ההגנה הכי טובה היא התקפה – סוד הקסם של אטאלנטה

הקבוצה של ג׳יאן פיירו גספריני היא כנראה האהובה עליי ביותר מחוץ לגבולות ישראל וללא ספק המלהיבה ביותר באירופה העונה. היא אמנם מאוד מאוד לא מאוזנת ומתמקדת בעיקר בפן ההתקפי, אך דווקא זה מה שהופך אותה למהנה לצפייה הרבה יותר. לא פחות מ-139 שערים(!!) נכבשו לזכותה ולחובתה ב-34 משחקיה בכל המסגרות העונה – ממוצע חסר תקדים של 4.1 שערים למשחק.

אטאלנטה מחזיקה כמובן במאזני הכיבושים (70), האיומים (385), השערים הצפויים (66.2) והפרש השערים (36+) הטובים ביותר בסרייה א׳ ומדורגת במקום השלישי(!) מבחינת כיבושי שערים בליגות הבכירות, כשרק פ.ס.ז׳ (75 שערי ליגה) ובאיירן מינכן (73) מקדימות אותה.

אטאלנטה
Credit to "Atalanta Bergamasca Calcio" facebook page


סוד הקסם שלה מתחלק לשניים:

ראשית, כפי שכבר ציינתי, מרבית שחקניה מתמקדים בפעולות ההתקפיות ומבלים את רוב זמנם על כר הדשא בחצי המגרש של היריבה. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בנתוני הליגה של הבלם הברזילאי רפאל טולוי שמיקומו הממוצע הוא בשליש המרכזי, רשם עשרות נגיעות בכדור ברחבת היריבה, שבעה חילוצים בשליש האחרון שאפשרו יציאה למתפרצות זריזות וקטלניות ואף התכבד בשער וחמישה בישולים.

גם צמד הווינגבקים רובין גוסנס והאנס האטבור מתפקדים בפועל כשחקני קו לכל דבר ועניין, עולים קדימה ולוקחים חלק פעיל ומשמעותי בבניית ההתקפות כשעליהם אמורים לחפות אחד הבלמים (שקרוב לאגף שלהם) בשלישייה או הקשרים המרכזיים. למה אמורים? כי בנוסף לטולוי שכבר ציינתי שנוהג ״להפקיר״ את עמדתו האחורית גם השחקנים במרכז המגרש (פרויילר, דה רון, מלינובסקי או פסאליץ׳) מצטרפים מקו שני בתנועות עומק חכמות ובכך מתגברים על שחקני ההגנה של היריבות בקלות יתרה או לחילופין מפנים את הזרקור משחקני ההתקפה שנותרים פנויים הרבה יותר.

החלק השני מתייחס לגיוון והגמישות הטקטית של גספריני ושחקניו. נתחיל בכמה דוגמאות – הקוסם והקפטן הוותיק אלחנדרו ״פאפו״ גומז הארגנטינאי שיחק העונה בין היתר כווינגר שמאלי, קשר התקפי וחלוץ שני. חברו לחוד יוסיפ איליצ׳יץ׳ הסלובני הנהדר שנמצא בעיצומה של עונת שיא אישית (21 שערים ו-5 בישולים בכל המסגרות) הוצב באגף ימין וכחלוץ מרכזי בעוד שדה רון ההולנדי אייש מגוון עמדות בניהן הווינגבק הימני, הבלם, הקשר האחורי והמרכזי.

הדבר בא לידי ביטוי גם בדינמיות רבה וחילופי מקומות תכופים בין כלל השחקנים בהרכב הקבוצה, כך נוצרה צמרת הכובשים הייחודית הכוללת שישה שחקנים שונים שכבשו מעל שבעה שערים בכל המסגרות. אין איש מטרה יחיד – מי שחם ונמצא בכושר טוב מוצא את עצמו ברחבה, משם הדרך לשער קצרה ביותר. מספיק רק לצפות במספר דקות בודדות ממשחק של אטאלנטה כדי להבין את המשמעות והחשיבות הגבוהה של הגמישות במערך ההתקפי של גספריני.

 

 

שחקנים נוספים שראויים לציון הם צמד החלוצים הקולומביאנים דובאן זפאטה ולואיס מוריאל.

