השנה 2007, מקום סן אנטוניו (טקסס). סן אנטוניו, בהובלתם של דאנקן ופרקר, מביסה בגמר 4-0 את קליבלנד של אחד בשם לברון ג'יימס ובכך משיגה את המאזן הטוב ביותר בפלייאוף של 7,7,7,7  16-4. ואת כל זה היא עשתה מהמקום השלישי במערב.

10 שנים אחר כך ואנחנו נראה את ההיסטוריה כותבת את עצמה מחדש. גולדן סטייט לאחר 4-0 קליל על סן אנטניו וגם קליבלנד לא נזדקקה להרבה מאמץ בדרך ל-4-1 על בוסטון ובכך גולדן סטייט (וכמעט גם קליבלנד) שברו את השיא של הלייקרס עם 12-0 וגם השיא של סן אנטוניו צפוי להישבר כי רק במקרה שבו קליבלנד תנצח (כמו בעונה שעברה) את סדרת הגמר 4-3 המנצחת תשיג מאזן פחות טוב מ16-3 בפלייאוף.

אבל מה שיהפוך את העונה ההיסטורית הזאת להכי טובה של קבוצה בהיסטוריה יהיה סוויפ או 4-1 לגולדן סטייט על הראש של לברון וקליבלנד. לכאורה זה נראה בלתי אפשרי, אבל אם נביט יותר עמוק נראה שזה לא כל כך דמיוני. לברון אמנם נותן את אחת ההופעות הגדולות בהיסטוריה של הפלייאוף, אבל הוא עוד לא נתקל בשומר שיכול לעצור אותו 45 דקות. בסדרה מול בוסטון למשל היו לו על הגב את את קראודר ל-25 דק' ואת בראון לעוד 20 דק'- לא קושי מיוחד עבור העילוי של קליבלנד. לעומת זאת, מול גולדן סטייט לברון יפגוש בשלושה שומרים מעולים שונים במהלך המשחק – דריימונד גרין, דוראנט ואיגודאלה. שלושתם שומרים מעולים שיעשו לו את המוות. וזאת הסיבה שהביאו את דוראנט. כי עם כל הכבוד להתקפה שלו, ההגנה שלו עושה את ההבדל בין גולדן סטייט של שנה שעברה לזאת של השנה. ועם ההתאמה של שון לוינגסטון על קיירי לקליבלנד אין ממש סיכוי מול קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה.

לכן אני לא אופתע אם גולדן סטייט תשכתב מחדש את ההיסטוריה ותוכיח לכולם שהיא אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה.