שהעמיד אותו במצב של אחד על אחד מול רובן בלאנקו ובקור רוח עבר מוראטה את השוער הספרדי וכבש בקלילות מול השער הריק. הקהל בטירוף, ואני בעננים, לא יכלתי לבקש משחק טוב יותר להיות בו באצטדיון המופלא הזה.

צמד הבלמים הצעירים פרנסיסקו מונטרו וטוני מויה סיפקו תחליף יפה לגודין וחימנס וביטלו כמעט בכל מהלך את שחקני ההתקפה של סלטה ויגו, כשביחד הם זוכים ב-4 תיקולים מוצלחים וב-4 קרבות אוויר מוצלחים, ומוסרים יחדיו 84 מסירות מדויקות ב-90% הצלחה.
חואנפראן בלט לטובה כשכרגיל שרף את הקו בלי הפסקה גם בגילו המתקדם. סאול (62 מסירות מדויקות וזכייה ב-9 קרבות אוויר) ורודרי (88 מסירות מדויקות ו-5 כדורים ארוכים מדויקים) שלטו במרכז המגרש ללא עוררין והניעו קדימה את הכדור לכיוון גריזמן ואנחל קוראה בהתקפה. משחק טיפוסי של הקבוצה השניה בטיבה בספרד, שהמשיכה להראות לנו שהיא ראויה לסיים את מירוץ ה״לה ליגה״ במקום ה-2 העונה.

 

שניות לקראת שריקת הסיום, אני ומשפחתי יורדים במדרגות לכיוון היציאה, ואני מסיט את מבטי על עבר כר הדשא בפעם האחרונה ושומע את השופט מסיים את ההתמודדות, ואומר לעצמי שזו הייתה אחת החוויות הכי משמעותיות וטובות שהיו לי בעולם הכדורגל. וונדה מטרופוליטנו, תודה על ערב מקסים ואירוח ספרדי משובח. אני מבטיח לחזור, להתראות עד הפעם הבאה.

מטרופוליטנו, אתלטיקו מדריד
חוויה מדהימה שתחזור על עצמה, תודה לך מטרופוליטנו!
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!