המסע של ליברקלופ: הניצחון המופלא על בורנמות'

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

לפני המשחק:
באחת מהופעותיו הרבות בתקשורת אמר השבוע קלופ שהתואר כבר של סיטי וכל המטרה שלו העונה היא להשיג את השאר. אמנם אני רוצה אליפות, אבל מקבל את ההסתכלות הריאלית שלו על המצב. השאלה איך זה ישפיע על ההתנהלות של הקבוצה עד סוף העונה והאם זה יאפשר לו להכין אותה טוב יותר לעונה הבאה.
לדעתי קלופ צריך להתמקד בשחקנים שאותם הוא רוצה לקדם ועליהם הוא מתכנן להישען בעתיד, מה שאומר אולי לצמצם את זמן המשחק של קלאבן ומילנר המבוגרים ושל שחקנים שאולי יעזבו כמו צ'אן ואולי אפילו קוטיניו, גם אם זה עלול לפגוע בסכום המכירה שלו.
כמובן שיש כאן איזון עדין בין הרצון להשתלב ברביעייה המובילה ולהצליח בצ'מפיונס לבין המחיר שהקבוצה עלולה לשלם אם לא תשחק תמיד בהרכב האופטימלי שלה, והתפקיד של קלופ הוא לאזן ביו שני הקצוות.

אחרי שראיתי בשבת את סיטי מפרקת את טוטנהאם אין לי אלא להסכים עם קלופ. הספרס צריכים להגיד תודה שרק המזל, הקורה, בחור ושמו סטרלינג ושופט רחום וחנון מנעו מסיטי לעשות "מאריבור" לטוטנהאם.

המשחק:
האיום הראשון בדקה השניה על השער של בורנמות' הגיע מנגיחה של קוטיניו. בכל השנים שלו בקבוצה אפשר, לפי מיטב זיכרוני, לספור על אצבע אחת את כמות הנגיחות שלו לשער.
מהלך כזה יכול להתפרש לשני כיוונים שונים. הראשון, שמהלך מופלא כזה הוא רמז לעוד מהלכים דומים, והשני, שאם אנחנו זקוקים לנגיחה של קוטיניו אז המצב לא מעודד.

בעיטת העונשין הכמעט מושלמת של קוטיניו שפגעה בקורה, השאירה אותי עם הדילמה פתוחה ולא פתורה.

השער של קוטיניו בדקה ה 19 אחרי כידרור מרהיב בין ארבעה משחקני בורנמות' ובעיטה מושלמת לפינה נתן כיוון ראשון לפתרון הדילמה.
הבישול של פירמינו ללוברן, שבע דקות אחר כך, בחצי מספרת ממש מהקו, היה מופלא לא פחות. נדמה לי שגם למספר שבע מיוחסות כל מיני תכונות יוצאות דופן.

אבל המהלך המופלא ביותר של המחצית הראשונה התרחש בזמן הבעיטה של דפו, כשהקורה הימנית פשוט התכופפה מעט כדי לעזור למיניולה. יכול להיות שלא כולכם שמתם לב לזה, ובדיוק בשביל זה אני כאן.

עוד אני רושם את השורות למעלה הוכיח סלאח שאין נפלא ממנו. כמה שחקנים מסוגלים להתגבר על החמצה לבד מול השוער ותוך דקה לפרפר את כל הגנת בורנמות' ולסובב כדור מדוייק לפינה?

יכול להיות שראינו את המחצית הכי מהנה של העונה?
יכול להיות שגם השנה נפסיד כאן יתרון של שלושה שערים? טפו, טפו, טפו.

המחצית השניה היתה ממש פסטורלית לעומת הראשונה. בורנמות' השתדלה להחזיק בכדור ולעשות קולות של התקפה וליברפול השתדלה לא לטעות, ואני השתדלתי להעביר מסרים לקלופ שיוציא את חברי ההתקפה כדי שלא יפצעו חס וחלילה. בדרך כלל אני מצפה שקלופ יקשיב לי, אבל טוב שהפעם הוא לא הקשיב, כי אחרת אולי לא היינו זוכים להגבהה מושלמת של קוטיניו ונגיחה מופלאה של פירמינו. 0-4 (אז היה אופסייד קטן, אז מה? כל אופסייד חייבים לשרוק?).

שורה תחתונה:
עוד ניצחון חוץ מרשים ואחת מן המחציות הטובות ביותר שראיתי מליברפול בשנים האחרונות.
הכל הלך הפעם בכיוון הנכון, אפילו החלטות השיפוט.
אחרי המשחק הקודם נגד ווסט-ברום היה בי חשש שהמומנטום החיובי מתהפך ואני שמח שטעיתי.

עבודה נהדרת של הקישור במחצית הראשונה בשבירת התקפות וחטיפת כדורים. הנדרסון היה מעולה משני הצדדים של הכדור, אבל שתיים-שלוש מסירות שלא היו בזמן או לא היו מדוייקות הראו לי מה חסר לו כדי להגיע באמת לטופ.
בכלל אם אני מנסה לנתח מה ההבדל בינינו לבין סיטי, למעט ההגנה, אז המסקנה שלי היא שהקישור של סיטי הרבה יותר איכותי ביכולות ההתקפיות שלו. התרומה ההתקפית של דה ברוינה, סילבה, פרננדיניו ושות' עולה בהרבה על התרומה של הנדרסון ושות'. אין מה להשוות בכלל. אולי שובו של לאלנה והתקדמות עתידית של אוקס יצמצמו מעט את הפער בחוליה הזו.

ההגנה היתה די יציבה ובלי טעויות והתרומה ההתקפית של רוברטסון היתה פנטסטית, כולל משיכת המגן מקוטיניו בשער הראשון. הוא השתתף כמעט בכל התקפה ונראה לי שהוא רץ לפחות 15 ק"מ במשחק. היו כמה פעמים שהוא לא הצליח לעצור את הריצה ומצא את עצמו בצד ימין של המגרש.

וההתקפה? היא היתה מופלאה והכי חשוב יעילה. אי אפשר לבקש יותר משער לכל אחד מהחלוצים, ואם זה מגיע יחד עם כמה מהלכים מבריקים וחילופי מסירות נפלאים, אז מה טוב.

עוד אחד מאותם משחקים שאתה אומר לעצמך "למה לא כל יום שבת", או למה לא כל המשחקים מחוץ לאנפילד.

האם המשחק הזה צריך לשנות את ההסתכלות הכוללת של קלופ על העונה בהתייחס לסיכויי האליפות? כנראה שלא, מכיוון שפער הנקודות והפער האיכותי מסיטי עדיין גדולים מאוד.
נכון שעכשיו חנוכה, אבל נס כזה עדיין לא קרה. אפילו האליפות של לסטר היא נס יותר קטן מאשר הפסד אליפות על ידי סיטי העונה.

ממשיכים קדימה עם מבט אופטימי וריאלי.

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
Every thing has got to be just like you want it to
(נראה לי שהמשחק היום הוא איך שקלופ חולם את הקבוצה).