הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול העונה, קצת ברצינות, מעט בהומור ומהזווית האישית.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.
או.קיי, אז אנחנו מתחילים עונה שלישית עם הקלופ ועדיין הכיוון לא כל כך ברור, ומדיניות ניוד השחקנים עדיין מג'עג'עת:
כן קוטיניו, לא קייטה.
כן קייטה, לא ון דייק.
כן ון דייק, לא קוטיניו.
אני לא בטוח אם משהו בטקטיקות הטיפול בנושא לוקה בחסר או שהשיקולים הכלכליים יותר חזקים מהשיקולים המקצועיים. ניסיונות הרכישה היו מעט מגומגמים (לא רצו להוציא כסף?) והקבוצה אף ננזפה על פעילות לא חוקית בניסיון לרכוש את הבלם ון דייק מסאותהמפטון, ואחרי שסופסוף סירבו סופית לניסיונות בארסה לרכוש את קוטיניו (חלמו על המיליונים שיקבלו?), הודיע הבחור ודווקא בערב שישי, שהוא רוצה לעזוב, סיבך לגמרי את המצב והכריח אותי לעדכן את הטור.
וזה נכתב בשישי בערב:
אם אני מנתח נכון את המצב, קוטיניו ימכר בסופו של דבר לברצלונה, למרות ההודעה החוזרת של המועדון שהוא לא למכירה, כי עדיף בוכטה של כסף ביד משחקן לא מרוצה על המגרש או על הספסל ובלי כסף בכיסים.
לכל מי שכועס עליו וחושב שהסיבה היחידה היא שברצלונה גדולה יותר מליברפול, אני רוצה להזכיר שחקן בשם קיירי אירווינג שמשחק באחת משתי קבוצות הכדורסל הגדולות בעולם וגם רוצה לעזוב. הכוכבים של היום מבינים שהכח אצלם והם רוצים שליטה על הקריירה שלהם. מרגיז אם אתה אוהד ליברפול, אבל זה המצב וזו זכותו של השחקן לבקש לעבוד במקום שבו הוא חושב שיהיה לו יותר טוב. אני מניח שרובנו היינו נוהגים כך, אם רק היינו יכולים.
יכול להיות שהתקבול מהמכירה הצפויה יקל על הבעלים לרכוש את שני השחקנים שקלופ רוצה, ואולי רק נרוויח מהסיפור הזה. נכון שקוטיניו היה אחד החשובים בקבוצה, עם מהלכים מבריקים וגולים מהסרטים, אבל היו לו גם הרבה רגעים מתים ומשחקים שבהם הוא התחבא על הקו. אני מאמין שקלופ והחבר'ה ידעו להסתדר בהתקפה בלי הנסיך פיליפ ולכן אני מעדיף הגנה משודרגת עם קייטה ודייק (אם יגיעו כמובן). אם הם לא יגיעו אז אכלנו אותה.
נחזור לטקסט המקורי:
ברור שקלופ מאמין בשיטה שלו ובשחקנים שלו, ושום דבר לא יסיט אותו מדרכו. לא הקלופ יתפתה לרכוש שחקנים שלדעתו אינם מתאימים והוא מאוד אוהב את אלה שכבר אצלו וקשה לו מאוד להיפרד מהם. אלא שדווקא אצלו, הגורו של הסדר והשיטתיות, יש לי תחושה שמתחילים עונה עם אי סדר ועם עניינים לא סגורים. יש תחושה שמתחילים עונה עם חולשה ברורה בחלקים מסויימים בסגל ובלי פתרונות מתאימים. קלופ יודע מה החולשות (הגנה, הגנה ועוד פעם הגנה), אלא שבמקום לתכנן מספר פתרונות, הוא מתעקש על אותם שניים ש"אולי יבואו" ואינו מוכן להתפשר עליהם, כך שהקבוצה נשארת בינתיים עם חורים ובלי פתרונות מספקים.
לדעתי בעיית ההגנה נובעת קודם כל מסגנון המשחק ההרפתקני וההתקפי שלו קלופ, בנוסף מיכולותיהם המוגבלות של כל שחקני ההגנה וגם בגלל הקישור. הנדרסון, וינאלדום וצ'אן הם לא שותפים להגנה ברמה של קאנטה ודומיו שלא נדבר על בוסקטס, קאסמירו ושות'. יתכן שהם איטיים מדי וכנראה שקריאת מהלכי היריב שלהם אינה מספיק טובה. הקשיים בהגנה מתחילים כבר ממרכז המגרש ולא בקו הבלמים, הלא יציבים, או המגינים המגמגמים, או אצל השוער (שגילה שיפור מהותי לקראת סוף העונה הקודמת). הסיכוי שהמצטרפים החדשים ישפרו את תפקוד ההגנה הוא קטן.
ההתקפה המלהיבה תמשיך להיות הסיבה להיצמד למסך ולא לפספס אף שניה. הצירוף של סלאח, שהחוזקות שלו, מהירות ותנועה, דומות לצוות הקיים, אמור להוסיף גיוון ויכולת תמרון לקלופ, והציפייה מכולם היא לשיתוף פעולה טוב יותר בזכות הניסיון שצברו בעונה שעברה. ההתקפה תמשיך להתבסס על תנועה חכמה וחילופי מקום ללא הפסקה שמאפשרים מרחב תנועה וכניסה של שחקנים לעמדות הבקעה, בייחוד אלה שמגיעים מהאגפים או מאחור. השאלה כאן היא האם כבר קלופ למד איך מבקיעים נגד הקטנות המצטופפות ברחבה.
נעלם גדול הוא נושא הפציעות שיהיה מהותי בשילוב של עונה ארוכה וסגנון משחק אגרסיבי. קלופ יהיה חייב לייצר רוטציה אפקטיבית שתשמור את כולם בכושר ובמוטיבציה.
השנה החלטתי לצרף את הבנים המפורסמים ביותר של העיר לצוות הבלוג וכל שבוע נשתדל לקבל את חוות דעתם של הביטלס על המשחק ועל השבוע שעבר על הקבוצה, ונתחיל כבר מעכשיו:
"here comes the S.., and i say it's allright"
שמתם לב ששני שחקני הרכש בהתקפה מתחילים באות S – סאלח וסולנקה? זה בהחלט בסדר מבחינתי, בייחוד שהיכולת שהציגו בטרום העונה היתה Super.
דרך אגב, כנראה שהצירוף של סאלח נבע גם ממניעים כלכליים מאחר והוא נותן לקבוצה גישה לשוק המצרי-אפריקאי שהוא שוק בתול ביחס למזרח הרחוק, שם כל הגדולות משקיעות מאמצי שיווק עצומים. מסתבר שלסאלח מיליוני עוקבים בטוויטר והוא אושיית תרבות במצרים (הקרדיט על המידע לאורי לוי/באבאגול המומחה לכדורגל באיזורינו). אמנם המצב הכלכלי שם לא מזהיר אבל הפוטנציאל גדול.
"In a couple of years they have built a home, sweet home"
שנתיים ראשונות של קלופ הוקדשו לבניה והטמעת השיטה שלו ובנוסף הוא יצר מערכת מחבקת ותומכת, ממש כמו בית. הקפיצות והחיבוקים שלו עם השחקנים כבר הניבו כמה מהתמונות היותר מלהיבות של העונות האחרונות.
בנוסף, הביטלס אומרים לקלופ, כמו שכתבתי בעונה שעברה, שעליו להתמקד בליגת הבית שלו, בפרמייר ליג, ולא לרוץ אחרי חלומות הצ'מפיונס, כי חזרה למסורת של הצלחות בונים אך ורק ע"י הצלחה עקבית בבית. צ'מפיונס זה חשוב, אבל הפרמייר זה העיקר.
אפילו מוריניו מבין את זה, ולכן השחקנים שהוא רכש בסכומי עתק, לוקאקו ומאטיץ', הם כאלה שמתאימים לפרמייר ולא לצ'מפיונס.
סיכום (ברוח סרטי הביטלס):
אין ספק שהשחקנים יעבדו קשה, כי אצל קלופ זה תמיד "לילה של יום מפרך" (hard day's night).
השאלה אם בסוף העונה, או אפילו במהלכה, נצעק help, או שנגיד שהשתתפנו ב"מסע הקסם המסתורי" (magical mystery tour).
אני מתקשה להאמין שנזכה באליפות. לפני ההודעה של קוטיניו מקום שלישי – רביעי נראה לי ריאלי. עכשיו אין לי שמץ מושג…