הקסם פג, מתחילה העבודה הקשה באמת

אין שום דבר מפתיע בהפסד של מנצ’סטר יונייטד בברצלונה והפרידה מליגת האלופות ברבע הגמר. זו פשוט עוד שלב בירידה מענן החלומות עליו ריחפו הקבוצה ואוהדיה מאז החליף אולה גונאר סולשיאר את ז’וזה מוריניו על הקווים.

סולשיאר
Via Manchester United facebook page

אחרי כמעט שלושה חודשים שבהם הקבוצה חזרה לחיים ושחקנים רבים חזרו לחייך (ולא פחות חשוב, לכושר), המציאות הכתה בפני סולשיאר וכל מי שקשור לקבוצה: מנצ’סטר יונייטד גרסת 2019 לא שייכת לחבורת העלית העכשווית – לא באנגליה, ולא באירופה.

יש גבול לכל תעלול

הסימנים הופיעו על הקיר כבר מזמן. יונייטד אולי המשיכה לנצח הרבה אחרי החודש הראשון של סולשיאר, אבל היכולת הפסיקה להיות משכנעת. מפנטזיוניריות שגם נבעה מלוח משחקים מאוד נוח שהתאים בדיוק למאמן החדש ושחקנים שמצאו מחדש את המוטיבציה שלהם, הגיעה פרגמטיות מעורבבת עם ביטחון וגם לא מעט מזל. כנראה שהניצחון בפריז שחק את מרכיב המזל עד הסוף.

ב-7 המשחקים האחרונים של יונייטד בכל המסגרות היא ספגה חמישה הפסדים. זה פחות השפיע על מצבה בליגה (שניים מתוך החמישה הגיעו בפרמייר ליג), שם יונייטד חזק במירוץ אחר המקום ה-4, אבל זה קצת פוצץ את הבלון והתדמית של המושיע הכל יכול שנכפתה על סולשיאר מאז שהרים את מפלס המצב רוח באולד טראפורד.

בין אם הוא ישיג את הכרטיס לליגת האלופות או לא, סולשיאר הרוויח את ההזדמנות שלו לבנות קבוצה בקיץ ולא סתם להיות שיפוצניק. כמה העבודה שבפניו קשה? זה מאוד תלוי בגישה.

 

רחוקים כרגע מהגדולות באמת

כמה שחקנים מההרכב של מנצ’סטר יונייטד נכנסים להרכב של ליברפול ומנצ’סטר סיטי? מעט מאוד. אולי בכלל לא. שדרוג באיכות השחקנים חייבת להתבצע. זה לא אומר בהכרח לקנות את השחקנים הכי יקרים והשמות הכי נוצצים, אבל זה ברור שלתת בטחון ואמונה זה לא מספיק במקרה הזה. איכות הסגל נשחקה עם השנים. בין אם זה מוריניו אחראי או אנשים מעליו, זה פחות משנה. הנקודה היא שיונייטד צריכה שחקנים יותר טובים. וגם שיטה.

יש הבדלים תהומיים בין אייאקס לבין ליברפול ומנצ’סטר סיטי מבחינה תקציבית וגודל סגל, אבל יש גם מהמשותף, וזה לא קשור להיותן או אי היותן חלק ממעמד חצי הגמר בליגת האלופות השנה (השורות נכתבות ברביעי בבוקר, לפני הגומלין של ליברפול בפורטו ולפני שסיטי מארחת את טוטנהאם). שחקנים יקרים, פחות יקרים, זה לא בהכרח מה שעושה את ההבדל. השיטה, המערכת, ההתאמה, וגם האמונה/ביטחון של השחקנים עצמם בדרך השתוו להם נותנת לקבוצות האלה את הבסיס. לאייאקס יפרקו את הבסיס הזה לחתיכות בקיץ, אבל זה כבר יותר קשור לכוחות שוק והבדל מעמדות בין ליגות ומועדונים באירופה.

 

רבות דובר ונכתב על מגע הקסם של סולשיאר. על איך הוא מביא פרגוסוניות חזרה לקבוצה, על החיוך שהוא החזיר לשחקנים שפופים ומדוכאים, כאלה שרק חיכו לברוח מיונייטד. אולי יש לו את זה, ואנחנו זוכים לראות את צעדיו הראשונים של אחד ממאמני העל הבאים של אירופה. אבל כמה חודשים בתוך התפקיד, אנחנו בעיקר יודעים את זה – מנצ’סטר יונייטד קבוצה עם סגל בעייתי מאוד לעומת אריות כדורגל אחרות באירופה, ושיש גבול לכמה המעבר בין מוריניו לסולשיאר יכול לעשות בלי שינויים בסגל ובשיטת המשחק כדי שיונייטד תחזור להיות אחת מאריות אנגליה ואירופה ליותר מרק כמה חודשים.

ברצלונה יונייטד
Via Champions League facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח