“המפורקות” – פרק א’: דנייפרו דנייפרופטרובסק

בשנים האחרונות היינו עדים ללא מעט מועדוני פאר שירדו מנכסיהם. יהיו שיגידו כי מדובר באסון ספורטיבי – שכן לראות מועדון ענק נעלם הוא לא דבר נעים – ויהיו שיגידו כי המהלך דווקא מבורך – הרי אין צורך במועדונים ששקעו בצרות כלכליות, חוקיות או לא, ועדיף שמועדונים להם הנהלה בריאה יתפסו את מקומם. דבר אחד בטוח – סיפוריהן של הקבוצות הללו מעניינים, ולכן החלטתי להקדיש לנושא פינה חדשה – “המפורקות”. בחלק הראשון בחרתי לדבר על דנייפרו דנייפרופטרובסק – ליתר דיוק, על שלושת מועדוני “דנייפרו”.

טובים השניים מן הארבעה?

דמיינו לעצמכם ליגה, בה לאורך שנים היו 4 קבוצות קבועות בצמרת – מעין מועדון סגור שכזה. כל קבוצה מגיעה מעיר אחרת, כל היריבויות מעניינות ומרגשות. הישגים אירופאיים גם היו קיימים – שתיים מהן נפגשו בחצי-גמר, בדרך לזכייה של אחת מהן, והשלישית הפסידה בגמר אחר. עכשיו עשו פאסט פורוורד – ותשארו עם מחצית מאותו המועדון הסגור, כי היתר לא באותה הליגה. תרתי משמע – האחת התפרקה בפועל, והשנייה הורדה לליגה הרביעית ולא מן הנמנע שתתפרק גם היא. לכל אחת מהן הוקמו שתי קבוצות אלטרנטיביות, והבלאגן חוגג. ובכן, ברוכים הבאים לליגה האוקראינית בכדורגל.

שחטאר דונייצק ודינמו קייב עדיין מושכות כותרות מדיי פעם, ואפילו מסיבות חיוביות – הקמפיין המוצלח של שחטאר העונה הוא הדוגמא הטרייה ביותר, אבל אין להן זכות להתלונן. הרי לפני שנים אחדות דנייפרו דנייפרופטרובסק ומטאליסט חרקוב (בה אתמקד בחלק הבא של הפינה) התחלקו עמן בכותרות – וכיום שתיהן למעשה לא קיימות. במטאליסט, כאמור, לא נעסוק עכשיו, ובאשר לשכנתה מדנייפרופטרובסק – היא רשומה בליגה הרביעית, היא ליגת החובבים במדינה, ומצבה בכי רע. סקירה קצרה של השנים האחרונות של הקבוצה תראה מהן ההשלכות של ניהול לקוי וחובבני.

שחטאר דנייפרו
בימים יפים יותר – דנייפרו נגד שחטאר דונייצק. Credit to “FC Dnipro” Official Facebook page.

מגמר הליגה האירופית לליגה השלישית

עונת 2014-15 הייתה השיא עבור דנייפרו. הקבוצה פתחה בהפסד לפ.צ. קופנהאגן בפלייאוף ליגת האלופות, שבדיעבד סלל את הדרך לגמר הליגה האירופית. את שלב הבתים סיימה שנייה, אחרי אינטר, ולפני סנט-אטיין וקרבאח. בהמשך גם אולימפיאקוס, אייאקס, קלאב ברוז’ ונאפולי הודחו על-ידי האוקראינים המפתיעים, שבכלל אירחו את משחקי הבית שלהם בקייב בגלל העימות במזרח המדינה. הם הפסידו רק בגמר, 3:2 לסביליה, שבאותה תקופה הפכה את המפעל לטורניר הביתי שלה. 4 שחקני דנייפרו נכנסו לנבחרת הטורניר, ולצד סיום במקום השלישי בליגה, נראה היה שהעתיד מזהיר פנים לקבוצה. אך לא כך היה. שחקנים מובילים, כדוגמת יבגני קונופליאנקה וניקולה קאליניץ’, עזבו לליגות בכירות יותר, מחליפיהם לא הצליחו להכנס לנעליים שלהם, ושחזור הצלחה אירופית ירד מהפרק – הקבוצה הודחה כבר בשלב הבתים בעונה הבאה. בליגה הצליחה דנייפרו לתפוס את המקום ה-3 ממש במחזורי הסיום, אבל הצרות רק החלו.

לקראת סוף העונה נודע לקבוצה כי היא מורחקת ממפעלים אירופאיים לשלוש העונות הבאות. אם זה לא הספיק, היא הפסידה בתביעה נגדה מצד חואנדה ראמוס, מאמנה לשעבר. הספרדי טען כי המועדון לא שילם לעוזריו סכום של כמיליון וחצי יורו, ומשלא הגיעו הצדדים להסכם – הופחתו ממאזנה של דנייפרו 6 נקודות ליגה. לאחר מו”מ נוסף בין הצדדים, שנכשל אף הוא, הורדו לה 9 נקודות נוספות. הליכים משפטיים נוספים, שנבעו מחובות שונים, הובילו לאיבוד 24 נקודות במצטבר, ולירידה לליגה השנייה מהמקום הלפני-אחרון.

דנייפרו סביליה
זכרון רחוק שמרגיש כחלום – גמר הליגה האירופית, נגד סביליה. Credit to “FC Dnipro” Official Facebook page.

אבל בכך לא תמו צרותיה – לקראת פתיחת העונה נתבשרה הקבוצה כי היא תשחק בליגה השלישית, ולא בשנייה, עקב חובות; דנייפרו הגיעה למצב בו היא תלויה בכספים שהייתה צריכה לקבל עבור אחוזים ממכירתו של קונופליאנקה מסביליה לשאלקה; גל שחקנים עוזבים פקד אותה ואילץ אותה להתבסס על שחקני המילואים; הנקודות המשיכו לברוח מהקבוצה, כשהפעם הופחתו 3 כאלה ערב פתיחת העונה – אבל התברר כי אלה לא הנקודות המעניינות ביותר.

השחקנים העוזבים בחרו בשני יעדים עיקריים. הראשון הוא “זוריה”, קבוצה המשחקת בליגה האוקראינית הבכירה ומהווה חלק מהטופ-4 החדש. אגב, אחד השחקנים הללו הוא אנדריי לונין, שוער הרכש החדש של ריאל מדריד. היעד השני הוא המעניין יותר – “דנייפרו-1”. מדובר בקבוצת כדורגל חדשה, שהוקמה חודשים ספורים קודם לכן. אחת הדמויות שסייעו ודחפו להקמתה היה רומן זוזוליה, שחקן אוקראיני בולט ואקס-דנייפרו המקורית, שטען כי הקבוצה החדשה היא למעשה הוולדות מחדש של זו המקורית. גם מטרה ברורה הוגדרה – הגעה לליגה הבכירה בעתיד הקרוב, ולמעשה הפיכה לפנים של דנייפרופטרובסק, שכן דנייפרו המקורית לא תאריך ימים. דנייפרו-1 קיבלה אישור להשתתף בליגה מקצוענית, וכך נוצר לו תקדים – לראשונה בהיסטוריה שתי קבוצות מהעיר דנייפרופטרובסק רשומות יחד באותה הליגה, הליגה השלישית. מדובר היה בהפכים קיצוניים – מצד אחד, קבוצה שרק שנתיים קודם לכן השתתפה בגמר אירופי (לשם השמת ההישג בפרופורציה, לפניה ואחריה הפיינליסטיות היו בנפיקה וליברפול), ומהצד השני – קבוצה בת חודשים ספורים, שזה עתה קיבלה את התעודה הנדרשת מההתאחדות הלאומית.

ירידה לצורך ירידה

כבר בפגרת הקיץ “גנבה” דנייפרו-1 מאחותה הגדולה שחקנים בכירים, ואף את המאמן, דמיטרי מיכיילנקו (אם השם מצלצל לכם מוכר – הוא שיחק בתחילת המילניום בהפועל ת”א ובבית”ר י-ם). האחות הקטנה המשיכה בתנופתה על חשבון הקבוצה הותיקה, ובמהלך עונת הבכורה הנפלאה שלה ניצחה 2:1 בדרבי – כל הדרך אל עלייה ישירה לליגה השנייה מהמקום השני בטבלה. דנייפרו המקורית, אם תהיתם, סיימה את העונה במקום ה-8, לאחר התרסקות בחצי העונה השני. אל פגרת החורף יצאה במקום ה-3 בטבלה, אולם עזיבת כשרונות צעירים לקבוצות בכירות יותר פגעה אנושות ביכולת של הקבוצה וביציבותה (ארטיום דובביק, למשל, עזב למידטיילנד הדנית. דובביק בן ה-20 כבש 12 שערים ב-13 משחקים בחצי עונה). ואם משבר מקצועי הוא עניין פתיר, אזכיר לכם כי ניהול כושל ובעיות כלכליות הפכו לחלק בלתי נפרד מהקבוצה. קנסות נוספים לאורך העונה הגדילו את כמות הנקודות המופחתות מ-3 ל-18(!).

חשוב להבין כי בעוד חלק מהמקרים התקבלו בהבנה, בפעמים אחרות הקבוצה הפגינה חשיבה מדהימה בקוצר-הטווח שלה. חובות לחלוץ קאליניץ’, למשל, עוד יכולים להתקבל בהבנה מסויימת – הקרואטי תרם רבות לקבוצה במהלך שנותיו בה, ועובדה כי עבר ממנה לסרייה א’. אבל קחו את סאגת אז’ידיו, שגובלת באבסורד. הברזילאי שותף בחמישה משחקים בלבד בקדנציה שלו באוקראינה, ומשום שדנייפרו לא העבירה לקרוזיירו את סכום ההעברה עבורו בזמן, הופחתו ממאזנה 9 נקודות. קאליניץ’, לצורך העניין, עלה לה “רק” בשש.

אז'ידיו דנייפרו אייאקס
תרם מעט, הזיק הרבה – אז’ידיו (מימין). Credit to “FC Dnipro” Official Facebook page.

בכל אופן, לאחר עונה בינונית, הייתה הקבוצה בעיצומן של הכנות לקראת העונה הבאה, כשברקע מהדהדת עלייתה של דנייפרו-1 לליגה הבכירה. ואז, בתחילת יוני האחרון, הברק הכה. מדנייפרו נשלל רשמית סטטוס המועדון המקצועני שלה, מה שקבע כי הקבוצה רשאית לשחק רק בליגת חובבים – והורדה ליגה, שוב, לליגה הרביעית. הסיבה לכך הייתה, שוב, החובות לראמוס.

כאן אוהדיה איבדו תקווה, וסבלנות, באופן סופי והחליטו לפעול בעצמם.

עונה נוספת חדשה, “דנייפרו” נוספת חדשה

דנייפרו הגיעה לשפל היסטורי והפכה בפועל לקבוצת-בת של דנייפרו-1. אחזור על כך – מועדון היסטורי הפך לקבוצת ב’ של מועדון שנוסד לפני פחות משנתיים. דחויי דנייפרו-1 עברו לשחק בדנייפרו בקביעות, שחקנים צעירים של הקבוצה הצעירה נשלחו לדנייפרו הותיקה על מנת לצבור ניסיון וזמן משחק. נראה כי עם כל חודש שעבר מצבה של דנייפרו הדרדר, גם כשנראה היה שאין לאן לרדת, והאוהדים היו סבורים כי הסיבה היחידה בגינה הקבוצה עדיין קיימת היא הכרחיותה להצלחת דנייפרו-1.

לכן, בצעד חסר תקדים, הוקם מועדון שלישי(!) בדנייפרופטרובסק – “דנייפרו-1918″. גרעין האוהדים של המועדון המקורי הוא זה שעמד מאחורי המעשה, והשם נבחר כמחווה לשנת ייסודו של המועדון, שאמורה להגביר, או להחזיר, את תחושת השייכות למועדון – דנייפרו-1 מעולם לא קיבל יחס אוהד מצד אולטראס דנייפרו המקורית. אמנם שם המועדון החדש גרר לא מעט בדיחות בדבר אי-המצאות שאר 1916 ה”דנייפרו” שבין דנייפרו-1 לדנייפרו-1918, אבל הקבוצה מתיימרת להיות רצינית ביותר ומכוונת גבוה ככל האפשר. נכון להיום, דנייפרו-1918 משחקת בליגה החובבנית, במטרה לצבור נסיון ולמשוך אליה משקיעים. הכוונה אינה הסתמכות על אוליגרך כלשהו, אלא התבססות על תרומות מאוהדים והשקעות מצומצמות מגורמים שונים. דוברי הקבוצה הבטיחו כי ימנו אנשי מקצוע, כולל מנהל ספורטיבי, ללא עבר בדנייפרו המקורית, על מנת להמנע מטעויות העבר. תקוותם היא כי כל אותם אוהדים שראו בדנייפרו-1 זיוף ולא הסתירו את טינתם אליה, יתחברו לפרויקט החדש שלהם, וכי דנייפרו-1918 תהפוך ליורשת של המועדון המקורי.

הסיפור סבוך ומפותל, והסיבות לכל מהלך תמוהות. קולות רבים אומרים כי לעירייה יש אינטרס כלכלי בעניין דנייפרו-1918. הקבוצה הוקמה בעקיפין ע”י ראש העיר של דנייפרופטרובסק, שהוא גם חברו של בעלי דנייפרו המקורית – וקומבינות נפוצות לא רק בארצנו, כך שהכל ייתכן. יהיה מעניין לעקוב ולחפש מעט סדר בתוהו ובוהו שנוצר, על אחת כמה וכמה אם נראה בעוד שנים אחדות את שתי קבוצות הצעירות בליגה הבכירה.

אוהדים דנייפרו דרבי
אוהדי דנייפרו המקורית (כרגע) בדרבי. Credit to “FC Dnipro” Official Facebook page.

צמד נצחון של עוזר המאמן

ומה עם דנייפרו המקורית? לא מכבר היא פתחה עונה בליגה הרביעית, והפסידה במשחק הראשון בגלל השופט. לא, לא מדובר בבכיינות תורנית או בעבירה שלא זכתה להתייחסות – מדובר בהתערבות פיזית של השופט. בדקה ה-84 מסר שחקן דנייפרו את הכדור לחברו, שלא קיבל אותו – כי הכדור פגע בשופט. שחקני היריבה חטפו אותו (את הכדור, לא את השופט), וכבשו את שער הנצחון. מאז רשמה דנייפרו הפסד נוסף ונצחון בכורה, בזכות צמד של הווינגר סרגיי נזארנקו בן ה-38, שהוא במקביל גם אחד מעוזרי המאמן. אם השתעשעתם לפני שנה למראה ז’וזה מוריניו בשער, דעו כי דברים כאלה קורים גם ברצינות.

השנה חוגגת דנייפרו 100 שנים להווסדה – דווקא בתקופה הגרועה בהיסטוריה שלה. לצד כל האיחולים האפשריים, השבלוני ביותר הוא האמיתי ביותר כרגע – עד 120. ומשם כבר נסתדר.

דנייפרו דגל
בדרך להתפרקות? ציון 100 שנים ל”דנייפרו” בעונה שעברה. Credit to “FC Dnipro” Official Facebook page.
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!