בעוז ובהאדרספילד

עם ספורט דירקטור שצעיר בשנתיים מהקפטן, מאמן שהוא חבר קרוב של יורגן קלופ, שחקנים צעירים ובעיקר בלי פוזה, האדרספילד טאון מובילה את הצ'מפיונשיפ. איך זה קורה והאם זה יכול להימשך?

19, 16, 14, 19.
לא, אלו לא מחירים אקראיים של שישיית פחיות בסופרים הקרובים לביתכם, אלא המיקומים בארבע העונות האחרונות של מוליכת הצ'מפיונשיפ, אחת הליגות הקשות בעולם.
נשמע נמוך?
אנשי האדרספילד היו מנשקים אתכם אילו הייתם אומרים להם באמצע העשור הקודם שהם יסיימו במקום ה-14 בצ'מפיונשיפ, הם בכלל כבר התרגלו, לצערם, לצפות בקבוצתם מדשדשת בליגה השלישית במשך 8 שנים.

כן, האדרספילד טאון מוליכה בגאון את הצ'מפיונשיפ אחרי 11 משחקים עם 25 נק'.
אז איך זה קורה?

האדרספילד
Credit to: Official Huddersfield Town Facebook Page

בעידן שכולו פוזה ומאבק מתמשך למי יש הכי הרבה ואת הכי גדול, אתה יכול לנסות להצטרף למאבק הבלתי – נגמר הזה ולנסות לרצות את האגו שלעולם לא ידע סיפוק, או לנסות לעקוף אותו בדרכים אלטרנטיביות, יש שיגידו יפות יותר ומוסריות יותר.

בין הרומנטיקנים ימנו, מן הסתם, הספורט דיירקטור של האדרספילד – רוס ווילסון.
הבחור רק בן 32, והתחיל את הקריירה במקצוע בכלל כרושם נתונים עבור קבוצת ה-Under 21  של פלארקיק הסקוטית, בה גדל.
בזמן שקבוצות הליגה הוציאו כ-260 מיליון יורו על רכש ושברו שיאים מטורפים האדרספילד שלו הוציאה רק 2 מיליון יורו, כשכל שאר השחקנים שהגיעו בקיץ – מגיעים בהשאלות וההעברות חופשיות.
ו-ווילסון, שעבד לפני האדרספילד באחד ממערכי הסקאוטינג הטובים בעולם, זה של סאות'המפטון והיה מעורב בהבאתו של אחד הבלמים הכי טובים בפרמייר ליג, וירחיל ואן דייק ההולנדי, פגע באופן מעורר הערצה ב-3 מושאלים שהגיעו מ-3 קבוצות פרמייר ליג גדולות:
קייסי פאלמר בן ה-19 מצ'לסי שיכול לשחק בכל מקום בהתקפה וכבש ובישל שני שערים, הקשר האוסטרלי ארון מוי ממנצ'סטר סיטי שמנהל את המשחק של הקבוצה במרכז המגרש, ונראה שבגיל 25 סוף סוף מצא בית, ואחרון הוא השוער, דני ווארד שהגיע מליברפול ומציג יכולת גבוהה ויש לו חלק בכך שהקבוצה ספגה עד כה רק 8 שערים.

ווילסון העניק מבט מעניין על תהליך בחירת שחקני הרכש בסאות'המפטון, ויש להניח שהוא לקח חלקים ממנו גם להאדרספילד:
"כדורגל זה לא מדע טילים, יש לנו צוות של סקאוטים שצופים בשחקנים משחקים בליגות שלהם, והם יודעים את התכונות שמחפשים בסאות'המפטון. לאחר מכן אנחנו עושים להם בדיקת אישיות; מדברים עם הסוכנים שלהם, המאמנים ושחקנים שעבדו איתם בעבר, כדי לאבחן האם הם מתאימים למועדון מבחינת האופי שלהם".

ולא רק בריטים הגיעו להאדרספילד, הגיעו גם גרמנים.
שהגיעו בעקבות גרמני אחר, המאמן, כריסטוף ואגנר, שהוזעק בנובמבר להשאיר את הקבוצה בליגה ועשה זאת בהצלחה.
ואגנר הוא חבר קרוב של יורגן קלופ ושיחק איתו במיינץ בשנות ה-90, וכמו חברו, הוא גרמני אסלי ("השחקנים התקשו לדייק בזמנים בהתחלה, אני שמח שהם התרגלו לזה"), אוהב כדורגל התקפי ולא מפחד מאתגרים: "נתבקשתי ע"י הבעלים להעניק זהות למועדון כשהגעתי", מספר ואגנר, "ועבדנו על זה המגרש, אני שמח שבהאדרספילד זרמו עם הרעיונות שלי, גם כשהם היו מטורפים למדי, חיפשנו שחקנים עם אופי מתאים ואיכויות כדי לצלוח את תחילת הדרך החדשה של המועדון הזה, ואני חושב שאנחנו עושים את זה בצורה טובה".

ואגנר ניצל את הידע שלו בכדורגל הגרמני ורכש 4 כאלה – מיכאל חפלה, כריס לאב וכריסטיאן שינדלר שמחזיקים את ההגנה של הקבוצה, ואת אליאס קאצ'ונגה החלוץ שהוא כרגע מלך שערי הקבוצה עם ארבעה שערי ליגה, ויחד עם הספורט דיירקטור רוס ווילסון ואגנר מאייש שדרה ניהולית – מקצועית מרשימה במיוחד.

אז נכון, אתה לא יכול לעשות את זה עם פוזה כשלכוכבים שלך קוראים קאצ'ונגה, נאחי וולס, שינדלר, בילינג וחפלה, אבל בעידן הפריחה הכלכלית של שתי הליגות הבכירות של אנגליה בו נשברים שיאי ההעברות, הסיפור של האדרספילד הוא סיפור בהחלט מרגש ומעורר השראה וההערצה, אפילו אם זה לא יסתיים בעלייה לליגה הבכירה לראשונה אחרי 45 שנה.

"Who can beat the Town today?", שרים אוהדי האדרספילד לפני כל משחק, והעונה, אחרי יותר מדי שנים, השיר הזה סוף סוף מרתיע מישהו, וזה הרבה יותר חשוב להם מעלייה לפרמייר ליג.

האדרספילד
Credit to: Official Huddersfield Town Facebook Page

 

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח