המסע של ליברקלופ: הנצחון על ווסט ברומיץ'

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול העונה, קצת ברצינות, מעט בהומור ומהזווית האישית.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה, ועם האוהדים השרופים הסליחה.
מרבית הפוסטים נכתבים במהלך המשחק עצמו, או מעט אחריו.

לפני המשחק:
ברומיץ' היא אחת הקבוצות הקשוחות והמעצבנות של הליגה הזו, והיא בוודאי תמרר לנו את החיים למרות שאין לה כבר על מה לשחק.
אין כבר תירוצים של עומס משחקים ועייפות כי אנחנו משחקים רק פעם בשבוע ואפילו לא היתה שום פגרת נבחרות השבוע.
משחק שחייבים לנצח אם רוצים בשנה הבאה לראות מקרוב את רונאלדו או מסי.

פינת הקלישאה של קלופ:
משום מה הפעם לא מצאתי אף אחת כזו. האם זה סימן חיובי לשינוי גישה אצלו ולהצלחה נגד ה"קטנות"?

המשחק:
מתישהו בסביבות הדקה השלושים היתה לי תחושה שמדובר במשחק רדיוס ללא קהל.
האיצטדיון היה די שקט, השדרן שיבח את ברומיץ' על ההגנה היעילה שלהם תוך שהוא משתדל לא להפריע יותר מדי את מנוחתו של הפרשן והכל היה די מנומנם. האמת שגם אני התחלתי קצת לנמנם, בכל זאת אכלתי צהריים לא מזמן.
מצד אחד נזכרתי שבפרמייר ליג אין עונשי רדיוס מגוחכים כמו אצלנו, אבל מצד שני רמת המשחק במחצית הראשונה היתה בערך כמו אצלנו.
שתי הקבוצות הצטיינו במחצית הזו במסירות רוחב ובפעמים היחידות שבהן היו מסירות עומק יעילות השחקנים בעטו באוויר מטווח אפס, בעטו חלש ובבהלה ישר לשוער (ברומיץ') או בעטו החוצה (פירמינו).

דבר אחד בלט בהתקפות המעטות של ליברפול וזה שהברזילאים מחפשים כל הזמן אחד את השני.
מה ששיגע אותי היה למה קלופ לא עושה שום שינוי, בהרכב או בעמדות על המגרש, למרות המשחק החלש. הוא כנראה קיווה שהברזילאים שלו בכל זאת יעשו גול מכלום. והם אכן עשו את זה, הרבה בזכות הגנת ווסט ברומיץ' שהתחפשה להגנת ליברפול – גם עשתה עבירה מיותרת וגם ספגה גול ממצב נייח. למי שלא שם לב או הדחיק מסיבותיו הוא, נציין כי השותף הברזילאי לשער של פירמינו, לא היה קוטיניו כי אם הברזילאי השלישי, לוקאס, אותו אני מקפיד לבקר, באופן מוצדק דרך אגב, כמעט בכל משחק.
לוקאס בישל את השער בנגיחה מתוכננת, וכמובן מכוונת, לאחור.

ליברפול ווסט ברום
Credit to "Liverpool FC" Facebook page

במחצית השניה המשחק מתעורר והקצב מתגבר. לא רמה של צ'מפיונס, אבל הרבה יותר אקשן, ביחוד ליד השער של ברומיץ', שמצטופפת פחות ליד השער ומאפשרת להתקפה של ליברפול יותר חופש פעולה. כל כך הרבה חופש שאפילו יקיר המדור לוקאס, שעושה עבודת הגנה טובה במרכז, כמעט מבשל עוד שער בהגבהה מתוחכמת לרחבה.

עשר דקות לסיום, בעוד אני מסכם עם עצמי שההגנה בסדר היום, מאטיפ עושה את הטעות הבלתי נמנעת שכמעט עולה לנו בשער שיוויון, אלמלא ההצלה של מיניולה באחד על אחד.
נכון שלא היתה רמה של צ'מפיונס, למרות הפסים של יובנטוס (אופס, זו בעצם ברומיץ') והאדום של באיירן (…ליברפול), אבל אירועים כמו בתוספת הזמן של המשחק הזה קשה למצוא גם בליגת האלופות, והכל בגלל ההחלטה של המנג'ר של ברומיץ', טוני פיוליס, לשלוח את השוער שלו להתקפה.
פעם אחת זה נגמר בבעיטה לא מדוייקת של מורנו משלושים וחמש מטר ומול שער ריק, ופעם שניה במרדף משוגע של השוער אחרי וינאלדום צמוד לקו האורך.

שורה תחתונה:
שבוע שני ברציפות שליברפול משיגה נצחון דחוק מול קבוצה "קטנה", עם כדורגל לא מי יודע מה.
גם הפעם הפתיחה היתה מנומנמת ואפילו רשלנית, עם שני איבודי כדור מהוצאות חוץ בדקה הראשונה.
ההגנה והקישור האחורי הציגו משחק כמעט ללא טעויות, אמנם מול התקפה די חלשה, אבל זה בהחלט שיפור לעומת משחקים דומים בעבר.
נראה היה שקלופ מתמרן את לוקאס בין קשר אחורי כשאנחנו מתגוננים, לבין בלם שלישי כשאנחנו תוקפים, וכך מאפשר למילנר וקליין להשתתף יותר במשחק ההתקפה.
פירמינו היה מצוין בחלק הקדמי, גם בלחץ על ההגנה, וביחוד בתנועה נהדרת, מסירות מדויקות וכמובן שער נצחון.
אוריגי הראה שוב פוטנציאל ועוצמה פיזית, אבל כרגע הוא לא נראה כמו מי שיוכל להוביל את ההתקפה בעונה הבאה.

ואחרון חביב, השוער מיניולה, ששבוע שני ברציפות שומר על הנקודות בהצלות בזמן הנכון. בדיוק החוליה שהיתה חסרה עד עכשיו. רק שימשיך ככה. נחכה ונראה.

פירמינו
Credit to "Liverpool FC" Facebook page

ומה לגבי קלופ וההתלבטויות שלי לגביו?
התוצאות מראות שאולי הוא מתחיל ללמוד איך משחקים ויותר חשוב איך מנצחים בליגה הזו, אבל אני לא סגור על זה לגמרי, כי לא היו לנו יותר מדי הזדמנויות היום (רק שתי בעיטות למסגרת) ולא כל פעם הוא יצליח להוציא כך מים מהסלע. נחכה ונראה.

חג שני שמח לכולם.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח