הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול העונה, קצת ברצינות, מעט בהומור ומהזווית האישית.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.
לפני המשחק:
משחק פתיחת עונה הוא בדרך כלל חגיגי ומרגש יותר מאלה שבאים אחריו, אלא אם מדובר במשחק אליפות או משהו דומה.
נראה לי שמשחק הפתיחה שלנו השנה קצת שונה, ואני בטוח שהמילה שחזרה על עצמה ברכבות ובאוטובוסים בדרך לווטפורד, בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ של האוהדים היתה קוטיניו. אני מניח שחלק גם הוסיפו קללה עסיסית בכל פעם שהזכירו את השם הנ"ל, חלק אחר פשוט שיגר אותו לברצלונה וחלק נוסף דווקא רצה שישאר, בעונש ביציע או על המגרש בתקווה שיתרום משהו. איש איש באמונתו יחיה, אבל לגבי קוטיניו, לא נראה שמישהו מחוץ למעגל ההחלטות יודע מה יהיה. אני בספק אם גם הם יודעים.
אני באופן אישי לא חושב שצריך להשאיר אותו בכח וכדאי למצוא את הדרך הנכונה והמתגמלת ביותר להיפרד. במצב הנוכחי צריך להיות חכם ולא צודק, כי במלחמה הזו שני הצדדים עלולים להפסיד אם לא ינהגו בתבונה.
מה שבטוח זה שלתוצאת המשחק היום תהיה השפעה גדולה על ההתייחסות שלנו כאוהדים לקוטיניו, למרות שמדובר רק במשחק אחד.
ניצחון ואוהביו יקראו להנהלה לסלוח לו ושונאיו יראו בכך הוכחה שאפשר להסתדר בלעדיו.
הפסד ושונאיו יאשימו אותו, לעומת אוהביו שיראו בכך הוכחה ניצחת לחיוניות שלו ויקראו לקלופ להשאיר אותו.
פינת הקלישאה של קלופ:
חשבתי לתרגם, אבל החלטתי להשאיר את ההתייחסות של קלופ לווטפורד בשפת המקור:
Their style of play is kind of clear, they’re a football-playing side – that’s Silva as a manager
האמת – לא הבנתי למה הוא התכוון.
המשחק:
שאלת מיליון הדולר היא איך ישפיעו ההתרחשויות מחוץ למגרש על השחקנים והאם קלופ הצליח למקד אותם במשחק בלבד.
השאלה החשובה השניה היא מה יהיה על ההגנה האדומה, בייחוד עם שני המגינים שלנו, מורנו שכבר הוכיח בעבר שהוא לא מתאים (יש שמועות שבפגרה הוא השתפר), וטרנט-אלכסנדר (מעתה טא"א) שלא היו לו מספיק משחקים בשביל להוכיח משהו.
היה פעם סרט אימה שנקרא "מה עשית בקיץ האחרון" ובדקה השמינית הוא זכה להקרנה חוזרת בכיכובה של הגנת ליברפול: תיקול גרוע במרכז – קרן – כיסוי גרוע – גול. אשכרה, כאילו לא היתה פגרה.
באולפן ג'יימי קראגר יוצא מדעתו בגלל הסגירה הגרועה של מרכז הרחבה. במקום שיעמוד שם שחקן עם אוריינטציה הגנתית, בלם למשל, עומד פירמינו ומסתכל. אי אפשר לבקש מחלוץ לפתח אינסטינקטים הגנתיים. זה פשוט לא יקרה. חבל שאין מי שיעשה סדר בסגירות ממצבים נייחים.
אתמול ארסנל עברה תוך שתי דקות מסטטוס של לוזרית לזה של קונטנדרית.
לנו לקח שתי דקות לעשות את הדרך ההפוכה, מ"קונטנדרית" ללוזרית. אחרי השער המבריק של סדיו "כנראה עשית משהו בקיץ האחרון" מאנה, הגיעה עוד ספיגה מטופשת שהתחילה בהסתבכות (התלבטתי אם לכתוב השתעשעות) מיותרת על הקו של צ'אן ומורנו, המשיכה בתיקול מפוספס של מורנו על סף הרחבה ובלאגן ברחבת החמש. ווטפורד מובילה 1-2 ומגיע לה.
בהפסקה אני רץ לויקיפדיה כדי לבדוק אם באיטליה השערים גבוהים יותר, כי שתי הבעיטות של סאלח, לבד מול השוער, הלכו לשמיים. למי שתהה לגבי התשובה, היא שלילית.
נראה שגם סאלח בדק בויקיפדיה כי בפתיחת המחצית השניה הוא סופסוף בעט, אמנם החוצה, אבל מתחת לגובה המשקוף ומיד אחר כך השיג פנדל, שאותו הבקיע פירמינו בנגיעה הראשונה שלו בכדור (יש כאלה שטוענים שהוא שיפשף את הכדור במחצית הראשונה, אני לא כל כך זוכר).
עוד השדר האנגלי מזכיר לנו את סיפור שתי הדקות מהמחצית הראשונה ופירמינו, שאחרי הגול כנראה הבין את הפרינציפ, מבשל מעל השוער לסאלח, שמטווח אפס כבר לא בועט מעל השער. הנה, גם אנחנו יכולים להפוך ל"קונטנדרים" תוך שתי דקות…ואחר כך להפוך ללוזרים שתי דקות לסיום עם שער שיוויון מבעיטת קרן, כמובן, אחרי שוינאלדום מרחיק גרוע ומיניולה מתקן את ההצלה הגדולה שלו בהדיפת הכדור לתוך השער. 3-3.
שורה תחתונה:
קשה לצפות לשינוי כשהמאמן אותו מאמן וההרכב הוא אותו הרכב, ובאמת קיבלנו את העונה הקודמת בשידור חוזר.
הגנה קטסטרופלית במצבים נייחים בפרט ובינונית בכלל, והתקפה מהירה עם דימיון, אבל ללא תנועה, ולכן כמות הבעיטות למסגרת (חמש) לא היתה מספקת.
לא ברור לי מה היה השינוי שעשה קלופ בהפסקה, אבל הקישור היה הרבה יותר אגרסיבי ודומיננטי והשליטה עברה לאדומים.
אחוזי החזקה בכדור היו נמוכים יותר מהממוצע בעונה שעברה, רק 54%, ועדיין מוקדם לדעת אם זה חד פעמי או לא ומה המשמעות של זה.
סאלח היה מצויין במחצית השניה בזכות המהירות ותנועת העומק שלו. קצת יותר דיוק במסירה ובבעיטה וזה יהיה הרבה יותר מבינגו.
טא"א היה טוב מאוד באגף ימין, והכדורים הנייחים המעולים שלו מזכירים בוגר אחר של הנוער. בצד השני מורנו נשאר מורנו – תורם בהתקפה וחור בהגנה.
הקישור היה בחזקת "נעדר" עד ההפסקה ובהחלט השתפר בשניה, אבל זה לא יספיק.
ההתקפה עשתה את שלה, אם כי פירמינו ומאנה היו הרבה פחות פעילים מהצפוי ומהרצוי.
משחק מרתק, תיקו מוצדק והגיע הזמן לפרסם מודעת דרושים גדולה גדולה ובכל השפות לאיתור מאמן מומחה להגנה ולמצבים נייחים (אפשר אולי לנצל את המיליונים מהמכירה העתידית של קוטיניו).
ומה הביטלס היו אומרים על זה?
בדרך כלל אני אסתפק בהתייחסות אחת שלהם לאירועים, אבל מה שקרה ביומיים האחרונים מחייב התייחסות כפולה.
כמובן שבשיר yesterday הם כבר התייחסו לאירועי קוטיניו אתמול:
Yesterday, all my troubles seemed so far away
…Now it looks as though they're here to stay
…There's a shadow hanging over me…
ולגבי משחק ראשון בעונה ארוכה:
…The long and winding road
Will never disappear, I've seen that road before
שתהיה לכולנו עונה מוצלחת, מהנה ומרתקת.