הראשון, שנעדר למשך חודשיים וחצי בשל קרע ברצועה הוא ה-Main Man בהתקפת הכחולים-שחורים. גם שהכדור לא אצלו, משמעותו במשחק ההתקפה של הקבוצה קריטית מאוד – הוא גורר שמירה אדוקה (במקרים רבים גם כפולה ואפילו משולשת) של מגיני היריבה ברחבה ובכך מאפשר לחבריו לנוע בחופשיות רבה יותר ולקבל כדורים במצבים נוחים. הוא גם מאוד יעיל – 12 השערים ו-5 הבישולים שתרם בכל המסגרות הגיעו ב-1,303 דקות בלבד על כר הדשא, משמע – הוא מעורב בשער בכל 76 דקות בלבד.

השני הוא סותם החורים האולטימטיבי, הוא תפס את מקומו של חברו לנבחרת כחלוץ המרכזי בזמן שהתאושש מהפציעה ותרם מחצית משעריו (7/14) לאחר שנכנס כמחליף והוסיף אנרגיות חשובות למשחק ההתקפה של החבורה המלהיבה מברגאמו.

האיטלקי היחיד בהרכב הקבוצה הוא השוער פיירלואיג'י גוליני בן ה-25 שמתנשא לגובה 1.94 מ'. הוא גדל באקדמיות של ספאל, פיורנטינה ומנצ'סטר יונייטד, רשם עשרות הופעות במדי הנבחרות הצעירות של איטליה ועבר גם בורונה ואסטון וילה לפני שהצטרף לאטאלנטה בינואר 2017 (ראשית כמושאל לשנה וחצי, בהמשך נרכש תמורת כארבעה מיליון יורו). הוא מקדם את המשחק כפי שמאמנו כל כך אוהב בכדורים ארוכים מדוייקים (7.1 למשחק ליגה העונה) שמגיעים ישירות לשחקני ההתקפה, עצר 61% מהכדורים שנבעטו לעבר מסגרתו (48/79) ובנובמבר האחרון רשם ציון דרך משמעותי כשהתכבד בהופעה בת שתי דקות בנבחרת הבוגרת של מנצ'יני.

 

יכולתי להמשיך ולכתוב עוד פסקאות רבות שיפארו את משחק ההתקפה המהנה כל כך של אטאלנטה, אבל חשוב לי שהשורה התחתונה תהיה ברורה – גספריני הבין שהשחקנים שעומדים לרשותו יודעים ואוהבים למסור ולכדרר קדימה, לשחק בעיקר בחצי היריבה ולקדם את המשחק לעבר השער. הוא מקיים את מה שכל אוהד כדורגל כל כך רוצה לראות ולמעשה את המשמעות הבסיסית ביותר של המשחק שכולנו אוהבים – כדי לנצח צריך לכבוש יותר משאתה סופג. כך קבוצתו ניצחה 2-3 את ורונה וספאל וסיימה בתוצאות תיקו מרובות שערים מול נאפולי, גנואה, לאציו ופיורנטינה. כך העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר סיבוב ראשון מחריד ובהמשך עברה בנוקאאוט מהדהד את ולנסיה החזקה ובמקביל קיבעה את מקומה במקום הרביעי בליגה בדרך כנראה לעונה נוספת בליגת האלופות.

בדיוק בשל כך החליטו מיליוני חובבי כדורגל כמותי לפתוח את הטלוויזיה שבוע אחר שבוע על משחקה של הקבוצה הקטנה מברגאמו שבשבועות האחרונים מוכה אסון ומהווה את אחד המוקדים הגדולים בארץ המגף ובעולם כולו להתפרצות מגיפת הקורונה. נותר רק להתפלל שהמצב ישוב לקדמותו בהקדם ונוכל להתפעל מהחדש מהכדורגל המהנה של איליצ׳יץ׳ ויתר החברים.

אטאלנטה
Credit to "Atalanta Bergamasca Calcio" facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar

    תודה על הדברים היפים והמחזקים.
    מתפללים שיעברו הימים הנוראיים שפוקדים את איטליה והעולם.
    אטאלנטה בשנים האחרונות קבוצה של מאמן.
    כיף לראות קבוצות שמבינות את המשחק וכל הזמן מחפשות את השער בלי להתחשבן על תוצאה.

    פחות כיף שאין סיכוי ממשי להתחרות על האליפות במסגרת הליגה כי זו דינאמיקה בלתי אפשרית למועדונים בעלי תקצעב נורמלי ולא סופר גבוה בצורה פסיכית.
    נקווה שהמאמן והשחקנים יישארו ונוכל להמשיך ליהנות מהאתגרים הרבים שצפויים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח