המסע של ליברקלופ: הניצחון על סוונסי

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול העונה, קצת ברצינות, קצת בהומור והרבה מהזווית האישית.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה, ועם האוהדים השרופים הסליחה.
הפוסטים נכתבים במהלך המשחק עצמו, או מעט אחריו.

לפני המשחק:
אמנם אנחנו אתר ספורט אבל ביום שלפני המשחק לא ממש התעסקתי בספורט. ההלוויה של שמעון פרס וטקס הפרידה ממנו, שהיה מאוד מרגש, עניינו אותי הרבה יותר, והיו חשובים הרבה יותר מכל משחק, לא חשוב אם אתם מסכימים איתו או חולקים עליו.
כל אחד מאיתנו חייב תודה גדולה לאיש הזה, כי בלעדיו מצבה הכלכלי של ישראל היה הרבה יותר גרוע, אם בכלל היינו שורדים את המשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים.
כראש ממשלה הוא הוביל את תוכנית הייצוב שהבסיס שלה היה שיתוף פעולה תוך מחוייבות מוחלטת של כל הגופים המובילים במשק: הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים.
זה הלקח החשוב מאותה תכנית – אם ארגון/קבוצה/חברה או כל גוף אחר רוצים להצליח הם חייבים שיתוף פעולה מכל המשתתפים ומחוייבות מלאה.

אפשר להגיד שזה מה שאיפיין את ליברפול בנצחונות האחרונים.

פינת הקלישאה:
"כל שחקן הוא חשוב וכולם חייבים להיות מעורבים" (קלופ לפני המשחק – גם הוא מאמין בעיקרי תכנית הייצוב של פרס).

תחושת בטן:
אוף, זה כל כך קשה לנחש אחרי סידרת משחקים נהדרת. מצד אחד יש ציפייה להמשך ומצד שני תמיד סידרה כזו מסתיימת, וכשזה מול קבוצה שנלחמת בתחתית הסיכוי לכך גדול יותר. נלך עם ההימור שהצליח לי במשחקים הקודמים: הפסד 2-1.

המשחק:
את המחצית הראשונה אפשר לסכם בשתי מילים שכל אוהדי ליברפול באשר הם יודעים מה המשמעות שלהן: מצב נייח.

את המחצית השניה אפשר לסכם בארבע מילים: מצב נייח. רוברטו פירמינו.

אין לי מושג אם קלופ צעק על השחקנים בהפסקה, או התחנן, או הסביר בהיגיון או נתן נאום מרגש בסגנון קלינטון, אבל אם במחצית הראשונה הם נראו כמו במשחק מול ברנלי (כלומר – לא נראו במגרש), אז בשניה הם נראו כמו נגד האל/צ'לסי/לסטר (כלומר – רק הם נראו על המגרש).

אם במחצית הראשונה היה ברור כבר אחרי ארבע דקות שהקבוצה לא בפוקוס, הרי בשניה היה ברור אחרי שתי דקות שליברפול ממש בתוך העניין.
אם בראשונה סוונסי היו ראשונים לכל כדור, הרי בשניה הם בקושי נגעו בכדור.

אמנם השער הראשון היה עם טיפת מזל (כדור חופשי שחזר אלינו), אבל אחריו הגיעה רבע שעה של לחץ מטורף על שחקני סוונסי, שהביא חטיפות כדורים ואינספור מהלכים בתוך הרחבה שאיכשהו לא הסתיימו בגולים.

המזל המשיך לשחק לטובתינו עם הרחקה גרועה שהביאה לפנדל (בעיטה של מילנר, כמובן) ועם החמצה ענקית של סוונסי בזמן פציעות.

שורה תחתונה:
משחקים כאלה צריך וחשוב לנצח, אבל נגד הגדולות והטובות לא נוכל ככה לנצח.
מחצית שניה מעולה בזכות אותם מאפיינים שקלופ החדיר בקבוצה, של לחץ, מהירות ותנועה ללא הפסקה.
בזכות שיתוף פעולה ומחוייבות.
הנדרסון וקוטיניו היו מעולים במרכז ופירמינו עם שער וסחיטת פנדל היה יעיל.

בסיום המשחק נשאל מילנר מה אמר להם קלופ בהפסקה והוא ענה בדיפלומטיות:"הוא אמר מה שהוא היה צריך להגיד…".
שוב ההימור שלי על הפסד הצליח והשגנו ניצחון 1-2 במשחק קשה. מי צריך יותר מזה לפני הפגרה?

נ.ב. אחד משחקני סוונסי שיחק בקבוצה בארבע ליגות שונות – זה חלום בסדר גודל שרק פרס יכול לחלום.

ליברפול קלופ
Credit to "Liverpool FC" Facebook page
Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח