// מאת מישה טורין
ההדחה של נבחרת איטליה ואי העפלתה למודניאל זו פשוט בושה. בושה של פעם ב-60 שנים.
נמאס לשמוע שמועות על פרשות שחיתות באיטליה כל שבוע מחדש, אבל מה הפלא? ככה זה כשאינטרסים אישיים וכלכליים באים על חשבון ההצלחה של הנבחרת הלאומית. לא מדובר בקבוצת כדורגל פרטית, שם תמיד יש את העונה הבאה, אלא נבחרת של מדינה שלמה, שכל טורניר הוא בגדר מבחן.
איטליה ידעה להתעלות בהרבה רגעי אמת. נכון, היא נפלה בגמר היורו, בשלב הבתים במונדיאל ובזה שלפניו. אבל היא גם ביטלה לחלוטין את ספרד ביורו האחרון, ניצחה את בלגיה ולא נפלה מגרמניה המאיימת, אותה ניצחה ב-2012 עם קצת מזל. כל זאת למרות סגל שנראה פחות נוצץ משל היריבה במקרים רבים. סגל שחקנים שצריך להיבחר מחדש. זהו הזמן המתאים ביותר, ואפילו קצת באיחור, לחילוף הדורות בנבחרת. כמו שקייליני אמר בראיון עדכני, הנבחרת ה"חדשה" צריכה להתבסס על אינסינייה, אימובילה (בהנחה שימשיך בתקופה הטובה שלו באיטליה ולא יחזור ליכולת מימי גרמניה וספרד), וראטי ופלורנצי. אליהם ניתן ורצוי לצרף את ג'ורג'יניו, אל-שעראווי (של התקופה האחרונה) ודונארומה, ולשלב בזהירות צעירים במשחקי ידידות. בסה"כ לאיטליה לא חסרים שחקנים כישרוניים, צריך לנצל אותם בחכמה ולפתח אותם, גם ברמת המועדונים. על נקודה זו גם אתעכב.
בשנים האחרונות הסרייה א' נהייתה התקפית ושוויונית יותר. מלבד יובנטוס, גם נאפולי ולאציו נראות טוב, אינטר יעילה, רומא מתחברת וסמפדוריה מפתיעה לטובה. מילאן, את חסרה ברשימה. אבל כמות האיטלקים שמשחקים ומשפיעים – זעומה. תציצו בטבלאות השערים והבישולים העונה – אימובילה בפסגה של שתיהן. אחריו נמצא איטלקי בודד, פאביו קוואליארלה הוותיק שזמנו בנבחרת תם, עם שבעה שערים בסמפדוריה. אמנם השחקנים שציינתי לעיל לא מופיעים פה, אבל המגמה ברורה – מספר האיטלקים שווה למספר הבוסנים, וקטן פי שתיים ממספר הספרדים.
הגיע הזמן להעביר את הפוקוס לשחקנים האיטלקים. החל מלפתח אותם מגיל צעיר ועד שילובם במשחקים רבים יותר בבוגרים, כשהשאלות לקבוצות קטנות יותר ופתיחת קבוצות מילואים או קבוצות ב' באות בחשבון. תכנית שלמה, בקיצור. לפי הדיווחים, זה מה שדורש קרלו אנצ'לוטי, שמועמד לאמן את הנבחרת.
עצוב מאד שהשיקול המרכזי במינוי (ואי-פיטוריו) של ז'יאן פיירו ונטורה, הוא המשכורת וגודל הפיצויים שלו, במיוחד כשצריך מאמן מוכשר כדי להוציא את המרב מהסגל הלא נוצץ של איטליה בשנים האחרונות. המניע הכלכלי משמעותי כמובן, אבל יש הבדל בין זה לבין קמצנות. גרוע באותה מידה כמו פיטורי המאמנים המרובים של נשיא פאלרמו, זאמפריני. המפתח להצלחה הוא הבנה בין השחקנים למאמן. נראה שונטורה למשל, לא תמיד הבין אפילו את עצמו. סאגת זימונו ואי-זימונו של ג'ורג'יניו היא דוגמה מובהקת. למה להגיד במשך שנה שהוא לא מתאים לשיטה שלך ולפני הפלייאוף פתאום לזמן אותו? תמונות של שחקן שעולה מהספסל, אינסינייה, או שנדרש לעלות, דה רוסי, ומביע את אי הבנתו מהחלטת המאמן, הן לא דבר תקין. כשזה קורה משחק אחרי משחק, בפלייאוף עלייה, זה מראה על קצר רציני בין המאמן לשחקנים.
קרדיט צילום: Bundesliga Facebook Page
אבל יהיה טיפשי להפיל על ונטורה את כל האשמה, האשמה היא גם של הגורמים הבכירים בהתאחדות. כל בחירת מאמן תיבחן בקפדנות על ידי העיתונאים והציבור, כשכמובן שצריך שידע לשלב בין קידום צעירים לבין בחירה נכונה של שחקנים נכונים ברגע הנכון (בחייאת, להשאיר את אינסינייה על הספסל ולעלות עם גאביאדיני?). אבל לפני שמדברים על מאמן, צריך "להבריא" את ההתאחדות האיטלקית. הצעד הראשון שצריך לקרות הוא התפטרות של האחראים לאי ההעפלה, בראשם טאבקיו, שהתעקש על בחירת ונטורה ואי פיטוריו בחודשים האחרונים הקריטיים, כשאיטליה הפסידה לספרד, סיימה בבית בתיקו עם מקדוניה וניצחה את ישראל בקושי. מופעל עליו לחץ להתפטר, למרות שהוא מתעקש שלא, ונראה לאן זה יוביל.
Credit to "Nazionale Italiana di Calcio" Facebook page
קחו קצת אחריות, תודו שטעיתם ותנו למי שרוצה בהצלחת הנבחרת ויכול לתרום לה, לעבוד. באיסלנד זה הצליח ובעקבות הפרויקט שלהם, איסלנד עלתה לראשונה בתולדותיה למונדיאל. קצת אירוני שזה קורה דווקא כשאיטליה כושלת בזה. רק דרך התאחדות נקייה מאינטרסים ואגו, שרוצה אך ורק בטובתה של הנבחרת ושתמנה מאמן משיקולים מקצועיים נטו, איטליה תעלה ותצליח, כיאה למסורת שלה. להזכירכם, ארבע זכיות במונדיאל.
זה לא מה שמגיע לדה רוסי, ברצאלי, קייליני ובופון – הדחה בפלייאוף כמשחק פרישה. כמה דיברו על סגירת המעגל של ג'יג'י – תחילת הקריירה בנבחרת ברוסיה וסגירתה הקיץ באותו המקום. בסוף קיבלנו סגירת מעגל שונה – מפלייאוף לפלייאוף. אלמלא ההצלה המטורפת של בופון בגמר 2006, איטליה לא הייתה זוכה במונדיאל. חבל שבגלל התנהלות כושלת ופושעת בצמרת הכדורגל האיטלקי, זו התודה שהוא מקבל. חבל שדמעות הפרידה שלו הן דמעות של עצב היום, ולא בקיץ.
ומה עם קצת פתח לאופטימיות? כעת זה הזמן של הדור הצעיר לתקן את הטעות והפנים כבר ל-2020.
פורצה אזורי!
תודה על הכל, וסליחה. קרדיט: Independent
