אם שואלים את חובבי הכדורגל הישראלי על ההימור לשתי היורדות לליגה הלאומית, הרב המוחלט יגיד הפועל חדרה ומ.ס אשדוד. אני אתמקד בקיץ האחרון בעיר הנמל של הקבוצה מהעיר שלי - מועדון ספורט אשדוד.

מה שהבנתי מצמד המשחקים הוא שניצחון הוא עניין של שינוי גישה. קרית גת החלשה, הבינה כי היא קבוצת תחתית ועלתה לשחק כמו קבוצה שנלחמת על חייה בליגה

מה שמניע את אותם ספורטאים לרוב זה ההישגיות, הריגוש וההרגשה של למתוח את קצה היכולת שלהם ולהוציא מעצמם את המקסימום. לרוב הפרנסה לא מעניינת אותם, הם עושים הכל בשביל המדליה ובשביל האפשרות לייצג את המדינה.

מלבד למספר מצומצם של דוגמאות למשפטים "הזויים" שאפשר לשמוע במגרשי הכדורגל, אפשר לראות דברים שלא דמיינתם עליהם כי אין פיקוח ביציעים, בשנתיים האחרונות נחשפתי למכונת פופקורן ביציעים, נרגילות ובירות זה כבר חלק בלתי נפרד מהמגרשים ובין היתר, היה גם פק"ל קפה.

בעקבות המאמר, ניסיתי להקביל את התורה של סינק לעולם הספורט ובשל כך לקחתי דוגמאות של מנהיגים בכדורגל שלדעתי עוררו השראה וניסיתי לנתח אותם על פי מעגל הזהב