16 שנה והספירה ממשיכה. אוהדי הסלסאו יצטרכו לסחוב לפחות עוד 4 שנים ארוכות ומתסכלות אחרי עוד כישלון בטורניר שלמענו הם חיים. פעם שלישית בארבעת המונדיאלים האחרונים שברזיל נופלת ברבע הגמר, ונראה שהפעם זה הכישלון הגדול ביותר. נכון שקשה להשוות את ההפסד הזה להשפלה מול גרמניה לפני 4 שנים, אבל שם ברזיל הגיעה עם סגל פחות מרשים לחצי הגמר. הפעם לא היתה סיבה שברזיל לא תמשיך את המונדיאל המוצלח שלה, ובכל זאת זה קרה שוב.
אז איך זה קרה? נתחיל כרגיל, מהתירוצים: ברזיל סבלה במשחק הזה מחוסר מזל משווע. כבר בפתיחה כדור קרן מצא את טיאגו סילבה שבנגיעה קלה הדביק את הכדור לעמוד. לכו תדעו איך היה מתפתח המשחק אם זה היה נכנס. לאחר מכן פרננדיניו עם שער עצמי אומלל הכניס את הבלגים למשחק. אחרי השער המצמק הגיעו שתי החמצות מהגיהנום וכאילו כל זה לא מספיק, קורטואה נתן את משחק חייו.
אבל כידוע המזל הוא מפלטם של הכושלים, וברזיל כשלה במשחק הזה בגדול. ההגנה, שהיתה מצוינת עד עכשיו, נקלעה למחצית ראשונה חלשה מאד ובקושי הצליחה להתמודד עם הפיזיות של הבלגים. ניימאר היה גרוע מאד. אמנם פחות התעסק בהצגות, אבל המון כדרורים מיותרים ושום תכלית. ויליאן, אחרי משחק נהדר מול מקסיקו, שוב הראה יכולת חלשה. ז'סוס לא תרם שום דבר להתקפה. דוגלס קוסטה שנכנס במקומו היה מצוין. קוטיניו היה בינוני מינוס, ובכל זאת הצליח לספק עוד בישול מופלא, הפעם לרנאטו אוגוסטו. החילופים של צ'יצ'ה, יחד עם הירידה המוגזמת של בלגיה להגנה, עשו את שלהם וברזיל שלטה לחלוטין במחצית השניה אבל זה לא הספיק.
אחרי הניצחון על מקסיקו דיברתי על כך שברזיל תצטרך להרים את המשחק שלה ברמה כי היא תפגוש יריבה חזקה יותר מאלה שכבר עברה. היא לא הצליחה לעשות את זה ושילמה במזומן. זה כישלון ענק, כי ברזיל הגיעה עם הסגל הכי טוב שלה מאז הזכיה האחרונה ב-2002 וכמו אז, נבחרות רבות שהיו פייבוריטיות עשו בשבילה את העבודה ועפו מוקדם. בלגיה נראתה לא טוב מול יפן ועלתה בקושי. ההגנה הברזילאית נראתה הרבה יותר טוב מהבלגית ודווקא עכשיו זה התהפך.
הנבחרת של 2002 היתה טובה מבחינת חומר שחקנים, אבל בעיקר היתה עם המון אופי. מאז האופי הזה לא חזר אצל הברזילאים באף מונדיאל. זה לא חדש שהאמוציות הלטיניות מכשילות את הנבחרות מדרום אמריקה, והנה קיבלנו חצי גמר על טהרת אירופה. בברזיל כבר שנים עובדים על שינוי באופי הנבחרת שלהם שתדמה יותר לאירופיות מבחינת סגנון המשחק, אבל עד שלא יצליחו לעשות את השינוי המנטלי שיאפשר להם לצאת גם ממצבים קשים ולפתור משברים תוך כדי משחק, הם יישארו לוזרים.
בשורה התחתונה, היה לברזיל טורניר טוב עד לרבע הגמר ואז באה נפילה כואבת. זה כישלון, אבל לעניות דעתי צ'יצ'ה ראוי להמשיך בנבחרת. הוא עשה עבודה מצוינת מאז שנכנס לתפקיד ובנה נבחרת חזקה, שכנראה עדיין לא בשלה להישג ממשי. בשנה הבאה ברזיל מארחת את הקופה אמריקה. שם לא יהיו לה יריבות אירופיות שיעשו לה בית-ספר לטקטיקה. אם יתנו לצ'יצ'ה לעבוד ואם ניימאר יתבגר קצת, יש לסלסאו סיכוי טוב למחוק את חרפת 2014 ולזכות בתואר על אדמתה.
וכמה מילים על בלגיה: תסלחו לי, אולי הבעיה היא אצלי, אבל אני פשוט לא מצליח להבין למה כולם מתלהבים מהנבחרת המעצבנת הזאת. אין ספק שבשורה התחתונה הם רשמו עליית מדרגה אחרי שלראשונה הדור הזה הצליח לנצח נבחרת גדולה. אין ספק גם שמדובר באחד מאוספי הכשרונות הגדולים והמרשימים בעולם. אבל דווקא בגלל זה הנבחרת הזאת כל-כך מעצבנת – כי הכדורגל שלה רחוק שנות אור ממה שהיא באמת מסוגלת להפיק. זה קרה גם במונדיאל הקודם וזה קורה גם עכשיו. יש לבלגיה את הכלים לשחק כדורגל אטרקטיבי, יצירתי ומרענן ובמקום זה, היא בוחרת פעם אחר פעם (סליחה באמת שאני לא מתרשם מהחמישיה מול האימפריה הטוניסאית) ללכת על היעילות. מול ברזיל היא שיחקה טוב במחצית הראשונה, אבל ייצרה מעט מאד מצבים מסוכנים, נהנתה משער עצמי ועוד אחד במתפרצת ובמחצית השניה זה פשוט היה בונקר אפור ומכוער. לגיטימי, אבל מכוער.
אז מה נשאר לנו? כרגע נראה שמחצי הגמר בין צרפת לבלגיה תגיע האלופה, אבל בטורניר המטורף הזה הכל יכול להיות. ברמה האישית אני מת לראות זכיה של קרואטיה. גם אנגליה זה יהיה נפלא. ורגע, מה עם צרפת? איזו נבחרת עוצמתית. המונדיאל הזה ממש אחלה עד עכשיו. רק שהבלגים לא יקלקלו לי אותו. עם כל אחת מהנבחרות האחרות אני אסתדר.