המסע של ליברקלופ: הניצחון האפקטיבי על האדרספילד

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

Premier League - טיק טיק

לפני המשחק:
מפגש של שתי קבוצות מוכות שמגיעות אחרי שני הפסדים רצופים (ליברפול) ושלושה הפסדים רצופים (האדרספילד), יכול להפיק מלחמת עולם מרתקת שבה כל צד חייב לנצח או ועידת פסגה של “ארגון המדוכאים עלי אדמות” שבה כל צד מפחד לטעות, לספוג ולהפסיד ולכן מתמקד במלחמת חפירות מתישה.

פינת הקלישאה של קלופ:
“טרנט מנסה למנוע את המסירה, ג’ואל מכסה חלוץ אחר ובגלל שוירג’יל גם שומר אישית נוצר מרווח לא מכוסה, כי צ’אן מפסיד מאבק על כדור במרכז המגרש, ג’יני לא נכנס למרכז ואלברטו לא מספיק קרוב ושני שחקני הכנף אפילו אינם מעורבים. למעשה, הרבה דברים התרחשו” (יורגן מסביר את השתלשלות העניינים שהביאה לשער השני של ווסט ברומיץ’, או בקיצור נח בשבע מאות שגיאות).

המשחק:
בדקה ה 23 ראינו סוף כל סוף כל סוף מהלך אדום עם טיפטיפה דימיון ותנועה מחוץ לקופסא שהסתיים, לא להאמין, עם בעיטה לא רעה מחוץ לרחבה של צ’אן.

פתאום נראה היה כאילו השכינה נגעה בקבוצה או לפחות היו במעמד מתן תורה, כי בשלוש הדקות הבאות הם העלו עשרה הילוכים, תקפו בקצב מסחרר, ותאמינו או לא, צ’אן בעט שוב מחוץ לרחבה, והפעם לרשת, וכמו שאמרו הביטלס “עם עזרה קטנה מידידיי”. 0-1.

המשחק חוזר לקצב המנומנם שלו שכולל בעיקר מסירות רוחב בין שחקני ליברפול, ואז בתוספת הזמן, חילופי מסירות מהירים רובו-מאנה-פירמינו עם תנועה לעומק ולא לרוחב של האחרון שבסיומם פירמינו עומד על קו הרוחב, אומר פרק תהילים, מודד את המרווח בין השוער לקורה, מוצא שהוא בדיוק ברוחב של הכדור ושם הוא שם אותו. 0-2.

ליברפול, פירמינו
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

מחצית ראשונה סולידית שבה בלטו שחקנינו מהפזורה הגרמנית, קריוס עם הצלה אחת, נגיחה אחת ואפס טעויות (למרות שניסה) וצ’אן עם הופעה מאוד דומיננטית במרכז הן בצד ההגנתי והן בניסיונות ליזום ולהוביל מהלכים התקפיים.

באמצע המחצית השניה, תוך כדי נימנום, תהיתי ביני לבין עצמי האם יהיה לי משהו לכתוב על המחצית הזו, חוץ מהעובדות החשובות ביותר שכנראה ליברפול תקבע שיא של מסירות ואולי גם של אחוזי אחזקה בכדור במשחק הזה.

ואז האדרספילד התחילה ללחוץ…ואפשר היה להבין למה הם בקושי הבקיעו העונה.

רבע שעה לסיום, צ’אן לקח על עצמו החלטה אמיצה ביותר, להיכנס לרחבה של האדרספילד, והוכיח שהוא בהחלט יכול להופיע ב”קומדיה דל-ארטה”, כלומר לעבור ליובנטוס. חוץ מזה, הוא הוציא את מילנר גדול, בזכות הויתור הג’נטלמני שלו לסלאח על הפנדל. 0-3.

שורה תחתונה:
אז למה לא כל יום האדרספילד.
ניצחון שני העונה בדיוק באותה תוצאה.
אז למה לא כל יום קבוצה שגם בפיגור שני שערים מתבנקרת.

קלופ עמד במבחן ההתאוששות והקבוצה חזרה ליעילות שאיפיינה אותה מול קבוצות התחתית עד השבוע האחרון.
הקישור היה החוליה הבולטת היום, בזכות משחק מעולה של צ’אן עם פעולות חיוביות בהתקפה ובהגנה, עבודה סולידית וגדלות נפש של מילנר ויעילות של הנדרסון שאמנם התרכז בעיגול האמצע, אבל הרג בקלות את כל ניסיונות ההתקפה הדלילים של האדרספילד.

ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

שחקני ההגנה התרכזו במסירות בינם לבין עצמם (אולי במשחק הבא אספור כמה מסירות כאלה היו), כי היריב ממש לא ניסה להבקיע. למזלינו.
פירמינו היה מעולה וחיפה על חוסר הדיוק והחדות של מאנה, ורוברטסון המשיך לעשות תנועה נהדרת בהתקפה שחבל שאינה מסתיימת במסירות באותה רמה. הוא עוד ילמד.

בעונה שעברה, כשהגענו ל 75% אחזקה בכדור בדרך כלל לא ניצחנו והשנה זה שונה, בעיקר כשהקבוצה לא מתמקדת רק בקרוסים חסרי תועלת לתוך הרחבה הפקוקה.
כל השערים התחילו מתנועה לעומק של שחקנים בשילוב עם פעולה אישית ששוברת את קו ההגנה וחורגת מהשבלונה הקבועה של מסירות מצד לצד. כשעושים את זה ומוסיפים לכך בעיטות מרחוק (6), זה בהחלט מוציא את ההגנה משיווי משקל ומאפשר להגיע למצבים איכותיים, ועם קצת יותר דיוק סלאח ומאנה יכלו להבקיע עוד שניים.

זה שגם ארסנל הפסידו בסוונסי לא עושה את ההפסד שם קל יותר, אבל לפחות סיימנו את החודש, שבשנה שעברה היה מחורבן, עם תוצאה מצויינת.

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
Come together right now over mooy
(מילנר נתן דוגמא אישית למונח “ביחד” וגם משחק מילים מתוחכם ביותר על שמו של אחד משחקני האדרספילד).

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח