באסה, סבבה

// מאת עדן הרשקוביץ

אחרי עונה די מוצלחת שבה הירוקים חזרו לאירופה, מורגש בעיקר בקרב האוהדים שהקבוצה עומדת שוב בפני צומת דרכים מכריעה. אז איך יכול להיות שהקבוצה עם הבעלים הכי יציב והכי מסודר יכולה לגרום לכזה חוסר יציבות אצל אוהדיה?

כבן למזל תאומים אני מוצא את עצמי בקונפליקטים עצמיים לגבי נושאים מגוונים בחיים. לפעמים הראש חושב חיובי וממש לאחר מכן, בדיוק ההפך. לדוגמא, הצד האופטימי אומר שיש אדם שכבר כמה עשורים אחראי על רגעי האושר הכי גדולים בחיים שלי, הוא ממש לא מתכוון ללכת לשום מקום ואין מצב שהשנה לא נעשה הכל כדי לחזור לקדמת הבמה.

מנגד, הצד הפסימי אומר שכבר עבר המון זמן מאז שהרגשתי שאני יכול להתמודד על הדברים הגדולים באמת, ובכל פעם שמגיע שם חדש לשכונה יש הרגשה שהוא פשוט עוקף אותנו בסיבוב ועם איך שמתקדמים הדברים, כנראה שגם העונה אמצא את עצמי בסוף ירוק מקנאה. אם הבנתם את כוונתי, אתם כנראה אוהדי מכבי חיפה.

מכבי חיפה קהל
קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי חיפה

הצד הפסימי

הכי קל וכיף להתחיל במה לא טוב, והמון דברים לא טובים קורים במכבי חיפה בשנים האחרונות. החלפת מאמנים, עשרות שחקנים זרים שלא מצאו את עצמם בירוק, המון שחקני הבטחה צעירים שהתגלגלו לליגות הנמוכות ובעיקר המון מובילי דעה שפשוט לא הצליחו לממש את הבטחתם כמו תהליך או דרך.

אבל כדי באמת להתחיל עם הצד הפסימי, צריך לחקור ולהבין את הדבר החם כרגע שנקרא אוהדי “יענקל’ך”. המחאה התחילה מתוך חבורת אוהדים שמאסה בניהול המקצועי של הקבוצה. אומנם הם לא מונים את רוב הקהל הירוק, אך גם אסור להקל בהם ראש. אותם אוהדים הם הגרעין הקשה של מכבי חיפה, האולטראס הקיצוני שאפשר להרגיש אותו בכל משחק, ואליהם הצטרפו עם הזמן לא מעט אוהדים שיושבים גם מחוץ ל”אבי רן תחתון” ביציעי סמי עופר.

יענקל'ה שחר, מכבי חיפה
יענקל’ה שחר. קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון כדורגל מכבי חיפה Maccabi Haifa FC”.

המחאה הפכה למאוד אגרסיבית בתקופה האחרונה כשהשיא הגיע עם שלטי פרסום כנגד הנשיא, בכל רחבי המרכז, שם מתגורר ומנהל את עסקיו. הטענה המרכזית? הנשיא כבר לא מסוגל ואולי אפילו לא רוצה, להתמודד על התארים ועל השחקנים שיכולים להוביל את מכבי לדרך המלך. אומנם נעשו לא מעט שינויים בכל הצד המקצועי ולא מעט שחקנים לבשו ירוק בשנים האחרונות, אך אף אחד מהם לא באמת הגיע כדי לחולל שינוי, אלא כדי “לסתום פלסטר” לטענתם.

לא פעם ולא פעמיים אמר שחר במסיבות עיתונאים שמכבי חיפה לא תשתגע או תשתתף בסכומים האדירים שהשחקנים (הישראלים בעיקר) רוצים. דוגמא נוספת לטענת האוהדים היא בגזרת המאמנים. בשמות האחרונים שעברו בכרמל על הקווים ניתן למצוא מאמן אחד שפוטר, אחד ירד ליגה ואחד עבר לליגה ההודית ושם נעלמו עקבותיו. מנגד, אצל האחות מתל אביב לשם ההשוואה, אפשר שרק להתגאות בהישגים שאליהם הגיעו המאמנים אחרי שיצאו מקריית שלום.

אין ספק שכאוס שלם מתרחש כרגע בכפר גלים עוד לפני תחילת העונה. הקבוצה יצאה למחנה אימון בלי עוזר מאמן ומאמן כושר (לפחות לכרגע) ובחיפה ניסו לא מעט לכפר על טעויות כמו שיטת המנודים והעברת חצי ממחלקת הנוער לליגה השניה, אך נראה שהחזון עדיין מתנדנד במבחן התוצאה. הקהל הירוק מאוד רצה שעם העפלה לאירופה, יבנו בכרמל סגל מפלצתי שיוכל להתמודד באמת עם הצמרת הגבוהה, שבירת ההגמוניה שבין תל אביב דרומה ולא רק להסתפק בתואר המפוקפק “הסגנית הכי חלשה בהיסטוריה”.

 

הצד האופטימי

ועכשיו, למרות הכל, קצת אופטימיות. קודם כל, נתחיל מהסוף, מכבי חיפה סיימה מקום שני בעונה שעברה. אין ספק שזה לא התקרב ליכולת של הנמסיס מתל אביב, אבל בהחלט החזיר מעט כבוד לכרמל וכמובן את המשחקים האירופאים בפעם הראשונה לסמי עופר שילבש את הצבע הנכון!

בפן המקצועי, כמו שנאמר, מכבי חיפה עברה לא מעט שינויים קיצוניים בשנים האחרונות. לא מעט דובר על דרך ותהליך כשמנגד הוחלפו 80 אחוז מהסגל כל קיץ, והנותרים בינואר. העונה הסגל נשאר די שלם, ולמרות עזיבת שחקנים זרים, השלד הישראלי התגבש, התחזק מאוד ואולי מנסים בכפר גלים לשחזר את ההצלחה מקריית שלום שאחרי בעיית ה”פייר פליי” חיפשו פשוט פתרונות מבית.

לא מעט שחקנים צעירים שגדלו בכפר גלים שותפו אשתקד ויחד עם עוד שחקנים שהניפו גביע שנה שעברה (והיו גם בורג מרכזי בקבוצת פלייאוף עליון לגטימית), נראה שבלבול בונה קבוצה צעירה, רעבה ובעיקר משחקת על טהרת הכחול, לבן, ירוק.

עופרי ארד, מכבי חיפה
עפרי ארד. קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי חיפה

בצד המקצועי כולם מבינים שמכבי חייבת שחקנים זרים ומתחילים לצוץ לא מעט שמות מכל רחבי אירופה באתרים השונים. איקוום אוטין הצעיר הרשים במחנה אימונים, השיחות עם רוקביצה ממשיכות ונראה שהאוסטרלי ימשיך בכרמל ואני בטוח שיש לא מעט הפתעות בשרוול של יענקלה את בלבול תחת הצל הענק בדמותו של אברם גרנט. בקשר למאמן הכושר, השמועות מדברות על אחד שיגיע לכאן ויתן פייט לרמה הכי גבוהה שאפשר.

וזה הזמן גם להסתכל הצידה ולהודות על האמת. מבחינת עונת המלפפונים לא ידענו עונה כזו יבשה כבר המון זמן ולא רק במכבי. באר שבע מעט התחזקה, אך אם נחזור לאותה שושלת של אליפויות נראה שהעזיבה של הברגים המרכזים כמו אוגו ו- וואקמה עדיין מרעידה את טרנר, ובמקומם הביאה אלונה כל מה שבא ליד, גם אם זה לא מה שצריך כרגע.

בית”ר ירושלים עדיין נחשבת לוט בערפל שכן חוגג קנה שחקנים מכל רחבי הארץ, אך נראה שעדיין לא מצאו חיבור ומחשבה בין הסגל שנבנה. האחרונה והחביבה היא האלופה, שלא התחזקה כלל עד כה, ובדומה למכבי גם היא מתחילה תכף את הסבב האירופאי ומלבד שינוי בעמדת השוער לא נרשם מהלך שישנה את פני הסגל.

 

לסיכום

להיות אוהדי מכבי חיפה בתקופה הזו, זה לחיות בקונפליקט עם עצמך. לרגע אחד ממלאים את המגרש הביתי בשיא אוהדים שלא היה בארץ ומנגד מודיעים על חרם מנויים, לרגע אחד נזכרים במשחקים נגד הקבוצות הכי גדולות באירופה ומנגד לא מהווים פקטור כבר כמה עונות לאחות הקטנה מהעיר.

אירופה חוזרת לכרמל, קהל תומך בכל מצב, קצב מנויים גבוה, תמיכה של בעלים יציב ומעל הכל היסטוריה מפוארת, כל זה מחייב את מכבי חיפה לחזור להיות אימפריה בקנה מידה ישראלי.

אסיים במשפט של שמעון פרס ז”ל שאמר: “אופטימים ופסימים בסוף גומרים באותה צורה ומגיעים לאותו מקום.” אז ממני אליכם, ירוק עולה!

קהל מכבי חיפה
Credit to “Maccabi Haifa FC” Facebook page
 
   

תגובה אחת

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבה מעולה !! תותח 👏👏👏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח