לכבוד חזרתה המוזרה של ליגת האלופות בסוף השבוע הקרוב בעונה המוזרה ביותר בתולדות הענף, חזרנו אחורה בזמן אל בתים שאמנם שוחקו בעונות רגילות למדי ללא מגיפה עולמית סביבן, אך קרו בהם דברים בלתי רגילים.
מצירופי קבוצות שנראים כאילו נלקחו מעונת 2086 בפרו אבולושן או בפוטבול מנג'ר, מועדונים שהפציעו להופעת יחיד בבמה האירופית הבכירה ונעלמו כלעומת שבאו, קרבות עלייה דרמטיים ולא צפויים במחזור הסיום ועוד סיפורים שהיה כיף לצלול לתוכם ולהרגיש כאילו הם קרו ממש אתמול, בעונת ליגת אלופות רגילה שנמתחת מספטמבר עד השבוע האחרון של מאי או הראשון של יוני.
כותבים: אודי ריבן, יוחאי שטנצלר, רום טל דן ומוטלה רפלד.
סביליה, ריינג'רס, שטוטגרט ואוניראה אז'רצ'יני, עונת 2009/10:
עונת 2009/10 בליגת האלופות זכורה בעיקר בגלל הזכייה של אינטר תחת מוריניו, הרביעייה של מסי נגד ארסנל, רבע הגמר הכל צרפתי הראשון בהיסטוריה בין ליון לבורדו ושיא אי הכיבושים השלילי של מכבי חיפה, אך בנוסף עונת 9/10 הניבה את אחד מהבתים המוזרים בתולדות ליגת האלופות שנשמע כמו התחלה של בדיחה: סביליה, שטוטגרט, אוניראה אזרצ'יני וגלאזגו ריינג'רס נכנסות לבית בליגת האלופות. מה כבר יכול להיות? אז מסתבר שהרבה, הרבה מאוד.
סביליה הוגרלה מדרג א' אחרי שהייתה דאז הקבוצה השביעית בליגת האלופות מבחינת כמות נקודות דירוג, זכר לשתי זכיותיה בגביע אופ"א בשנים 2006 ו-2007. בסביליה כיכבו אז שמות מרגשים כמו לואיס פביאנו, פרדי קאנוטה ואנדראס פאלופ האגדיים, אדריאנו המגן הברזילאי שעבר בהמשך הקריירה לבארסה, חסוס נאבאס שבקיץ זכה במונדיאל בדרום אפריקה, דידייה זוקורה שיאן ההופעות של נבחרת חוף השנהב, רנאטו ואלברו נגרדו, ולכן לא הפליא רבים שסביליה השיגה 9/9 בסיבוב הראשון כולל שני ניצחונות חוץ מרשימים, 4-1 על ריינגר'ס ו-3-1 על שטוטגרט ולבסוף סיימה במקום הראשון עם 13 נק'.
בשמינית הגמר סביליה אכזבה בענק כשהודחה נגד צסק"א מוסקבה של קייסוקה הונדה בעקבות הפסד ביתי 2-1.
את העונה סיימה סביליה במקום הרביעי כשהיא מוסיפה זכייה מרשימה בגביע הספרדי אחרי ניצחון 2-0 בגמר על אתלטיקו מדריד, שזכתה בליגה האירופית, התואר שסביליה כ"כ אוהבת.
ריינג'רס הגיעה מדרג ב'.
כמו לסביליה, גם לקבוצה המעוטרת ביותר בעולם היו אז שנים חזקות שכללו העפלות לשמינית גמר ליגת אלופות ב-2005/6 וגמר גביע אופ"א בו הפסידה ריינג'רס לזניט ב-2007/8 ומשם נשאבו רוב נקודות הדירוג שלה.
למרות נקודות הפתיחה הטובה, בקיץ עזבו את ריינג'רס שחקנים כמו בארי פרגוסון, צ'רלי אדם ופדרו מנדס והקבוצה לא התחזקה בכלל למעט השאלה עד ינואר של ז'רום רוטן הצרפתי מפריז סן ז'רמן.
בהמשך, התברר שהקבוצה לא התחזקה בגלל חובות של 10 מיליון ליש"ט, שהתגלו כגבוהים יותר בהמשך העונה.
ריינג'רס אמנם זכתה בתום העונה באליפות האחרונה שלה עד היום, אך היא התבזתה בשלב הבתים עם שתי נקודות בלבד ונקנסה בגלל התפרעות אוהדים במשחק נגד אוניראה.
היקף החובות התגלה עם הזמן, ב-2012 הורדה בגינם הקבוצה לליגה הרביעית בסקוטלנד, וכעת היא משתקמת יפה בצמרת הכדורגל הסקוטי תחת סטיבן ג'רארד, כשביום חמישי היא תשחק בשמינית גמר הליגה האירופית נגד באייר לברקוזן.
מדרג ג' הגיעה שטוטגרט, כיום העולה השנייה לבונדסליגה, שהייתה בשנים ההן בפריחה עם אליפות ב-2006/7 ומקום שלישי בבונדסליגה ב-2008/9. הדי רוטן סבלו בקיץ מתסמונת גרמנית ידועה – איבוד הכוכב לבאיירן מינכן, כשמריו גומס, שכבש 24 שערי בונדלסיגה ב-2008/9 עזב לבוואריה.
שטוטגרט, שעברה בפלייאוף את טימישוארה הרומנית, פתחה את הבית עם שתי נק' בלבד מ-3 המשחקים הראשונים, לאחר שתי תוצאות תיקו מאכזבות מול ריינג'רס ובעיקר מול אוניראה והפסד ביתי לסביליה.
במחזור הרביעי שער בדקה ה-79' של זדראבקו קוזמנוביץ' כפה תיקו באנדלוסיה, ושטוטגרט נזקקה לשני ניצחונות בשני מחזורי הסיום כדי להעפיל לשמינית הגמר:
במחזור החמישי היא גברה 2-0 על ריינג'רס החלשה באייברוקס משערים של סבסטיאן רודי בן ה-20 ועוד אחד של קוזמנוביץ', ובמאני טיים, במחזור השישי, במשחק על העלייה מול אוניראה שהגיעה עם נקודה אחת יותר, המרסדס בנז ארנה התפוצץ בשש דקות מטורפות בין הדקות 6 ל-11' בהן שטוטגרט כבשה 3 שערים מרגליהם של ציפריאן מאריצה הרומני שכבש מול אלופת מולדתו, כריסטיאן טראש ופאבל פוגרבניאק שהעלו אותה ל-3-0 ולשלב הבא. שער סמדו הפורטוגלי לא ניחם את הרומנים שחלמו על העפלה כנגד כל הסיכויים.
בשמינית הגמר שטוטגרט קיבלה את ההגרלה הקשה ביותר – הטרבליסטית ברצלונה, שאיתה היא חלקה בית שתי עונות קודם לכן (יחד עם ריינג'רס). שטוטגרט הצליחה לעצור את הבלאוגרנה עם 1-1 בגרמניה כשזלאטן השווה אחרי שער של קקאו, האיש, השם והאליפות ב-2007, אך שטוטגרט כבר לא יכלה לה בקאמפ נואו שם חטפה 4-0. בליגה היא סיימה במקום השישי ומאז אותה העונה היא לא שבה עוד לליגת האלופות.
ויאללה, לאוניראה.
אוניראה אזרצ'יני, השם שלשמו התכנסנו, הגיעה לצ'מפיונס באופן אוטומטי לראשונה בתולדותיה לאחר זכייה היסטורית באליפות רומניה. הקבוצה, שמגיעה מהעיר אז'רציני, עיר שלקריית ביאליק יש פי 2 יותר תושבים ממנה, נהנתה מתמיכה של אוליגרך מקומי בשם דומיטרו בוסקארו ששפך סכומי עתק כדי לשבור את ההגמוניה של סטיאווה ושאר הקבוצות מבוקרשט.
אוניראה, שהודרכה תחת דן פטרסקו (שאחרי ההדחה מהצ'מפיונס הוחלף בלא אחר מאשר רוני לוי) כוכב העבר של נבחרת רומניה, עשתה קמפיין מטורף כנגד כל הציפיות: היא ניצחה 4-1 היסטורי ומדהים את ריינגר'ס בחוץ והפתיעה את סביליה עם 1-0 במחזור החמישי ששם אותה בעמדת עלייה במחזור הסיום, אך כמו שצוין קודם, שטוטגרט התפוצצה עליה בגרמניה ובלמה את חלום העלייה. בליגה האירופית אוניראה הודחה מול ליברפול, שנשרה גם היא מה'צמפיונס.
בקבוצה לא שיחקו אז שמות גדולים ומפורסמים, עובדה שרק מפארת את הצלחתה בצ'מפיונס דאז, אך שם אחד ששווה לציין הוא פבלו ברנדאן הארגנטיני, שחקן שרוני לוי לקח איתו לבית"ר ירושלים בינואר 2014. שוער הקבוצה היה אז גידריוס ארליוסקיס, המתחרה של זובאס, שטקוס וברטקוס מיודעינו על אפודת השוער הבכיר של ליטא.
הסוף של אוניראה עצוב – כמו שקורה תכופות עם אוליגרכים שמגיעים משום מקום לקבוצות קטנות, הם עוזבים ומותירים אחריהם אדמה חרוכה.
בקיץ 2010, חצי שנה אחרי הקמפיין המדהים, בוסקארו מכר את כל שחקני הקבוצה, שירדה במהרה לליגת המשנה. ביולי 2011 עזב והותיר את המועדון שומם ועם חובות של 1.5 מיליון יורו. ראש העיר הקטנה דאז אמר שהחובות גדולים פי 3 מהתקציב השנתי של העירייה. המועדון התפרק, הוקם מחדש בשנת 2015 והוא משחק בליגות הנמוכות של רומניה, הרחק הרחק מימי התהילה הקצרים שלו ומאחד הבתים המוזרים בתולדות ליגת האלופות.
(מוטלה רפלד)
פנאתינייקוס, אינטר, ורדר ברמן ואנורתוסיס פמגוסטה, עונת 2008/9:
חוזרים עונה אחת לאחור. איזה בית. עברו קצת יותר מעשר שנים והוא נראה דמיוני לגמרי כיום.
אינטר אמנם חזרה כבר לצ'מפיונס בשנתיים האחרונות (אך לא לנוק אאוט), אבל כל שאר המשתתפות בו יכולות רק לחלום על הופעה כיום בליגת האלופות: ורדר ברמן ניצלה העונה בדקה התשעים של המבחנים נגד היידנהיים מירידת ליגה, אנורתוסיס לא זכתה מאז באליפות קפריסין ופנאתינייקוס עוברת עשור קשה של קשיים כלכליים וניהול לא טוב, והקבוצות שמאיימות על אולימפיאקוס ביוון הן בכלל אאק אתונה ופאוק.
הסיפור הגדול של הבית המוזר והחד פעמי הזה היה במחזור הסיום. אנורתוסיס פמגוסטה, הקבוצה הקפריסאית הראשונה בתולדות שלב הבתים של ליגת האלופות, פתחה מצוין עם ארבע נקודות בשני מחזורי הפתיחה (תיקו בברמן וניצחון על פאו). במחזור הרביעי היא הוסיפה גם תיקו 3-3 במשחק הזוי נגד אינטר, שבין הכובשים בו ניתן למצוא את מרקו מטארצי, מריו באלוטלי בשער אירופי ראשון וחוליו קרוז בצד של אינטר ואת סדריק ברדון, אקס ליון, שעונה קודם לכן השאיר את בני הודה בליגה במסע הישרדות מטורף בצד הקפריסאי, והודות לכך היא הגיעה למחזור הנעילה כשהיא עומדת בפני משחק עלייה נגד פנאתייניקוס ביוון, משחק שכמיטב הקלישאה, היה הרבה יותר מכדורגל.
בשלב המוקדמות אנורתוסיס הביסה את היריבה השנואה של פאו, אולימפיאקוס, והשאירה אותה במפתיע מחוץ לליגת האלופות, אבל מה שזכור יותר מצמד המשחקים היתה תקיפה שעברו אוהדי אנורתוסיס, חלקם עטופים בדגל יוון, ע"י אוהדי אולימפיאקוס שגם תקפו את אוטובוס הקבוצה וכל מה שהיה אפשר.
בדקה ה-69 של המשחק, ג'ורג'יוס קראגוניס, אלוף אירופה עם יוון ב-2004, ניצל טעות קשה בהגנה וטעות איומה עוד יותר של נגאי שוער המשנה שעלה כמחליף במחצית והשמיט את הבעיטה לתוך שערו, כבש את שער הניצחון שהתברר גם כשער ששם את פאו כראש הבית, הודות לניצחון של ברמן שאיבדה סיכוי לעלות על אינטר, שסיימה לבסוף שנייה עם 8 נק' מבית שנחשב כנוח ערב ההגרלה.
למרות הפתיחה המדהימה, אנורתוסיס פמגוסטה סיימה אחרונה ונשארה רק עם המחמאות והזכרונות, כשבזירה המקומית היא מפסידה את האליפות לאפואל ניקוסיה, זו שב-2012 תצליח להעפיל מהבתים ולהגיע לרבע גמר ליגת האלופות.
אינטר עפה מול מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר וזכתה בעוד אליפות איטליה לפני שהחליפה את מנצ'יני במוריניו, פנאתינייקוס הודחה גם היא בשלב השמינית נגד ויאריאל וסיימה את העונה בידיים ריקות, ו-ורדר ברמן עשתה דרך יפה עד שלב הגמר בעונה האחרונה של גביע אופ"א, שם היא הפסידה לשחטאר דונייצק בהארכה. בבונדסליגה היא סיימה רק עשירית, בעונה שמסמלת את תחילת ההידרדרות שלה בהגמוניה של הכדורגל הגרמני.
(מוטלה רפלד)
