// מאת אלון מלכה

מועדון הכדורגל ברצלונה, חוץ מהיותו אחד משני המועדונים הגדולים בספרד ובכלל בטופ העולמי, ידוע בפיתוח מחלקת נוער שנחשבת לאחת מהטובות באירופה ומייצאת שחקנים שגדלים להיות השמות החמים בברצלונה ובאירופה כולה – ה'לה מאסיה'.

הלה מאסיה היא סוג של אכסניה בה מתגוררים שחקני הנוער של המועדון בכדורגל ובכדורסל ודרך המגורים שם ניתן לעקוב אחר ההתפתחות שלהם באדיקות רבה יותר, כאשר יש להם סדר יום מאוד קפדני, הכולל לימודים בבית ספר רגיל בעיר, אך בכיתות מיוחדות במערכת שעות מקוצרת ואימון על בסיס יום יומי. ניתן לראות את ההשקעה הרבה במחלקות הנוער השונות, ואי אפשר להגיד שהדבר לא משתלם להם כשרואים את השמות השונים שיוצאים מהמחלקה בדמות ליאו מסי, צ'אבי, קארלס פויול ועוד טובים ורבים (ואיך אפשר שלא להזכיר גם את גיא אסולין הישראלי שגדל ב'לה מאסיה').

בזמן האחרון, צצים להם לא מעט כשלים בהנהלת ברצלונה, בכלכלת המועדון, בצוות המקצועי ומבחינת הרכש שנעשה בשנים האחרונות. כזכור, לפני קצת פחות משנה, שכרה הנהלת ברצלונה, בראשות נשיא המועדון דאז ג'וזפ מריה ברתומאו, אלפי משתמשים ברשתות החברתיות השונות כדי שישמיצו את שחקני ברצלונה ויעודדו את מאמן הקבוצה וההנהלה. דבר זה גרם לתחילתו של סדק במועדון – פיטורים, התפטרויות של כמה מאנשי ההנהלה במועדון ולכלוך ורעש ברחבי התקשורת בברצלונה וספרד כולה.

אם זה לא מספיק, עם פרוץ מגפת הקורונה החריפו היחסים בין ההנהלה לסגל השחקנים אשר קיצצו כ70% משכר השחקנים לטובת שכרם של שאר עובדי המועדון. לפי פרסומים שונים, המועדון נמצא בהפסדים של לא פחות מ140 מיליון יורו בעקבות משבר הקורונה. שני הנושאים האחרונים מתקשרים אחד בשני כאשר הצוות המקצועי, לא כל כך מקצועי ולא מתאים לברצלונה הגדולה שאנחנו מכירים וזוכרים. בחירות המאמנים של קיקה סטיין וארנסטו ואלוורדה לא מתאימות לDNA של המועדון ומתוך כל הרכש המפוצץ שנעשה בשנים האחרונות, ניתן למנות רק בערך 2-3 שחקנים שמתואמים לשיטת המשחק של ברצלונה.

בעקבות כך ואם מחפשים עוד בעיות, הסגל הכל כך חזק שהיה לקטלונים בשנים האחרונות עזב ברובו, לא מגיעים מחליפים ראויים ובעוד כמה שנים שחקנים כמו בוסקטס, אלבה ולאו מסי ייאלצו לפרוש מהמשחק וזה אתגר מאוד לא פשוט למצוא להם יורשים. בשנה וקצת האחרונות ניתן לראות את חילוף הדורות שקורה בברצלונה ובקבוצה נותנים ללא מעט צעירים את ההזדמנות להוביל. זה נובע משתי סיבות עיקריות – הראשונה היא שזה המוטו של ברצלונה, לגדל ולטפח שחקנים שגדלו בלה מאסיה והשנייה היא ההתנהלות הכלכלית הלוקה והרכישות הלא מוצלחות כששילוב הצעירים הוא סוג של חבל ההצלה היחיד שהם יכולים לאחוז בו.

מהגנת ברזל וותיקה להגנה צעירה וחסרת ניסיון

עמדת השוער היא אחת מהעמדות היחידות שבהן לא בוצע שינוי מהקבוצה שהובילה לזכייה בטראבל ב2014/15. מאייש אותה מארק אנדרה טר שטגן בן ה28, אליה הגיע בקיץ 2014 מבורוסיה מנשגלדבאך. בתחילה הגיע כמחליף לקלאודיו בראבו המזדקן, שהציג יכולת טובה, אך לא יותר מזה ובאותה עונה הייתה רוטציה בין שני השוערים – בראבו שיחק במשחקי הליגה וטר שטגן במשחקי הגביע וליגת האלופות. השוער הגרמני נחשב כיום לאחד השוערים הטובים בעולם, והוא נותן פייט רציני למנואל נוייר על אפודת השוער במשחקי הנבחרת הלאומית.

בעונה הנוכחית, השוער השלישי בקבוצה הוא איניאקי פנייה והרביעי הוא ארנאו טנאס (השוער השני הוא נטו בן ה31). פנייה בן ה21 וטנאס בן ה19 גדלו ב'לה מאסיה' ועשו את המעבר הטבעי לקבוצת המשנה של ברצלונה (ברצלונה ב'). שני השוערים הצעירים מראים יכולת טובה ומשחקים עד כה ברוטציה בין שניהם כל אחד כמחצית ממשחקי הקבוצה. אני מאמין ששניהם ימשיכו באותה יכולת מרשימה ויהיה מעניין מאוד לראות האם אחד מהם יהיה למחליפו של טר שטגן בעוד כמה שנים ואם כן, מי זה יהיה מבין שניהם ואולי אפילו שניהם ישחקו ברוטציה גם בקבוצה הראשונה.

המגן הימני בעונת 14/15 היה כמובן דני אלבס, שנחשב לאחד המגנים הימניים הטובים שהיו אי פעם. הברזילאי היה המגן הימיני המוביל של ברצלונה מאז שהצטרף בקיץ 2008 והוא מזוהה מאוד עם הצטרפותו להתקפה ובבישוליו. דני אלבס בסוף עבר ליובנטוס בקיץ 2016 ומאז הורגש מאוד בחסרונו. בקיץ האחרון הגיע סרג'יניו דסט מאייאקס ההולנדית, שם שהרבה האמינו שיוכל להיות יורשו של דני אלבס, אך מתחילת דרכו סרג'י רוברטו הוותיק הועדף על פניו. מאז פציעתו של סרג'י בהפסד לאתלטיקו מדריד, דסט תופס את מקומו בהרכב ומאז מציג יכולת טובה ברוב המשחקים. יהיה מעניין מאוד לראות מי יפתח כמגן הימני מעוד כחודש כאשר סרג'י יחזור מפציעתו ולדעתי הולך להיות פה פייט רציני על חולצת ההרכב. דבר שיוכל לעזור לדסט הוא שבשנים קודמות, סרג'י רוברטו שיחק כמגן ולפעמים כקשר ואם כך יקרה גם העונה, אין סיבה שדסט לא יקבל מקום ב11.

מאז הצטרף בעונת 12/13 לברצלונה ועד היום (וכמובן גם בעונת הטראבל), המגן השמאלי המוביל של הקאטלונים היה ג'ורדי אלבה. אלבה נחשב לאחד המגנים השמאליים הטובים בעולם והוא גם ניחן ביכולת הבישולים הטובה שלו. ברצלונה אולי מתחילה לחשוב על היום שאחרי ג'ורדי אלבה, שכבר בן 31 ורכשה בקיץ אשתקד את ג'וניור פירפו בן ה24, שכרגע עדיין נחשב כמחליף של אלבה. אני מאמין שעם הזמן פירפו יקבל ניסיון ולא רחוק היום שיהפוך למגן השמאלי המוביל של ברצלונה.

אולי תופתעו לדעת, שצמד הבלמים המובילים שהיו בין האחראיים העיקריים לעונה הגדולה מבחינה הגנתית בעיקר בעונת 14/15 היו ג'רארד פיקה ומארק ברטרה. אולי לא מהשמות הראשונים שקופצים לראש כשחושבים על שחקני הגנה מוצלחים, אך שני הבלמים הספרדיים היו בין העיקריים להישג הזה. כיום, צמד הבלמים המובילים הם עדיין ג'רארד פיקה וקלמנט לנגלה לצידו, כאשר סמואל אומטיטי מקבל פחות הערכה. פיקה לא מראה את היכולת הגנתית מהעבר ולנגלה הוא המוביל ההגנתי. באותו הפסד לאתלטיקו מדריד לפני כשלושה שבועות בו נפצע סרג'י רוברטו, ברצלונה קיבלה מכה כפולה כאשר גם ג'רארד פיקה נפצע למספר חודשים. בינתיים, את מקומו של פיקה תופסים אוסקר מיגנזה ורונאלד אראוחו.

מיגנזה בן ה21, גדל ב'לה מאסיה' ועלה לבוגרים לברצלונה ב' כדי לצבור שם ניסיון, אך לאחר פציעתו של פיקה הועלה לבוגרים והרשים מאוד כאשר פתח ב11. רונאלד אראוחו, האורוגוואי בן ה21, נרכש על ידי בוסטון ריבר מהליגה הראשונה באורוגוואי והגיע ישר לברצלונה ב', כאשר עשה את המעבר בחודש אוקטובר האחרון ועבר לקבוצה הבכירה יותר. אראוחו גם "נהנה" מחסרונו של פיקה ורשם מספר הופעות בליגה ובליגת האלופות ומציג גם הוא יכולת טובה. פיקה כאמור לא מציג יכולת מספקת לקבוצה כמו ברצלונה ומחפשים אחר חיזוק משמעותי לעמדת הבלם ואולי יש להם כבר את מה שהם מחפשים. לפי דעתי, צמד הבלמים יכול להוביל את ההגנה בעתיד, אך לא כרגע, הם עדיין צעירים וקצת חסרי ניסיון.

מקישור חלומי לקישור עם פוטנציאל להיות כזה

בתכלס, מספרים (שערים ובישולים) יש לו בקושי, אבל סרחיו בוסקטס הוא מסוג השחקנים השקטים שלא מדברים יותר מדי ואת עבודתם הקשה עושים על כר הדשא. יש שיגידו שהוא "נטל" לקבוצה, אך אנשים שכן מבינים כדורגל יודעים כמו הוא הכרחי וחשוב לכל קבוצה. הורס התקפות של היריבה ובונה התקפות מנגד של קבוצתו, מניע כדור, מרגיע את המשחק ומתקל ברמות הגבוהות ביותר. ברצלונה חוששים מאוד מהיום שאחרי הפרישה של הגרזן שלהם ולבינתיים לא מוצאים מחליף ראוי (רק הנושא הזה יכול להיות טור שלם). פרנקי דה יונג, ההולנדי בן ה23, הגיע לברצלונה בקיץ שעבר לאחר עונת פריצה נהדרת באייאקס והגעה עד לחצי גמר ליגת האלופות (וכמעט עד הגמר לולא לוקאס מורה). דה יונג שחקן נהדר מרשים מאוד גם בברצלונה ונמצא כשחקן קבע ב-11, אך פרנקי דה יונג לא נועד להיות קשר אחורי. אמנם ניחן ביכולותיו ההגנתיות, אך כאשר דה יונג משחק כקשר האחורי, ברצלונה מאבדת את דה יונג האמיתי, זה שמצטרף להתקפות מקו שני, נכנס לרחבה ויודע לתת קצת מספרים ולעזור לקבוצתו לנצח כאשר משחק כקשר אמצע או קשר התקפי. פרנקי הוא מסוג השחקנים שיכולים להוביל את ברצלונה חזרה לגדולתה ולהוציא אותה מהבור הזה, והוא יכול להתפתח לקשר ענק ולהפוך לאגדת מועדון כמו צ'אבי או אינייסטה, אך לא כמחליף של בוסקטס.

שחקן שכבר הושווה לאנדרס אינייסטה הגדול הוא ריקי פוץ', קשר האמצע בן ה21, בוגר ה'לה מאסיה'. מהרגע שהחל להתאמן עם הקבוצה הבוגרת נאמר כי מסי ואינייסטה התפעלו מביצועיו, שהוא גורם לפעולות מסובכות להראות פשוטות וטבעיות וכי גדל פה משהו שהשתוקקו לו שנים בברצלונה. כל האוהדים היו באופוריה. בקיץ האחרון, עם מינויו של רונאלד קומאן לתפקיד המאמן, הומלץ לפוץ' לצאת לעונת השאלה בקבוצה מהליגה הספרדית כדי לצבור ניסיון, אך סרב וטען כי מעדיף להילחם על מקומו בהרכב, ניתן לראות כי החלטה זו עד כה פוגעת בו, כי הוא ממעט לשחק.

בניגוד לריקי, שחקן נוסף שקיבל את האופציה לצאת בהשאלה הוא קארלס אלנייה בן ה22, בוגר נוסף של ה'לה מאסיה' שחזר בקיץ האחרון מהשאלה בת חצי שנה בריאל בטיס בליגה הספרדית. אמנם בהשאלה בבטיס שיחק רוב הזמן, אך חצי שנה לדעתי זה זמן מועט מדי להשאלה, וגם הוא לא מקבל יותר מדי קרדיט מקומאן ורושם מספר דקות מועט מאוד עד כה בכל המסגרות. אני מאמין שעם הזמן פוץ' ואלנייה יתפתחו עוד, ישתפרו ויחזרו במהרה להיות אותם שחקנים מוצלחים כפי שדמיינו וציפו שיהיו, ואולי, כמו שחלק אמרו, "היורשים של צ'אבי ואינייסטה".

מהתקפת מחץ להתקפה צעירה ומאיימת

את השלישייה הקטלנית MSN (מסי, סוארז וניימאר) קשה עד בלתי אפשרי להחליף, במיוחד מבחינת מספרים, אך לברצלונה יש את כל הסיבות לחלום עם השחקנים הצעירים שגדלים להם מתחת לעיניים. פדרו גונסאלס לופז, הידוע יותר בכינויו 'פדרי', החל את דרכו בלאס פאלמאס בשנה שעברה וכבר בשנתו הראשונה הוכתר על ידי פרשנים רבים כי הוא השחקן הטוב ביותר בליגה הספרדית השנייה בהיותו בן 17 בלבד. בקיץ האחרון רכשה ברצלונה את הכישרון הצעיר ובונים עליו שיגיע לגדולות. פדרי ידוע כקשר התקפי, אך בברצלונה משחק גם כקיצוני ומשחק בשני התפקידים בצורה מעוררת פליאה. אמנם השערים והבישולים עוד לא מגיעים, אך מבינים שהילד רק בן 18 וזה עניין של זמן.

בחודש אוגוסט האחרון הצטרף בחור בשם אלמוני לקבוצה הקטאלונית מבראגה הפורטוגלית, לשחקן קוראים פרנסיסקו טרינקאו, שפרץ לתודעה לאחר שהוביל את נבחרת פורטוגל לזכייה באליפות אירופה עד גיל 19 וסיים כמלך שערי הטורניר (5 כיבושים). הקיצוני בן ה21 הוא שחקן מאוד ורסטילי שמשחק כקיצוני הימני (עמדתו המקורית) ויכול לשחק גם כחלוץ שני או בכנף שמאל. תכונותיו הבולטות הן יכולות כדרור וטכניקה ברמות הגבוהות ביותר, מהירות אדירה ואומרים שיש לו את הפוטנציאל להפוך לסקורר משובח. לא חושב שיש עוד מה להוסיף לאחר אמרות כאלה, רק שיממש את עצמו ויגיע למקומות שציפו שיגיע.

השחקן האחרון ואולי המעוטר ביותר, הספיק לזכות כבר בשחקן חודש ספטמבר האחרון בגיל 17 ו10 חודשים בלבד. הוא נחשב לכובש הצעיר ביותר עבור ברצלונה, השחקן הצעיר ביותר בליגה הספרדית שכבש ובישל, הכובש הצעיר ביותר בהיסטוריית ליגת האלופות והכובש הצעיר ביותר עבור נבחרת ספרד. השחקן הוא כמובן אנסו פאטי, בוגר ה'לה מאסיה'. פאטי בן ה18 הוכתר כבר כ"יורשו של מסי" ומספק מספרים יוצאי דופן בגיל כה צעיר וכל ברצלונה כבר בעקבותיו כמנהיג הבא בהתקפה.

התרגשות להתחלה חדשה

בשנים האחרונות ניתן לראות כי באירופה נהיה מהפך בצורת החשיבה בכדורגל העכשווי ומפתחים שחקנים בגילאי 20 ומטה, נותנים להם להיות בקדמת הבמה והם הופכים להיות השחקנים החשובים והחזקים בקבוצה. יש אפילו לא מעט קבוצות צמרת בכדורגל האירופאי שרוב ההרכב הפותח שלהם בנוי משחקנים בגילאים הללו, כדוגמת בורוסיה דורטמונד הגרמנית ונראה כי ברצלונה גם מתפתחת להיות אחת כזו.

לאחר הרכש הלא מוצלח, כדוגמת גריזמן ודמבלה, שנרכשו בלמעלה מ200 מיליון יורו ועוד מספר רכישות לא מוצלחות, הגיעו בברצלונה למסקנה כי צריך לתת את הצ'אנס לכוכבים העולים ולפתח אותם. בינתיים התוצאות לא מזהירות, אך עם הזמן ישתלבו ביחד ויהפכו להיות אימפריית כדורגל שנהנה כל כך לראות אותם משחקים יחד.

לאחר שראינו איזה שחקנים מוכשרים וצעירים מתפתחים בקבוצה הקטאלונית, נשאר רק לפנטז על החזרה של ברצלונה למקומה הטבעי בצמרת הזירה האירופית. לאוהדי הקבוצה יש את כל הסיבות לחזור ולהאמין שגדל כאן דור זהב נוסף בברצלונה שיהיה האור בקצה המנהרה החשוכה שכרגע המועדון נמצא בו.