המסע של ליברקלופ: התבוסה מול מנצ’סטר סיטי

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

לפני המשחק:
פפ מול קלופ.
שיאנית החזקת הכדור נגד התקפת המעבר הטובה ביותר. וכו’ וכו’…
משחק חשוב שיקבע הרבה אבל לא יקבע הכל.

יורגן קלופ
Credit to “http://www.liverpoolfc.co

פינת הקלישאה של קלופ:
הכותרת באתר של הקבוצה לריאיון עם הבוס היתה “קלופ מגלה את הסוד להצלחה מול הגדולות”, אז מיהרתי ללחוץ על הקישור.
אמנם אתם תקראו את זה אחרי המשחק ולא בטוח שתהיה לכם הסבלנות, אבל עם כל ההערכה שיש לכולנו למאמן, מדובר בבית ספר לקלישאות ומשפטים שמאמנים אומרים ובעצם לא אומרים הרבה:
אין שום סוד להצלחה מול הגדולות, זו רק עבודה קשה.
צריך לקוות שהם לא יבקיעו! (סימן קריאה גם במקור).
חלק מהעניין הוא למנוע מהם לעשות את מה שהם רוצים לעשות, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אבל בכל זאת היה שם משפט מעניין:
בזמן המשחק אני מתרכז בקבוצה שלי, והיריב אינו מעניין אותי. לפעמים הקבוצה השניה משחקת היטב ואז קל לזכור מה הם עושים (לכל מי שתהה מדוע קלופ לא עושה שינויים במשחקים – הוא פשוט לא מסתכל על היריב).

מנה שחקן המחזור ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

המשחק:
מה שאיפיין את ההתקפה של ליברפול ברוב המחצית הראשונה היה קבלת החלטות לא נכונה או פעולה אחרונה לא איכותית.
סאלח, מאנה וצ’אן לא הצליחו לסגור מהלכים טובים בשער.
זה בדיוק מה שקרה לסדיו מאנה בריצה לכיוון הרחבה בדקה ה 37 – החלטה לא נכונה לנסות להגיע בקפיצת קראטה לכדור גבוה. נכון שהוא לא הסתכל על השוער, אבל אני בטוח שהוא הרגיש אותו ובמבחן הפציעה החמורה השופט צדק, והמשחק נגמר.
אם גדולי הפרשנים (קראגר והנרי), אחרי שידורים חוזרים מתלבטים, אז אני יכול להבין את השופט שהחליט להחמיר.

ואם נחזור לשער הראשון אז סיטי כבשה אותו לא רק בגלל הסגירה הלקויה בהגנה, אלא בעיקר בגלל הרכות בקישור, כפי שהיה מתחילת המשחק, כאשר הכחולים זוכים כמעט בכל כדורי הגובה (72% עד ההפסקה).

אני יכול להבין את ההיגיון בחילוף בהפסקה, אבל אני דווקא חשבתי שאפשר יהיה להשתמש במהירות של סלאח שיצא, ולא הבנתי למה קלופ, שהשיטה שלו מחייבת אימון רב, מכניס דווקא את השחקן הכי חדש לסיטואציה הבעייתית הזו.
יכול להיות שקלופ ויתר על המשחק כבר בהפסקה?

אבל מה אני מתעסק בשטויות ובקטנות – את דה בריינה ראיתם? אין לנו שחקן כזה ויסלחו לי כל מעריצי קוטיניו. הוא היה בכל מקום והחליף צדדים בקצב שהבן המתבגר שלי מתקתק הודעת וואטסאפ ואינסטגרם.
לצערינו כל מסירה שלו מושלמת ולמזלינו הבעיטה לשער קצת פחות.

שורה תחתונה:
הרחקה שמרחקה, הסיטי היו הרבה הרבה יותר טובים. אמנם עד השער הראשון הגענו שוב ושוב לרחבה שלהם, אלא ששם עשינו כלום ושום דבר וברמות הללו, מי שאחוזי ההצלחה שלו כל כך נמוכים לא ינצח.
אפרופו אחוזים, עשר מתוך שלוש עשרה הבעיטות של סיטי היו במסגרת.
חוסר האונים במחצית השניה, שאפשר לקרוא לה גם התפרקות, לא מתאימים לקבוצה שרוצה להתמודד למעלה, וקלופ צריך לעשות חושבים איך מתמודדים עם מצבים כאלה.
האם אנחנו יכולים להתנחם בחצי שעה הראשונה? התלבטתי עם זה ולדעתי התשובה היא – לא. ההרחקה והפיגור הם לא סיבה למה שראינו.

חמישה כדורים ברשת, ואיך היו אומרים פעם ב”שירים ושערים”? בלט – מיניולה.
אובייקטיבית – כל הגולים היו יפים.

ליברפול מנצ'סטר סיטי 5-0
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

אני אוהב להסתכל על הפרסומות שרצות בצדדים ולראות אם הן מתאימות למשחק. חבל שהחבר’ה שלנו וקלופ כמובן, לא קראו אותן.
וזה מה שרץ שם:
Lock in
No compremises

אז למה לא כל יום ארסנל?

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
Don’t pass me by, don’t make me cry, don’t make me blue

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח