מהמחתרת לגדולה – הסיפור של בית״ר ״מנורה״ אריתריאה

// מאת מאור יפרח

כולנו מכירים את בית״ר ירושלים. כנראה שכולנו מכירים גם את בית״ר תל אביב. עכברי כדורגל יכולים לספר על בית״ר חיפה ועל בית״ר באר שבע. אבל על בית״ר אריתריאה שמעתם?
זה סיפור על אידיאולוגיה, על גבורה, על לאומיות ומעל הכל, על כדורגל מרגש והקשר שלו להקמת המדינה.

ב-1936 חבורת צעירים מחסידי זאב ז'בוטינסקי חדורי אידיאלים, הקימו את בית״ר ירושלים. קבוצה שהרימה את ראשה ושמה לה למטרה לנצח את הבריטים על המגרש. אין דבר המאחד את השורות ומחדד מסרים יותר ממשחק כדורגל.
על מעללי דוד הורן וחבריו נכתבו ספרים שלמים. כל יום מההיסטוריה של בית״ר ירושלים, יכול למלא פרק שלם. עכשיו אנחנו מתעניינים בפרק אחד, פרק מיוחד ומרגש. פרק שיכול להתרחש רק בבית״ר ירושלים.

תמונה קבוצתית של ביתר אריתריאה ירושלים,במחנה המעצר, ראשי
קרדיט לאתר הרשמי של ההתאחדות לכדורגל

 

מראשית שנות הארבעים, שחקניה הצעירים של בית״ר ירושלים לקחו חלק פעיל בפעילות המחאה נגד שלטון המנדט. הם האמינו שיש להילחם בבריטים בכל דרך אפשרית, כולל מאבק מזוין. משחקיה של הקבוצה הצעירה שוחקו באותם ימים לסירוגין, תלוי אם מפקד האצ״ל בירושלים נדרש להם לצורך פעילות חוקית יותר או פחות.
השוטרים הבריטיים, שבמהלך היום השתתפו במשחקים מול בית״ר ירושלים, עצרו את שחקניה במהלך הלילה לחקירות. כזו הייתה המציאות ההזויה של ימי המחתרות.

ב-23.03.1944 הכל השתנה. ארגון האצ״ל פוצץ את בניין הבולשת הבריטית בירושלים (מגרש הרוסים היום) ותחת אש לוחמי המחתרת ברחו מהמקום. במהלך הבריחה, נהרג אחד מהלוחמים, אשר בנזימן. בנזימן היה שחקן מוכשר ומבטיח בהרכבה של בית״ר ירושלים הצעירה. לאחר האירוע הוא נרשם כחלל הראשון של האצ״ל.
לאחר חקירה קצרה, החוקרים הבריטיים, שכבר ידעו עם מי יש להם עסק ומי הם שחקניה של בית״ר ירושלים, עצרו את כל הקבוצה. בבית המשפט התנהל משפט מנהלי קצר, וכעונש, הוגלו חלק משמעותי משחקני הקבוצה יחד, עם עוד עשרות פעילים מהאצ״ל ומהלח״י, לאריתריאה.

 

בין הגולים היה דוד הורן, מייסד הקבוצה הירושלמית. ללא השתהות, הקים הורן יחד עם אריה בן אליעזר (לימים ח״כ מטעם הליכוד ויו״ר הכנסת) במחנה המעצר קבוצת כדורגל, ״בית״ר אריתריאה״ הוא קרא לה.
בהרכב הקבוצה שיחקו שמות מעניינים: אליעזר שפיגל, אבא של גיורא שפיגל וכוכב כדורגל בפני עצמו. חיים קורפו – לימים שר מטעם מפלגת הליכוד. יעקב מרידור – מפקד האצ״ל ואף הוא לימים שר מטעם מפלגת הליכוד. ועוד רבים וטובים.
הרכב הקבוצה היה מוכשר למדי והשחקנים קיימו טורנירים מול השומרים הבריטיים הנלהבים, מול קבוצות עצורים אחרות ומול קבוצות כדורגל מקומיות. אפשר לומר שמשחקיה של בית״ר אריתריאה הם המשחקים הבינלאומיים הראשונים של הקבוצה מהבירה. שנים רבות לפני התבוסות לקבוצות הדייגים האירופאיות.

באחד מן הימים ביקשו ראשי הקבוצה, דוד אורן ואריה בן אליעזר, לקיים טורניר גדול בו ישתתפו מספר קבוצות מרחבי מחנות העצורים באפריקה. קולונל פטריק רייס, הנציב הבריטי באפריקה, נעתר לבקשתם ונקבע יום ספורט. התרגשות גדולה עברה במחנה ולצורך קיום הטורניר הוקמו טריבונות חדשות, חדרי הלבשה לשחקנים, עמדת כרוז ועוד.

 

בחורינו האמיצים אהבו כדורגל, אבל יותר מזה הם אהבו את ארצם מולדתם ואת חירותם. בשיתוף פעולה של ראשי העצורים תוכנן מבצע בריחה. בחסות ההתרגשות, נחפרה מנהרה ארוכה שראשיתה במחנה וסופה במרכז מגרש הכדורגל. המנהרה הסוותה על ידי שיחי קקטוס וערימות חול. ביום המשחק הגדול, תחת מבצע הסחה נועז, ברחו 54 עצורים.
הבריטים ההמומים מתושייתם של הבורחים, קיימו מו״מ קשוח עם הנותרים, שלל הטבות הובטחו להם ולחבריהם שנשארו בארץ ישראל. לאחר שקוימו ההבטחות, חזרו חלק מהעצורים למחנה והמשיכו בשגרת משחקי הכדורגל. חשוב לשמור על כושר, לא?

רק ב-1948, עם הקמת המדינה, חזרו אחרוני הגולים לארץ ישראל ומיסדו את קבוצת בית״ר ירושלים. לקח שנים לקבוצה להגיע לליגה הראשונה ועוד שנים לזכות בתארים, אך הקבוצה, שראשיתה בסליקים סודיים, הפכה לאחת הקבוצות הגדולות והבולטות בכדורגל הישראלי.

בית"ר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק "מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים – F.C. Beitar Jerusalem"
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח