המסע של ליברקלופ: ניצחון על סיטי במשחק מושלם

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

Premier League - טיקטיק

לפני המשחק:
אני בטוח שקלופ ובעלי הבית מבוסטון רוצים להחזיר את ליברפול לשורה הראשונה של הכדורגל האירופי.
אני מאמין שהדרך הנכונה היא הצלחה עיקבית בליגה שהשיא שלה הוא כמובן אליפות. זכיה חד פעמית בצ’מפיונס אינה מספיקה, אם אין לה המשכיות בליגה.

האם זה מקטין את חשיבות המפגש עם סיטי בצ’מפיונס?
לא ולא ונהפוך הוא.

דווקא הצלחה מול סיטי, שנותנת פשוט עונה מושלמת, יכולה לתת תאוצה לתהליך הזה ולקרב את הגאולה, כלומר את האליפות. אם נפליג למחוזות הדימיון וההגדות, אז הצלחה היום זה כמו שיגור חללית שמשתמשת בכח המשיכה כדי להאיץ מעבר לכח הראשוני שנותן לה טיל השיגור.

אם נחזור לקרקע, אז אנחנו לפני משחק ששום תוצאה לא תפתיע בו, אפילו לא ניצחון מוחץ לסיטי, כי ליברפול זה לא יובנטוס, וכי איכשהו אנחנו מגיעים למשחק עם סוללת פצועים אינסופית דווקא בחוליה הכי חלשה

ליברפול, אנפילד, קהל
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

פינת הקלישאה של קלופ:
לפני משחק כל כך חשוב כמות הראיונות עולה וכך גם כמות הסיסמאות שמפריחים המאמנים, ומסתבר שגם קלופ חושב על החלל החיצון ביחס למשחק:
“סיטי יכולים להבקיע בכל מגרש, ואפילו על הירח… התוכנית שלנו היא ליהנות, לעבוד קשה ולגרום אושר לקהל… אנחנו נעשה טעויות וחשוב שנדע להתגבר עליהן ולהיות אמיצים” (בריאיון שקראתי קלופ חזר פעמיים על האמירה שהקבוצה עושה טעויות וצריכה ללמוד לתקן אותן – האם זו ראיה מפוכחת של המציאות או בניית אליבי?).

המשחק:
שתי דקות אחרי הגול של סלאח ראינו דוגמא לטעויות שקלופ דיבר עליהם, כשכל ההגנה האדומה עלתה לכדור חופשי ורק המזל שלח את הכדור של סאנה החוצה.
אמנם השער של סלאח היה אחרי מתפרצת מפוארת, אבל אפשר להגיד תודה לאותו אדון מזל שהפריע לאוטמנדי להרחיק ולשוער אדרסון להדוף. 0-1.

היתה קצת התערבות של אדון מזל גם בכדור שהגיע לאוקס בדיוק מול השער, אלא שבבעיטה המושלמת שלו לא היה אפילו מילימטר מזל. אפילו לא מיליגרם מזל. פשוט פצצה חכמה. 0-2.



סיטי, שעד השער הראשון היתה עדיפה והגיעה בקלות לרחבה האדומה, איבדה לחלוטין את הסדר והאירגון ולולא השם שהופיע על המסך לא הייתי מזהה שמדובר בקבוצה של פפ. הלחץ של שלישיית הקישור האנגלית על הצוות הבינלאומי ממול היה פנטסטי וכל שחקן כחול ראה מולו תמיד שני אדומים. התנועה של שלושת החלוצים היתה מתואמת וכך גם ההצטרפות של שני המגינים. פעם זה עולה והשני מחפה ופעם להיפך.
ומה עם הטעויות שקלופ הבטיח? היו לא מעט איבודים מיותרים במרכז, אבל ההגנה ידעה תמיד לתקן אותן, כמו שקלופ קיווה.

כשסלאח שם את הכדור בול על הראש של מאנה, אמרתי לאישתי שהפעם המצרי בישל, היא ענתה באותה מהירות שסלאח רץ: “זה ברור, הרי המצרים חזקים בבישול”, והיא אומרת את זה מניסיון אישי, ולי לא נותר אלא להסכים איתה. כרגיל.

0-3. מחצית מושלמת. למה אי אפשר לסגור עכשיו?

ליברפול, אוקס, צ'מברליין
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

נראה לי שהסיבה היחידה שקלופ לא יכניס עוד שלושה בלמים כבר אחרי ההפסקה כדי לשמור על התוצאה היא בגלל שכולם פצועים.
אלא שהסיבה האמיתית היא שכמו הרבה פעמים בעבר, קלופ לא קורא נכון את המגמות על המגרש. סיטי מתחילה בתנופה אדירה והיציאה של סלאח לא מוסיפה לשקט הנפשי שלי. סיטי שוכבת עלינו, רוב הכדורים נופלים אצלה וסאנה דוהר שוב ושוב על הקו, וכל פעם רק מפספס במעט במסירה האחרונה.

הריח של הבישול המצרי הולך ודועך והריח של השער הכחול הולך ומתגבר. אחרי רבע שעה של בלאגן המערך ההגנתי של ליברפול מתייצב וסיטי לא מאיימת ממש להבקיע. מצד אחד אני שמח שהמחצית השנייה משעממת, מצד שני זה גורם לי לטחון גלידה ועוגות.

הסיבה שלדעתי קלופ מכניס את סולנקה, חלוץ שלא מבקיע ובקושי משחק אפילו בליגה, היא הרצון להראות לפפ שהוא יותר מתוחכם ומתחכם ממנו. אחרת אין סיבה וביום כזה כנראה שכל קלף שקלופ יזרוק הוא קלף מנצח.



בעשר הדקות האחרונות אני מגלגל על הלשון את המילה בונקר, ותוהה ביני לבין עצמי האם זו מילה בעלת קונוטציה שלילית או חיובית. עצמי מחליט שזה חיובי ובענק.

כשסלאח התיישב מחייך על הספסל דקה לסיום, נאנחנו כולנו לרווחה.

שורה תחתונה:
ניצחון ענק במשחק מושלם.
קטונתי מלנתח האם באמת השינויים שעשה פפ בשיטה ובהרכב של סיטי היו מה שסלל את הדרך לניצחון, אבל אני בטוח שהפעם השיטה של קלופ עבדה באופן מושלם.
אני לא מהמתרגשים או המתלהבים, אבל לתת ציון לשחקנים הפעם זה קל: עשר לכולם. גם על הביצוע הטקטי וגם על המאמץ.

במחצית השניה פפ הזיז את דה ברוינה משמאל למרכז, מאחור לקדימה, אבל שום דבר לא עזר לו הפעם.
ההגנה האדומה סגרה נהדר וסיטי לא ידעה לנצל את מעט הפתחים הקטנים שקיבלה, והשיגה אפס בעיטות למסגרת למרות 66% אחזקה בכדור (יכול להיות שאם היו משחקים על הירח אז היו מבקיעים…). לעומת זאת, מזמן אני לא זוכר את ליברפול עם כאלה אחוזי הצלחה גבוהים – שלושה שערים מתשע בעיטות.

לפני המשחק הרהרתי למה התכוון קלופ כשהוא ביקש מהשחקנים להיות אמיצים. גם אחרי המשחק אני לא יודע למה הוא התכוון, אבל זה לא משנה כי השחקנים כנראה הבינו.

ליברפול
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

הסיפור גמור?
ממש לא.
סיטי עדיין קבוצה נהדרת וליברפול עדיין לא קבוצת הגנה גדולה, וההרכב יהיה כנראה עוד יותר חסר עם הפציעות והצהוב של הנדרסון. שער לסיטי בפתיחה בשבוע הבא והכל פתוח.
אבל בינתיים, אפשר להריץ את התקציר שוב ושוב ושוב, כי במחצית הראשונה הרגשנו ממש מרחפים בחלל.

מסתבר שיש שני דברים מושלמים בעולם – ניצחון על סיטי בצ’מפיונס ובישול מצרי.

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
הם גם בחלל…
help me get my feet back on the ground

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח