היעד הבא של ז’וזה מוריניו

כיף לראות את ז’וזה מוריניו באולפן של סקיי, מפרשן ומבקר עם השיזוף הטיפה מוגזם שלו, החיוך הזחוח שלו, ובלי טיפת דאגה על הראש. אבל זה לא ימשך לנצח. אף אחד לא חושב כך, נכון?

ז'וזה מוריניו צוחק
Credit to “Manchester United” Facebook page.

אם תשאלו את האדם הממוצע ברחוב, הוא כנראה יגיד שמוריניו עוד לא רשם את פרק הסיום בקריירת האימון שלו – לא במועדונים, וגם נבחרות יגיעו מתישהו. למרות שהקסם המיוחד שלו כבר לא כל כך קוסם לבעלי קבוצות ברחבי היבשת, לבטח יש איזשהו מועדון גדול שיסכים לחבור יחדיו אל מנג’ר די מוצלח שבוערת בו אש להוכיח שכל מי שהספיד אותו טעה.

לא בטוח שזה יהיה העונה. יכול מאוד להיות שנצטרך לראות את מוריניו (תכלס, זה די כיף) ממשיך לפרשן, לנתח ולעקוץ עד סוף האביב. אבל בהתחשב במה שאנחנו יודעים על מוריניו, אפשר לנסות לצמצם את מספר הג’ובים הפוטנציאלים שמחכים לו, או שאולי הוא מחכה להם.

קבוצות שמנג’רים פורטוגזים חולמים עליהם בלילות

ניקו קובאץ
Via FC Bayern Munchen facebook page


אופציה 1: באיירן מינכן. 
לפני יומיים התפרסם שלראשונה מאז עונת 1999-2000, אף מאמן לא פוטר בבונדסליגה לאחר המחזור התשיעי של העונה. חלק תלו זאת בהיעדרות של המבורג ושטוטגרט, מפטרות סדרתיות שנמצאות בליגה השנייה בימים האלה. אבל זה לא אומר שאין לחץ. ואמרנו לחץ, אמרנו באיירן מינכן.

בבאיירן תמיד מבעבע מתחת לפני השטח. כרגע באיירן מושלמים באירופה כולל ה-2-7 מול טוטנהאם אבל בליגה, במיוחד אחרי ההפסד 1-5 לפרנקפורט, העניינים רחוקים משלמות. בהתחשב באיך שדברים התחילו שנה שעברה, היינו מצפים שלא תהיה שם יותר מדי דאגה אצל הבווארים והאלופים הכמעט נצחיים, אלא סבלנות, בידיעה שבקרוב קובאץ’ ידאג לחבר את כולם והמכונה תרוץ הרבה יותר חלק. אחרי עוד פאשלה בחוץ (ו-וואחד פאשלה, היסטורית אפילו), סבלנות היא לא מילה ששומעים יותר מדי במסדרונות משרדי באיירן.

אבל רטינות, שמועות וכמובן, הרבה חריקות, תמיד יש. פציעות לשחקי הגנה יש בשפע. והשם של מוריניו כן מטפטף לו, יותר בתקשורת זרה מאשר בתקשורת גרמנית (שאפילו הזכירה את החיבור אל דורטמונד לא מזמן). מבחינת מוריניו זה מושלם. זה מועדון עם שאיפות הכי גדולות שיש, עם כסף לתמוך בשאיפות האלה, וליגה שאמורה להיות בשליטתו אם הכל מסתדר. בהתחשב בזה שתמיד נדמה שבאיירן מחכה למישהו יותר טוב או סקסי מקובאץ’ (למרות שהוא נבחר למאמן שנראה הכי טוב בליגה לא מזמן), אולי יש פה משהו.

 

אופציה 2: פריז סן-ז’רמן. קשה לראות את אלופת צרפת מעיפה את תומאס טוכל העונה. האליפות כמעט בכיס (7 פער במחזור 12 בעת כתיבת מילים אלו), הפתיחה בליגת האלופות מושלמת, ניימאר עושה את העבודה, והכדורגל די מהנה רוב הזמן. אבל לצד באיירן, זה המועדון שמוריניו הכי רוצה. ליגה קלה לשלוט בה, שאיפה אדירה להצלחה, המון המון כסף. בונוס: למועדון אין תואר בליגת האלופות. למוריניו ולאגו שלו חשוב להיות ראשונים בדברים כאלה, אבל הדרך היחידה בה טוכל הולך היא עוד כישלון בליגת האלופות, וגם אז עדיין לא בטוח.

אופציות לקאמבק

זידאן וגביע האלופות
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page


אופציה 1: ריאל מדריד. 
האם שלוש שנים של מוריניו בריאל מדריד יכולות להיחשב כהצלחה, כישלון, אכזבה? תלוי את מי שואלים. איך פותרים את הסוגיה? מביאים אותו שוב פעם. מכל המועדונים שמופיעים ברשימה, השמועות בנוגע לריאל מדריד ומוריניו הופיעו הכי הרבה פעמים. החזרה של זידאן בינתיים לא מביאה רגעי אושר וכדורגל שמיימי כצפוי. בינתיים, אותן ביקורות שהושמעו על זידאן בעודו זוכה בשלושה גביעי אלופות גב אל גב אל גב מתבררות כלגטימיות לגמרי.

כן, ריאל מדריד במקום השני. כן, עניינים נראים קצת יותר טוב (ממש קצת) ככל שהעונה מתקדמת. אבל בריאל מדריד הכל יכול לקרות. כולל פיטורים של זידאן וחזרה של מוריניו, שיש לו unfinished business במועדון אותו אימן בין 2010 ל-2013.

אופציה 2: אינטר. אם את טוכל כנראה שלא יפטרו העונה, את אנטוניו קונטה כמעט שבטוח לא יפטרו העונה. למרות שזו הליגה האיטלקית ולמרות שזו אינטר. ואולי כן יש למה לקוות מצד מוריניו? קונטה נכנס פעם, פעמיים ויותר בהנהלה שלו מאז שמונה על העומק והאיכות החסרים בסגל שלו. מי יודע מה יהיה. התוצאות בינתיים טובות, טובות מאוד אפילו, במיוחד לאור כל השנים מאז שמוריניו עזב. אני לא בטוח שלמוריניו דחוף לחזור למקום שבו הוא סימן כל וי שהיה צריך, אבל אינטר גם המועדון היחיד בעשור האחרון אותו הוא לא עזב ב”רע”. להיות הבן אדם שימוטט את שלטון האימים של יובנטוס (הכותב הוא אוהד יובה למען הסר ספק) אם קונטה לא יצליח יכול להיות אחלה בולט בקורות החיים.

אופציה הזויה, אבל מרתקת


ארסנל. 
כן, ארסנל. מה, ארסנל? קבוצה שכביכול אנטיתזה לכל מה שמוריניו מייצג? למה לא בעצם. ארסנל הייתה קיימת לפני ארסן ונגר, ואימן אותה אחד ג’ורג’ גרהאם. אחד המאמנים המוצלחים בהיסטוריה של המועדון, עם 2 אליפוית, גביע אחד, 2 גביעי ליגה וגביע מחזיקות אחד. בוא נגיד שכל קשר בינו לבין הכדורגל שבד”כ משייכים לארסנל מקרי בהחלט.

ובארסנל העניינים לוהטים. אונאי אמרי והתותחנים במקום ה-5, עם שני ניצחונות ב-9 משחקים, לאט לאט מתרחקים מהמקום שמוביל לליגת האלופות. חוסר יציבות הגנתית. חוסר יכולת לגמור משחקים. חוסר הצלחה במשחקים הגדולים. לא מה שחשבו בהנהלת הקבוצה שיביאו הימים של אחרי ונגר. למרות שארסנל כן מועדון שהראה סבלנות, זה היה עם בן אדם אחד (מזכיר קצת כל מיני תזות לגבי מנצ’סטר יונייטד שמתייחסות לעידן אחד ארוך של מנג’ר בודד).

השאלה היא מה באמת רוצים בארסנל. מה השאיפות שם. כסף יכולים לתת למאמנים, וגם נתנו ברוב הקיצים האחרונים. מכל האפשרויות שקיימות בטור הזה, היא הקלושה ביותר עבור מוריניו. אבל לא חושב שהוא יתנגד לחיים בלונדון, במועדון גדול מאוד שנפל מדרך המלך די מזמן. להחזיר אותו לימים קצת יותר שמחים יהיה אחלה הישג, ואולי גם אצבע משולשת לונגר, שזה דבר שמוריניו יתקשה לסרב לו.

מוריניו, מנצ'סטר יונייטד
קרדיט לדף הפייסבוק של Manchster United
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח