המלצת ספר ספורט לבידוד – בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים

// מאת אליה שאנן

קרה לכם פעם שהתלבטתם למה אתם יותר אוהבים ומתחברים – לספר או לסרט? ישנם לא מעט מקרים שכאלה (שברובם דרך אגב הספר מנצח). מי שפתר את הבעיה במקרה הזה היה אלן סיליטו, סופר מחונן ואחד מהגדולים של בריטניה במאה האחרונה, שהגדיל לעשות וכתב את התסריט לגרסת הסרט לספרו פר עתו. הסרט במקורו הוא בשחור לבן ולא צבעוני, אך הוא בעל חשיבות היסטורית – בעיקר לבריטים. בבריטניה בתקופת יציאת הסרט ב-1962 היוצרים החדשים והבימאים חיפשו להוות אלטרנטיבה לעליית סרטי הגל החדש בצרפת ששינו את פני הקולנוע ועיצבו תרבות חדשה של סרטים שחלקם משפיעים ובעלי חשיבות עד היום.

 

הזרם התרבותי החדש בבריטניה, שהחל עוד בשלהי שנות החמישים, כלל גם את התיאטרון העיתונות והספרים החדשים ובעיקר את הקולנוע – הוא קיבל את הכינוי "דרמת כיור המטבח" – שיח חדש ביקורתי שיוצא מגבולות לונדון ומתמקד בהווי הבריטי בפריפריה ובתעשייה הרחוקה מלונדון ומנצ'סטר והתמקדות במעמד הפועלים – באדם הפשוט. את הסרט ביים במאי צעיר העונה לשם טוני ריצ'רדסון שעד אז התעסק בעיקר בסרטי דוקו (אנקדוטה קטנה-לאחר שנתיים ריצ'רדסון גם זכה באוסקר בפרס הבימוי), והחליט להציף את הסיפור העלילתי אודות נער כפרי בשם קולין סמית', הסרט שם בזרקור את השימוש בספורט כאמצעי לצמצום פערים וקריאת תיגר על מציאות החיים ופערי המעמדות.

הסרט נפתח כשגיבור הסרט קולין (המגולם ע"י טום קורטני) רץ לבדו באזור כפרי ומזוהה בעיקר כאחד הרגיל לברוח מהמשטרה, ולאחר מכן מובא לפנימייה לעבריינים צעירים (שם לא מהוקצע שהיה קיים בשנות השישים למסגרת זו) בניהולו של מנהל המוסד הכריזמתי והקשוח הרוצה להתקדם על גבם של הנערים הצעירים (במשחק אדיר של מייקל רדגרייב) ומתחיל בפועל לחנכם מחדש. מנהל המוסד לא רואה בטובת הנערים וצמיחתם האישית, אלא משתמש בהם כאמצעי לקידום אישי שלו, הצלחתם=הצלחתו, הצלחתו, לעומת זאת, לא שווה להצלחתם.

מה שייחודי לסרט שלא היה קיים קודם כמעט כלל בעולם הקולונוע, הוא המעבר בין פלאשבקים בנקודות מחייו של קולין הנער, שבהתחלה נראה כנער שהמציאות לא האירה לו פנים (משפחה הרוסה, עם אב חורג שהחליף את אביו) בעיירה נוטינגהאם, שאמו מבזבזת את כספו של אביו המת על הוצאות מיותרות (כיאה לדימוי של משפחות עוני), מתגלה בסרט כמורד במוסכמות חברתיות ואף גונב ונתפס ומסתובב בחבורה מפוקפקת, אסקפיזם מהמציאות גרסת הסרט.

לאחר הפלאשבקים הרבים, קולין חוזר לפנימייה שם משחק כדורגל-דימוי בריטי למשחק עממי (עד היום דרך אגב) ובמהלך המשחק מתגלה  כשרונו כשחקן מהיר ומנהל המוסד החמדן מזהה את הפוטנציאל ורוצה ניצחון שיקנה לו תהילה אישית על בית הספר היוקרתי של בני המעמד הגבוה, המחונכים ולבושים לפי הספר. גיבור הסרט קולין יודע שניצחון בתחרות הריצה יזכה אותו בשחרור מהמוסד ויציאה מהמקום שאותו הוא מתעב ובו הוא נמצא בעל כורחו, אבל הוא גם יודע שהוא כלי שרת בידי הממסד, דמות שנשלטת בהתאם לצרכים של אחרים.

רגע השיא של הסרט הוא כמובן התחרות הגדולה של הריצה, קולין מוביל בה בענק ושועט לניצחון, אבל רגע לפני קו הסיום עוצר את עצמו ומביט אל המנהל בחיוך ממזרי ובאופן מתריס ונותן ליריבו הגדול מבית הספר היוקרתי לנצח. ברקע מתנגן שיר בריטי הנקרא "ירושלים" המדבר על אי צדק ועל פטריוטיזם בריטי – בחירה מכוונת של במאי הסרט.

ניתן לראות שהספר והסרט מייצגים מציאות שבה הספורט הוא כלי חברתי משנה חיים ומציאות, ומהווה תיגר על מוסכמות ישנות מחד ומבליט מאפיינים אישיים והפוטנציאל הגלום באדם מאידך. אני ממליץ בחום לקרוא את הספר (את הסרט באופו אישי ראיתי, אבל הוא לא מתאים לכל אחד בשל סגנונו השונה, הגם שהוא לא מתקיים בקצב הקולנוע העכשווי של מעבר סצנות וגם קשה מאוד להשיגו לצפייה). הכתיבה והתסריט הנהדרים של סיליטו נותנים פתח לחשיבה על ביקורת ועצמאות מחשבתית!

בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים
מתוך הספר "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים"

2 תגובות

  1. Avatar
    מחזור לו ישתח

    חולים עליך בולי

  2. Avatar

    כתיבה יפה יישר כוח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח