הגיע הזמן לשנות גישה

// מאת אביחי דלאל

בטור הבכורה שלי באתר “הזווית”  ניסיתי להשליך מההרצאה של סימון סינק “למה להתחיל בלמה? (מדוע מנהיגים גדולים מעוררים השראה)” על הספורט. השבוע, אקשר בין הגישה של קבוצות מסוימות לצורה שבה הן משחקות.

טיקטיק מונדיאל

זהירות, פרסומת סמויה!  שמי אביחי דלאל, אני מסקר את הקבוצות האשדודיות באתר “ישראל ספורט”, ובנוסף, מסקר מספר קבוצות בליגות הנמוכות לאתר “דאבל פס”. ביום שישי האחרון הגעתי לשני משחקי כדורגל של קבוצות אותן אני מסקר. בליגה א’ דרום אירחה מכבי קרית גת את הפועל בקעת הירדן, ובליגה ב’ דרום ב’ אירחה מכבי עירוני אשדוד את מכבי עירוני שדרות. למה אני מספר לכם את זה? כי אחרי שנכחתי במשחקים הגעתי למסקנה שניצחונות יכולים להגיע מגישה מתאימה של הקבוצה למשחק.

נתחיל במשחק הראשון. מכבי עירוני קריית גת היא קבוצת תחתית מהמקום ה-13 בליגה א’ דרום. מתחילת העונה הקבוצה לא יציבה, ובחלקים רבים של העונה השחקנים לא קיבלו משכורות. בשלושת החודשים האחרונים התחלתי לסקר את הקבוצה ובחודש וחצי האחרונים צפיתי במשחקיה מדי שבועיים. קרית גת שיחקה כדורגל התקפי נהדר, ואולי אחטא קצת בלשוני ואגיד שהכי יפה שיצא לי לראות בליגה א’. והנה, מזה חמישה משחקים רצופים היא לא מצליחה לנצח משחק. במשחק האחרון נגד הפועל בקעת הירדן, מכבי קרית גת שיחקה כדורגל מגעיל. כך העיד גם קפטן הקבוצה נדב כידר שדחק את שער הניצחון עם הירידה להפסקה. אחרי משחק שלם של התגוננות, יציאה למתפרצות ועקיצה אחת ב-90 דקות, קרית גת יצאה כשידה על העליונה ובכך ברחה קצת ממאבקי התחתית.

נדב כידר, קפטן מכבי קרית גת. קרדיט: אביחי דלאל

המשחק השני אליו הגעתי הוא משחקה של מכבי עירוני אשדוד. קבוצת האוהדים שהוקמה ב-2015 ומשחקת עונה שנייה ברציפות בליגה ב’. באשדוד נבנתה קבוצה לעליית ליגה, מחוזקת בשחקנים שעברו דבר או שניים בליגות בכירות יותר כגון טקלה אסמלש, ערן מלכין, מאור זוהר, לירן קצב והמוכר ביותר – ברוך דגו. לצערה של מכבי עירוני, הצטרפה לליגה ב’ בתחילת העונה היריבה העירונית הפועל אדומים אשדוד, קבוצה שבסגל שלה שחקנים מצוינים גם כן דוגמת יוסי שקל, רחמים צ’קול, יאיר אזולאי והמוכר ביותר –  דוד רביבו. עד לפני שני מחזורים המאבק בין הקבוצות היה צמוד ומותח, כשהפועל אדומים אשדוד הוליכה את הטבלה בפער של ארבע נקודות. בשבוע שעבר מכבי עירוני אשדוד מעדה פעמיים עם תיקו והפסד בשני משחקים והפער גדל ל-9 נקודות כשנותרו חמישה משחקים לסיום הליגה הסדירה. בשישי האחרון, דרסה מכבי עירוני את שדרות בתוצאה 1:4, חזרה למסלול הניצחונות והראתה את המחץ שלה.




מה שהבנתי מצמד המשחקים הוא שניצחון הוא עניין של שינוי גישה. קרית גת החלשה, הבינה כי היא קבוצת תחתית ועלתה לשחק כמו קבוצה שנלחמת על חייה בליגה. והנה, במשחק הכי פחות יפה שלה שיצא לי לראות היא ניצחה 0:1 קטן שנתן לה אוויר לנשימה. במשחק השני, מכבי עירוני אשדוד הבינה שהדרך היחידה לעלות לליגה א’ היא דרך המבחנים ולא דרך המקום הראשון. כשהבינה שהיא כבר לא רודפת אחרי היריבה העירונית, שיחקה ללא לחץ ואז גם הראתה את המחץ.

חוגג כל הדרך למבחנים. הקהל של עירוני אשדוד. קרדיט: מוטי קדוש

על מנת שתבינו על אני מדבר, חובבי ליגות בכירות שכמוכם, אני אביא דוגמא מליגת העל. הדוגמא האהובה על כולם, מכבי חיפה. הירוקים ידועים במשחקים טובים נגד קבוצות גדולות. במשחק נגד אשקלון הם הגיעו לכמה ממצבים בסיום כשהם יצאו למתפרצות, ויכול להיות שכאשר מכבי חיפה תבין שהיא קבוצת תחתית הנלחמת על חייה בליגה (האם כבר מותר להגיד את זה?) והיא צריכה לשחק כמו קבוצת תחתית שנלחמת על חייה בליגה, התוצאות הטובות יגיעו.

יגיעו בכדורגל מכוער ומגעיל שהקהל לא אוהב לראות, אבל יגיעו. כי הרי אנחנו לא מצפים ממכבי חיפה הגדולה לרוץ לאליפות העונה אז שלפחות תצליח להישאר בליגה ותחלץ תוצאות טובות כמו קבוצת תחתית.

מכבי חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי חיפה
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח