המסע של ליברקלופ: התיקו מול ווסט ברומיץ’

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

לפני המשחק:
האם אכזבת הדרבי תשפיע עליהם או לא?
האמת היא שאין לי שמץ מושג האם באמת יש למשחק הקודם איזושהי השפעה על שחקנים. האם הם מתחילים מאפס או שהם סוחבים איתם משהו?
אם אנחנו משליכים עליהם את תחושותינו כאוהדים אז חייבת להיות השפעה כלשהי, אבל יכול להיות שכמקצוענים שזה מקום העבודה שלהם, הם יודעים לשים את הדברים בפרופורציה ולהשאיר את האכזבה או השמחה מאחור ולהתחיל שוב מחדש.

גומס, ליברפול, אברטון
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

המשחק:
המחצית הראשונה היא כמו המשך ישיר של רבע השעה האחרונה בדרבי, כלומר קבוצה חסרת חיים, תנועה ורעיונות כמעט לחלוטין.
זה נראה כל כך כמו סיום הדרבי כשהתקפה מתפרצת פוטנציאלית בדקה הארבעים הסתיימה באיבוד כדור של מאנה כמובן, שלא נדבר על זה שעד אז ההזדמנות השניה הטובה ביותר היתה כדור רוחב שסלאח כמעט הגיע אליו ואפילו לא נגע בו. אומר שנית – כמעט הגיע…

כל כך חסרי דימיון היינו שהתפללתי לכדור ארוך שההגנה תיקח ותאבד מהר כי זה בערך היה הסיכוי היחיד שלנו להבקיע.
בקיצור, מחצית שעדיף לשכוח, בטח כשהיריבות לצמרת מובילות.

בדקה ה 48 קלאבן עושה את מה שמכונה בלקסיקון הכדורגל של אנפילד “עבירת דרבי על שמו של לוברן” שמייצרת ערימה של כדורים חופשיים, שלוש הזדמנויות מעולות לווסט ברום ושתי הצלות גדולות של קריוס.

קלופ מוכיח שהוא קצת משתנה השנה, ועושה שינוי מערך כשהוא מעביר את מאנה לאגף ימין ומזיז את קוטיניו למרכז לטובת ניהול המשחק מאחור.
הקבוצה הרבה יותר אקטיבית במחצית השניה והכדורים עפים ברחבה מצד לצד, אבל רק לרוחבה ולא לעומקה. גם השמטות של השוער ואיבודי כדור בתוך הרחבה נגמרים בכלום.
איכשהו בכל פעם שאנחנו מגיעים לרחבה חסר איזה סנטימטר לבעיטה טובה או למסירה הנכונה.

כשהשדר הבריטי מזכיר לנו שסולאנקה עדיין לא כבש שער בקבוצה הבוגרת אני מפנטז על שער ניצחון מרגש של הבחור וכשהוא מבקיע אני מתחיל להאמין שחלומות מתגשמים, עד שמתברר שגם במשחק היום הידיים של שחקני ליברפול עושות קצת יותר מדי. בדרבי זה היה לוברן בהגנה והיום סולאנקה בהתקפה.

ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

שורה תחתונה:
תיקו מאופס שהזכיר לא מעט משחקים דומים מהעונה שעברה.
אולי בכל זאת זכרונות ותחושות הדרבי היו חזק בראש וברגליים של השחקנים.
הרוח השפיעה מאוד על מה שקרה על המגרש, אבל נראה היה שלליברפול אין בכלל רוח היום.

מאנה היה חסר דיוק וחסר בטחון, קוטיניו לא הצליח להשתחרר לבעיטה ולא נתן כמעט שום מסירה מתוחכמת ופירמינו וסלאח היו שקטים ולא מורגשים.
מילה טובה לקריוס שהיה במקום הנכון בפעם היחידה שהיה צריך אותו.

Premier League - טיק טיק

היה או לא היה?
דפקו אותנו השופטים או לא? לא דפקו. סולאנקה לא נגע בכוונה בכדור, אבל היד שינתה את כיוון הכדור וכיוונה אותו לשער.
שאר הצמרת מנצחת ואנחנו מאבדים גובה וארבע נקודות חשובות בבית.
אחרי הדרבי כתבתי שאני מקווה שהמומנטום החיובי לא יתהפך. היום החשש שלי למומנטום שלילי רק התגבר.

אורחים מיוחדים בבלוג – פינק פלויד:
בתקליט “echoes” הם השמיעו באחד השירים הקלטה של אוהדי ליברפול שרים ומעודדים את הקבוצה.
השיר הפותח באותו תקליט מתאים בדיוק למה שהיה הערב, כי זה היה – one of these days…

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח