המסע של ליברקלופ: ברומא עלינו לגמר הצ’מפיונס

הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.



לפני המשחק:
בית”ר ירושלים.
זה הדימוי שעלה אצלי לגבי הקבוצה בעקבות הדברים שקרו השבוע מחוץ למגרש: ההיעלמות הפתאומית של עוזרו של קלופ והסכסוך בין סלאח להתאחדות המצרית לגבי השימוש בתמונתו ללא אישור על מטוס הנבחרת.

מודה שלא היה לי שמץ מושג איך קוראים לאיש שצמוד לקלופ ואני בספק אם בכל הקריירה שלו הוא קיבל כל כך הרבה איזכורים בתקשורת כמו השבוע. אני בטוח שהנושא העסיק מאוד את קלופ לאחרונה ורוצה לקוות שזה לא ישפיע היום ובעתיד. רוצה, אבל סביר להניח שתהיה לכך השפעה על קלופ והקבוצה כבר היום.

מודה שאם היו שמים את תמונתי על מטוס הנבחרת, או כל מטוס, אפילו מנייר, הייתי שמח ביותר, גם בלי תמורה. מסתבר שסלאח פחות מרוצה ואני רוצה לקוות שזה לא ישפיע עליו היום.

היתרון בלהיות בית”ר זה שאמנם יש לה דרכים משונות לנצח, אבל בסוף איכשהו היא עושה את זה, והחיסרון הוא שאתה אף פעם לא יודע מה תקבל ממנה, צל”ש או טר”ש.

ליברפול
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

פינת הקלישאה של קלופ:
“אין תגובה” (כשנשאל על הפרידה מהעוזר בובאץ’ – זה מה שנקרא שתיקה רועמת או המבין יבין).

המשחק:
כמו כל מאמין גם אני לא משנה הרגלים מצליחים ולכן אני מתיישב מול הטלוויזיה הקטנה בבית, כמו במשחק הראשון.

הטקטיקה של רומא בפתיחה ברורה – מכסחים את סלאח ומתקיפים בכל הכוח.
הטקטיקה של קלופ – מחכים מאחור ומחכים לטעות, ובדקה התשיעית היא מגיעה עם איבוד כדור של ניאנגולן ומתפרצת בהובלת פירמינו עם אסיסט קליל למאנה. 0-1.

עכשיו ברור שהולך להיות משחק התקפי מטורף וכנראה הרבה שערים.
לא אהבתי את ההתקפה המתפרצת בדקה ה 13. רומא בהלם וההתקפה ביתרון מספרי מתנהלת בנון שלנטיות ואולי בזחיחות מסויימת ומסתיימת בכלום. איפה הקילר אינסטינקט? האם נשלם על כך בהמשך?
שתי דקות אחר כך לוברן בישל למילנר. 1-1. עיניו של מילנר היו כל כך אומללות. כל כך אומלל. ממש ריחמתי עליו.

ליברפול, מילנר, קריוס
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

ציפיתי להסתערות של רומא, אבל איכשהו הטקטיקה ההגנתית של קלופ הצליחה להרגיע אותם, עד ש…האינסטינקט הופיע.
השער השני שייך כל כולו לרוברטסון. הוא לא כבש או בישל, אבל הפעם הראשונה שבה הוא עבר את החצי הסתיימה בפריצה נחושה, לא מתפשרת ומלאת רוח קרב אנגלית לרחבה. ככה משחק שחקן שרוצה לנצח. אשכרה כמו מפקד שצועק לחיילים “אחרי”. נראה לי ששני ההולנדים נדבקו מ”רוחו של רובו” והקרן שצמחה מהפריצה הזו, הסתיימה בנגיחה של וינאלדום לאחור אחרי מאבק בגובה של וירג’יל מול הענקים האיטלקים, שהחזירו את מילנר לחיים בבישול עצמי. 1-2 הכי מרגיע בעולם.

ניסיון נוסף של מילנר להבקיע לצד הלא נכון מסתיים רק בקורה והכל נראה אופטימי. ליברפול נראית רגועה ואפילו לא ממש מתאמצת ורומא נראית לא ממש מאמינה. משחק מבולגן שמתאים מאוד לקלופ, שבקושי מקבל קלוז אפים. האם בלי העוזר הוא פחות פוטוגני?



רומא מתחילה את המחצית השנייה עם רוח שונה ובתנופה. המצרי שלה עושה עבודה נהדרת בצד שמאל, ארנולד עושה את הטעות המתבקשת ודז’קו לא יחטיא מול קריוס. 2-2 לא ממש מלחיץ, אבל טיפה לא רגוע.

האיטלקים פתאום מאמינים ומהדקה השישים ולמשך חמש דקות נראה היה שיש להם קצת סיכוי עם פנדל שלא נשרק, אלא שאחרי החטאה מטווח אפס, נראה שהם איבדו שוב את האמונה. ליברפול הרדימה את המשחק מצד אחד והפכה איבודי כדור של רומא מהצד השני בעיקר לשריקות נבדל.

קלופ לא לוקח סיכונים ולא עושה שום חילוף עד הדקה השמונים, ואני מתכנן לכתוב ששני חצאי הגמר הסתיימו בתיקו שתיים, עד שנאינגולן מקלקל לי עם שער חמישי במשחק וחמישי לזכות רומא בחצי.

חשבתם שנגמר? נו באמת… אצלנו זה אף פעם לא נגמר.
השופט מפצה את רומא בפנדל כדי לסדר לנאינגולן צמד. 4-2 הכי רגוע בעולם לטובת רומא.



שורה תחתונה:
קודם כל והכי חשוב – אנחנו בגמר.
הפסד ראשון בקמפיין הזה, אבל למי איכפת.
שער חוץ ראשון לוינאלדום וזה ממש איכפת.
השער העצמי של מילנר לא מנע גמר וזה ממש ממש איכפת.

במבט לאחור, הקבוצה לא שיחקה טוב, היה חסר משהו מהטירוף והתזזית שאנפילד נתן לה מול סיטי ובשבוע שעבר, ורומא היתה ראויה לניצחון וגם לא היתה רחוקה מהארכה.
המגינים כמעט לא עברו את החצי וההגנה היתה לא רעה, אבל ספגנו שישה שערים, מהם ארבעה בעשר הדקות האחרונות. אמנם השער הראשון היה מיקרי לחלוטין, אבל לרומא הגיעו שני פנדלים בפתיחת המחצית השניה שהיו יכולים לשנות את כל הסיפור. מול ריאל זה לא יספיק.

ליברפול, מאנה
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

הקשרים נתנו מלחמה בצד ההגנתי והשתתפו פחות מהרגיל בהתקפה, אם כי כבשו שני שערים. מול ריאל זה לא יספיק.

השלישייה הקידמית עשתה את שלה עם שער מהיר, אבל בשאר שמונים הדקות הם היו לא מדוייקים ולא הצליחו לנצל את ההגנה הדלילה והמאבדת של רומא בכדי לסגור את הסיפור הרבה יותר מוקדם. נכון שאי אפשר לדרוש מהם שלישיות כל משחק, אבל נראה לי שקלופ העדיף להיות זהיר, והינחה אותם לא ללחוץ גבוה מאוד וזה פגע בהם. מול ריאל זה לא יספיק.

לא זוכר חצי גמר שהובקעו בו שלוש עשר שערים ועוד בלי הארכה, וכנראה שרק אצל ליברקלופ זה יכול להיות.
איני יודע אם לבובאץ’ הנוטש היתה השפעה על קלופ והשחקנים, אבל יש מקום לסולחה ולהחזרתו לספסל. אני מזכיר לכם שקלופ קרא לו “המוח”, ואנחנו צריכים מוחות ביחוד כשאנחנו מול הראש של זידאן.

ליברפול, זכיות בליגת האלופות
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

כמו בית”ר גם לנו יש דרכים משונות לעלות לגמר….

נ.ב. בהפסקה החלטתי להתגרות בגורל ובאמונות הטפלות ועברתי לטלוויזיה הגדולה בסלון, וזה כנראה גרם לכך שהמחצית השניה תהיה הרבה יותר גרועה. לי כבר ברור איפה אני אראה את הגמר…

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
מה שאמרו לפני שבוע – חוזרים למקום שאליו אנחנו שייכים…

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח