בקצב של ליגת העל – בעיית המאמנים של ריאל מדריד

ריאל מדריד תארח את ברצלונה פעמיים בתוך ארבעה ימים, פעם אחת בגומלין חצי גמר הגביע ופעם אחת בליגה. יכול מאוד להיות שהיא תנצח בגביע ותזכה בתואר, יכול להיות שגם בליגה היא תחזיר את כבודה ותשאיר לעצמה סיכוי, אבל אני לא רואה תרחיש ריאלי שבו היא מצליחה לזכות באליפות העונה.

זה אומר שלברצלונה זו תהיה אליפות רביעית בחמש שנים, או שמינית ב-11 שנים לעומת שתיים של ריאל. אבל למה להסתכל לטווח כזה קצר?  בואו נלך ל-30 השנים האחרונות מאז שאחד, יוהאן קרויף, מונה לתפקיד מאמנה של ברצלונה. לקטלונים יהיו ביחד עם העונה 16 אליפויות, לעומת 9 של ריאל. במונחים שלהן מדובר בפער עצום.

ברצלונה
Credit to “FC Barcelona” Facebook page

 

יש לא מעט סיבות לכך, אבל אני רוצה דווקא להתמקד באנשים על הקווים. האוהדים של ברצלונה יכולים לקרוא לואלוורדה אפור, ולא עומד בלחץ וכו’, אבל את אמון המועדון הוא קיבל. הוא בדרך לאליפות שנייה וחוזהו הוארך לעונה נוספת. לא היה בשום שלב איזשהו חשש שיפוטר באמצע העונה.

מצד שני, סנטיאגו סולארי, שהוקפץ מקבוצת הנוער בתחילת השנה, הצליח קצת לייצב את המערכת, לשלב יותר צעירים ולתת קצת יותר תקווה. אבל מי מהמר שהוא יעמוד על הקווים בעונה הבאה?

סולארי מונה לאחרי שז’ולן לופטגי פוטר אחרי פחות מ-140 ימים בתפקיד. לא שזה דבר חריג במדריד, מאמן הנבחרת לשעבר הוא המאמן ה-14(!) של הלבנים שמפוטר במהלך העונה מאז עונת 88′-89′. כמה מאמנים לא סיימו את העונה בברצלונה בתקופה המקבילה? 2 בלבד. לורנזו סרה פרר, ולאחריו לואיס ואן חאל בקדנציה השנייה שלו. וזה לא שאלו שסיימו את העונה בריאל הועזבו לאחר שלא עמדו בציפיות. מאמנים כמו היינקס, קאפלו (פעמיים) ודל בוסקה הועזבו לאחר שהביאו אליפויות וזכיות בליגת האלופות.

 

בסה”כ 29 פעמים השתנתה עמדת המאמן בריאל מדריד ב-30 השנים האחרונות. 21 מהם היו במועדון פחות משנה(!), הזמן הממוצע של מאמן בסנטיאגו ברנבאו הוא 368 ימים, טיפה מעבר לשנה אחת. תודה באמת. זידאן, שהיה במועדון שנתיים וחמישה חודשים, רשם את הקנדציה השנייה הכי ארוכה. שזה דרך אגב, הזמן הממוצע של מאמן בברצלונה ב-30 השנים האחרונות. 8 שנים לקרויף, 3.5 לאן חאל, 5 לרייקארד, 4 לפפ, 3 ללואיס הנריקה.  רק 13 מאמנים לעומת 29 בלבן.

פלורנטינו פרס וזינדין זידאן
Credit to “Real Madrid C.F.” Facebook page

נראה שיש בשנים האחרונות שינוי קל במגמות – ריאל מדריד מתחילה להסתמך יותר על מחלקת הנוער שלה ולרכוש שחקנים צעירים ומבטיחים, בעוד שברצלונה הולכת קצת יותר לכיוון של רכישת כוכבים גדולים ומוכחים. בעוד שבברצלונה יש שיטה קבועה בכל הגילאים ומראש מגיעים מאמנים מתוך המערכת או כאלו שמתאימים לאג’נדה, יותר קל להם להגיע להישגים, בעוד שבריאל יש את הלחץ הידוע, אבל גם הרבה פעמים מינוי של אנשים לא מתאימים.

וכן, ריאל יכולה להתגאות ביותר גביעי אלופות, ויש תקופות שיא של כל אחת מהן. לפני ארבעת האליפויות של ברצלונה בתחילת ה-90′, לריאל היו 5 רצופות, ולבארסה היו שנים קשות בתחילת שנות ה-2000, אבל כרגע, במאבק האמיתי שלה, בלחם והחמאה, ראש בראש מול ברצלונה, היא חוטפת נוקאאוטים בקצב. כדי לשנות את זה, היא צריכה להתחיל להאמין יותר באנשים על הקווים.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח