"בחרתי בחופש" — על הספורטאי הסובייטי שביקש מקלט בקנדה והפסיד את האולימפיאדה

אולימפיאדת הקיץ 1976 במונטריאול זכורה בזכות הניצחון של ברית המועצות: 49 מדליות זהב ו-125 מדליות בסך הכל.

אבל הביצועים של הנבחרת הסובייטית בקנדה כמעט שלא נספרו: במהלך המשחקים הרשויות הסובייטיות איימו בחרם וכל הנבחרת הייתה על סף יציאה מהטורניר. הסיבה לכך היא שקופץ המים בן ה-17, סרגיי נמצאנוב, לא רצה לחזור הביתה.

 

התאהב בבתו של מיליונר אמריקאי

סרגיי נמצאנוב נולד בכפר לאונידובו שבחבל סחלין במזרח רוסיה בשנת 1959. אביו היה טייס צבאי, שכמעט ולא ראה את בנו — הוא שירת בהונגריה ורק שילם מזונות עבור סרגיי. אמו גם נטשה אותו והשאירה אותו לטיפול הסבתא. יחד איתה עבר סרגיי לבישקק, קירגיזסטן, שם למד צלילה.

נמצאנוב הציג כשרון רב: בשנת 1974 וב-1975 זכה באליפות ברית המועצות בקפיצה למים, הוא נחשב לאחד הפייבוריטים העיקריים לאולימפיאדה ונועד לגדולות. כולם ציפו ממנו להביא מדליה. זמן קצר לפני המשחקים האולימפיים, במסגרת נבחרת ברית המועצות, הוא נסע לטורניר הבינלאומי היוקרתי קאנאמקס, שנערך בקנדה, ארצות הברית ומקסיקו.

סרגיי נמצאנוב.

 

בטורניר פגש נמצאנוב את קרול לינדנר, מהנבחרת האמריקאית. היא התבררה כבתו של מיליונר אמריקני שמימן חלקית את הטורניר. כל המשלחות והמתורגמנים במהלך קאנאמקס נפשו על היאכטה של מר ריצ'רד לינדנר – ונמצאנוב כמובן הוזמן גם הוא.

סרגיי ניהל שיחות רבות עם קרול, הם נסעו במרצדס ברחבי צפון אמריקה; נמצאנוב כמעט ולא ידע אנגלית, אבל זה לא הפריע יותר מדי לקרול. בנסיעותיהם הספורטאי הופתע לטובה מרמת החיים בארצות הברית – מהיחס הידידותי של האחרים, מהכבישים האיכותיים והמכוניות היוקרתיות.

אך עד מהרה נאלץ להיפרד: הנבחרת הסובייטית חזרה לברית המועצות, נמצאנוב המשיך בהכנות למשחקים האולימפיים שיועדו להיערך במונטריאול 1976. כמתנת פרידה, קרול רכשה מתנות לנבחרת וביקשה מסרגיי לחזור אליה במהירות.

קרול לא קיבלה מקום בנבחרת האולימפית של ארצות הברית, אך הגיעה למשחקים כדי לתמוך באהובה נמצאנוב שהתכונן לזכות במדליית הזהב.

משלחת ברית המועצות בצלילה כללה 8 אנשים – שישה ספורטאים ושני מאמנים. כפי שהתברר מאוחר יותר, המאמנים היו קשוחים – לעיתים קרובות הקופצים היו מנתרים למים ללא הנחיות במהלך התחרות. נמצאנוב אומנם העפיל לאולימפיאדה, אך בטורניר עצמו נכשל, כשסיים במקום 9 בלבד בקפיצה למים.

קרול האמינה שהוא נידון לחוות את ההשפלה; בעיקר בגלל שהוא ספורטאי סובייטי, לא אירופי ובוודאי לא אמריקני, היחס אליו מהסביבה היה שונה.

החטוף הסובייטי

סרגיי נמצאנוב.

 

רשויות הספורט במדינה כעסו בגלל הכשלון הזה: על פי הסיפורים שהופצו נמצאנוב הסתכן בקנס ונזיפה רשמית עם שובו למולדתו.

ואז הגיע ג'ורג' מוגילאנסקי — בנם של מהגרים רוסים בקנדה, הוא עבד במונטריאול 1976 כמתורגמן. בימים האחרונים של המשחקים האולימפיים נצפה מוגליאנסקי מחלק עלונים עם הצעה להגר לקנדה למספר ספורטאים סובייטים בכפר האולימפי. העלונים צבעו את החיים במדינה בצבעוניות יתר והציעו את מספרי הטלפון הדרושים.

היכרותו של מוגילאנסקי עם נמצאנוב בן ה-17 כבר התרחשה זמן לאחר כשלונו של האחרון, ג'ורג' ניגש לסרגיי והביע אהדה כלפיו ומאוחר יותר הציע לספורטאי הנסער לשתות בירה ולשהות בבית על האגם מספר ימים, יחד עם ספורטאים קנדים כדי להירגע ולשכוח מהכשלון. סרגיי הסכים. הידידות החריגה של נמצאנוב עם הקנדים והאמריקנים התגלתה במהרה בברית המועצות. הנהגת המדינה הורתה לספורטאי לחזור למולדתו מוקדם מהמתוכנן, עוד לפני סיום המשחקים. אבל כשהנציגים הגיעו לסרגיי, הוא לא היה בחדרו. התקשורת החלה להפיץ ידיעות לפיהן הספורטאי הסובייטי ביקש מקלט מדיני והחליט להישאר בקנדה.

לנמצאנוב נודע על החדשות הללו מהטלוויזיה. אולי אז הוא לא התכוון להישאר באמת בקנדה, אבל ג'ורג' והספורטאים המקומיים שכנעו אותו שכעת כבר אין דרך חזרה, הגיע הזמן להחליט.

נבחרת קופצי המים הסובייטית.

 

כפי שנזכר נמצאנוב בהמשך, עורכי דין קנדיים התקשרו אליו מיד ואמרו שבמקרה של החלטה חיובית מצדו הם יוציאו במהירות היתר שהייה. קרול גם דחקה בו להישאר וג'ורג' כתב בהתרסה המחאה בסכום של 20 אלף דולר. כל זאת כדי לשכנעו להישאר. הצד הקנדי ביקש מסרגיי להיפגש עם נציגי ברית המועצות (על אחת כמה וכמה לאחר שהידיעה על "בריחתו" הגיעה לאוזני כמה גורמים רשמיים במונטריאול) ולומר להם: "בחרתי בחופש".

ברית המועצות הצהירה מיד כי לנמצאנוב אין זכות לבקש מקלט מדיני, מכיוון שהוא עדיין קטין. לצד הקנדי לא היו שום טענות נגד זה; אבל מארגני המשחקים האולימפיים הציעו להחזיק את הספורטאי הסובייטי במדינה עד יום הולדתו ה-18 (בינואר). למעשה, הם עיכבו את התהליך למשך שישה חודשים.

הסובייטים פתחו בקמפיין פוליטי, אותו כינה המערב בשם "סרגיי, תחזור הביתה!". אביו של נמצאנוב, שלא ראה את סרגיי מאז לידתו, נקרא למולדת מהונגריה; מאמן הנבחרת הלאומית אנטולי לריושקין לא קיבל היתר נסיעה אל מחוץ למדינה למשך 10 שנים. הכל כדי לגרום לספורטאי הצעיר לחזור.

חבר הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), ויטאלי סמירנוב, אמר בראיון לעיתונות באותה עת שהשירותים החשאיים בקנדה, לאחר שלחצו על נמצאנוב, הם האלה שלמעשה חטפו אותו: "אנו חושבים שזו חטיפה טיפוסית. כן, הוא היה בדיכאון (בשל הכשלון במשחקים), המאמנים סיפרו לי על זה. אנחנו מדברים על בחור צעיר מאוד, ההורים שלו נמצאים עכשיו בברית המועצות. אני לא רואה שום סיבה שהבחור הצעיר הזה שאינו יודע אפילו שפה זרה אחת, שזה עתה סיים את לימודיו בבית הספר, יבקש מקלט מדיני. בשביל מה? אם נחזור לברית המועצות בלי נמצאנוב, נתאכזב מאוד." אמר סמירנוב.

 

ברית המועצות איימה להחרים את שאר האולימפיאדה, אם לקופץ המים לא יורשה לחזור הביתה. כתוצאה מכך, המשלחת הסובייטית הצליחה להשיג פגישה עם נמצאנוב: הספורטאי הגיע למצב בלתי נתפס – שיכור, או המום, או תחת השפעת סמים, כשהביטוי היחיד שחזר עליו כל הזמן היה: "בחרתי בחופש, בחרתי בחופש."

בפגישה הראשונה נמצאנוב לא השתכנע ואז בברית המועצות השתמשו בטריק אחר. בפגישה השנייה עמו הם הפעילו הקלטת אודיו של סבתו, המנסה לשכנע את סרגיי לחזור ומבקשת ממנו שלא להשאיר אותה לבדה.

לימים נמצאנוב סיפר: "בקלטת [שמעתי את] קולה של סבתי בוכה מהתרגשות: 'למה נטשת אותי? אני לגמרי לבד.' בגלל זה היה לי גוש בגרון, אמרתי לקנדים: אני רוצה לירוק על הכל – על העתיד שלי, הקריירה שלי – 'קחו אותי לשגרירות'."

סוף דבר

 

עד מהרה חזר סרגיי למולדתו. למרבה ההפתעה הוא לא נענש – הוא המשיך להתאמן בקפיצה למים. בשנת 1979 הוא זכה באליפות ברית המועצות ונבחר לייצג את המדינה באולימפיאדה הבייתית בשנת 1980, אך לא זכה במדליה – אם כי שיפר את שיאו הקודם וסיים במקום השביעי. זמן קצר לאחר מכן הודיע על פרישה.

לא ידוע בדיוק מדוע הקנדים כל כך רצו להשיג את נמצאנוב. אך מאז הפרשה הועלו שלוש גרסאות עיקריות:

• קנדה פשוט רצתה לפגוע בברית המועצות. זו תקופת המלחמה הקרה, היחסים בין הסובייטים לאמריקה היו יותר ממתוחים. עריקה של ספורטאי צעיר ומבטיח לקנדה במהלך האולימפיאדה תראה שבברית המועצות לא הכל טוב כפי שהוצג. זו הסיבה שמוגילאנסקי חילק עלונים עם הצעות להגירה בכפר האולימפי.

• הקנדים רצו לפתות קופץ למים מבטיח. הנבחרת שלהם הייתה זקוקה לחיזוק: הקנדים אפילו לא הגיעו לגמר האולימפיאדה הבייתית, התוצאה הטובה ביותר הייתה מקום 14 של קן ארמסטרונג בקפיצה מגובה 10 מטר.

• הקנדים רצו לסייע לנמצאנוב ולאהובתו קרול לינדנר. עם זאת, ישנן טענות שאביה של קרול התנגד לפגישות של בתו עם האתלט הסובייטי.

כך או כך, לאחר שעזב את הספורט נמצאנוב שירת בצבא, התחתן, נולד לו בן, הוא סבל מאלכוהוליזם, נישא שוב ונולדה לו בת.

סרגיי עדיין הצליח לחזור לאמריקה — שנים רבות אחרי מונטריאול 1976. כעת הוא גר עם משפחתו בארצות הברית, מנהל חנות לתיקוני רכב; כשגם בנו מתאמן מקצועית בקפיצה למים.

אומרים שקרול לינדנר, לא הצליחה לשכוח את סרגיי במשך זמן רב – בשנות השמונים היא הגיעה לתחרויות קפיצה למים בארצות הברית ודרשה בשלומו של נמצאנוב והיא אפילו ביקשה מהאתלטים הסובייטים להעביר לו שהיא עדיין אוהבת אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח