אז קצת לפני פגרת האולסטאר ופחות או יותר בנקודת האמצע של עונת הנ.ב.א, אודי ריבן ודני זסטנקר ישבו לשוחח (או יותר נכון לשלוח הודעות אחד לשני) על הדברים הטובים, הרעים ומה שביניהם. וגם קצת על דני אבדיה. 

אודי: היי דני, כיף שהסכמת לתחינות שלי כדי להריץ את הטור-שיחת נ.ב.א הזה. ולעניינים רציניים, אנחנו בנקודת האמצע של העונה הזו, וניסיתי לחשוב על מה היה ה-הסיפור בליגה עד עכשיו. אז ככה חשבתי חזק חזק, ולצערי (כי יש לי חוסר חיבה שאני לא יודע מאיפה הוא מגיע לשחקן) הגעתי למסקנה אחת – סטף קרי Is back. כלומר, יוטה הכי טובים בליגה, הניקס אשכרה סבבה שזה נוגד את חוקי הטבע, זאיון הופך למפלצת לנגד עינינו, ויש עוד כל מיני דברים. אבל מה שקרי וגולדן סטייט עושים עד עכשיו זה כנראה הדבר הכי מרענן בעונה הזו. גם אצלך זה גבוה ברשימה של, נקרא לזה דברים מעניינים שקורים העונה?

דני: אהלן אודי, תודה שהזמנת אותי לדבר הכיף הזה. אני באופן אישי כבר הספקתי לשכוח כמה מהנה זה לראות את סטף כשהוא בכושר ושפת הגוף שלו כל כך חיובית, היה שלב שזה היה נראה קצת כמו זהו, אבל הוא שוב מוכיח העונה שהוא מהגדולים ביותר. עוד שחקן שחזר בגדול הוא דריימונד גרין. יש תחושה שגם אם הוא ישחק בגיל 45 ולא יוכל לרוץ את המגרש במהירות הזאת, עדיין אינטליגנציית המשחק שלו תהיה תרומה מספקת.

אם לומר את האמת, ואני חושב שדיברנו על זה מעט בתחילת העונה, אני מאוד שמח ממה שקורה בפיניקס. מגיע לדווין בוקר המושמץ וכריס פול ה'גמור' שסוף סוף תהיה סביבם קבוצה טובה. מה אתה אומר על דיאנדרה אייטון? דווקא אצלו מרגיש לי שיש האטה בהתפתחות.

אודי: יש מצב שמה שקורה עם הסאנס העונה אמור לקבל יותר תשומת לב, במיוחד שהם בלי פלייאוף מאז 2010 ובלי עונה עם מאזן חיובי מאז 2011, אבל אולי אז ישימו לב יותר טוב לרגרסיה של אייטון. מצד אחד, הגנתית הוא כן מראה התקדמות. הוא לא רודי גובר, אבל הוא כן ממלא את משבצת הביג מן שקשה לקלוע עליו בצבע. מצד שני, הוא לא קולע שלשות (0.5 נסיונות למשחק), הוא לא הולך לקו (רק 2.5 נסיונות למשחק), ויש את החשש שהוא לאט לאט יפול לתוך הנישה הזו של גבוהים שיש מעט מאוד מה לעשות איתם בהתקפה. וגם יש אצל הסאנס מי שמשלים את הנקודות שהוא לא נותן, כי סוף סוף יש מנהל משחק שיודע להפעיל את כולם. ואגב גובר, אשאל אותך את השאלה שנשאלת הכי הרבה נראה לי העונה: יוטה הם על אמת או שבפלייאוף זה יהיה סיפור אחר לגמרי?

דני: בוא נתחיל מזה שתסביר לי איך מר ג'ו אינגלס עדיין משתפר בכדורסל… מצחיק שדווקא הקבוצה שלאחרונה נתנה לכוכב שלה את אחד החוזים הגבוהים בהיסטוריה, כל כך מאוזנת על המגרש. היא עם המאזן מס' 1 בליגה, והקלעי הבכיר שלה נמצא במקום ה-20. כמעט קשה להבין איך זה מצליח, אבל בת'כלס – rosterwise כל זה היה שם גם בעונה שעברה, פשוט מייק קונלי היה צריך שנה להיזכר מי הוא.

נראה לי הגיע הזמן גם שנדבר קצת על הרע. טריי יאנג, קלינט קאפלה, ג'ון קולינס והווטרנים לא שווים אפילו פלייאין במזרח? מה ההסבר שלך ליכולת המאכזבת של הקבוצה?

(אנקדוטה קטנה – בערך שעה אחרי שהטקסט הזה נכתב, מאמן ההוקס לויד פירס פוטר מתפקידו)

אודי: אני אתחיל ואומר, למרות שזה לא כתוב בשומקום, לא התלהבתי יותר מדי מאטלנטה לפני שהתחילה העונה למרות הרעש. אני אומר את זה רק כי יש לי את ה-%TS הכי גרוע בעולם בלנסות לדעת מה יקרה (רק תראה על מי הימרתי כרוקי העונה). יש עניין של פציעות – דיאנדרה האנטר, בוגדן בוגדנוביץ', גם דנילו גלינארי פספס לא מעט יחסית, וסוף סוף מול בוסטון ראינו ממנו משהו (10 שלשות, 38 נקודות) אז אולי משהו זז שם. אבל בגדול, הם קבוצת הגנה זוועתית (במיוחד כשיאנג וגלינארי ביחד על המגרש) שחסר לה כוח אש משמעותי. הם גם הפסידו לא מעט משחקים צמודים, ולפי basketball-reference "אמורים" להיות במאזן קצת יותר טוב.

טבלת המזרח בנ.ב.א

בגדול, זו לא טרגדיה במזרח כי הם סה"כ 3.5 משחקים מאחורי הניקס (שמקום רביעי!!!). וחוץ מדטרויט (אם כבר מדברים על הרע…), כל הקבוצות במזרח עדיין בתמונה של פלייאוף או פליי-אין עושה רושם.

דני: אני אשמח לראות את יאנג מתפתח עוד, מקווה שיצליח ללמוד לעשות הגנה מינימלית כמו שסטף למד. מי הקבוצות שכרגע היית מסמן כקונטנדריות? אני עדיין לא השלמתי עם המחשבה שיוטה שם, נוטה לחשוב כרגע שבמאני טיים היא תיחלש. אז אחת הקבוצות מעיר המלאכים מול הבאקס/הנטס?

אודי: הממממ…. אני נוטה לחשוב שיוטה הם כן הדבר האמיתי. כמו שאמרת, זה שקונלי סוף סוף משחק כמו שציפו ממנו נראה שחיבר שם המון דברים בהתקפה ומן הסתם גם לא מזיק להגנה שגם ככה הייתה טובה. עדיין הייתי שם את הלייקרס (למרות שראינו את הפגיעות שלהם לאחרונה) והקליפרס (למרות שאין באמת רכז) מעליהם, כן.

במזרח? אני בתחילת העונה (לפני הטרייד של הארדן לברוקלין) הימרתי על פילדלפיה שתיקח את המזרח, אז לצד מילווקי והנטס הייתי גם שם אותם – אני אוהב את מה שהם עושים עם ג'ואל אמביד ומסביבו – אבל בכל זאת, יש מספרים (כמו SRS של 2.34, נמוך ביחס לבאקס והנטס) כנראה רומזים לנו שההצלחה שלהם עכשיו לא תחזיק מעמד לאורך כל החודשים מעכשיו ועד הגמר. ברוקלין בריאה ומשומנת זו התקפה שאולי לא ראינו כמותה בהיסטוריה של הליגה, ומילווקי… הבאקס מנסים קצת משהו אחר עם יאניס מתחילת העונה (ויש לזה חלק בקשיים שלהם מוקדם יותר), אבל אולי זה ישתלם להם בטווח הארוך כדי ל"שחרר" אצלו משהו נוסף בארסנל.

ואם כבר הזכרנו את יאניס ואמביד (וגם את סטף מוקדם יותר), כרגע נראה מירוץ MVP מרובה מתחרים. מי מוביל אצלך כרגע? אצלי זה כנראה משתנה כל כמה ימים, אבל אם זו הייתה החלטה שלי להעניק את הפרס, זה היה הולך לניקולה יוקיץ' לפי מה שראיתי עד עכשיו.

דני: אני רוצה להגיד שזה צמוד בין אמביד ויוקיץ' אבל סובייקטיבית מאוד קשה לי להתעלם מלברון שבגיל 36 מדורג רביעי (!) בדקות משחק מצטברות בליגה העונה, פשוט מכונה. כל תחילת עונה יש דיבורים בקבוצות של הפנטזי שהנה העונה לברון ינוח הרבה כדי להגיע לפלייאוף עם כוחות וכל פעם מחדש הוא מוכיח אחרת ולטעמי כרגע הוא זה שצריך לזכות (אבל שוב, חשוב לציין שהוא קיבל אצלי פקטור). אני גם חושב שאם סטף יביא את הווריורס לטופ 4 במערב יהיה לו קייס לא רע.

מובילי סה"כ דקות משחק העונה

טוב צריך איזו מילה על דני אבדיה בשביל הלייקים לא? אם נשים שנייה בצד את כל הרעש בתקשורת הישראלית וכל הציפיות המנופחות, האם אנחנו כישראלים שצמאים לייצוג ראוי בליגה יכולים להיות מרוצים ממה שהוא עושה עד עכשיו? האם השתלבות כשחקן 5-8 בהיררכיה שאפילו מקבל דקות מידי פעם במאני טיים לצד סקורר בחסד כמו בראדלי ביל וסופרסטאר כמו ראסל ווסטברוק היא נחיתה רכה מבחינתו? האם יכול להיות שבקבוצה אחרת היינו רואים עד עכשיו שחקן אחר לגמרי? אני סבור שבניגוד לכל האכזבה שהרבה ישראלים חשים כלפי העונה שדני נותן בינתיים, הוא דווקא מראה ניצוצות. לא חושב שניתן לצפות משחקן בגילו ובשלב שלו בקריירה לעשות הרבה יותר מזה, ומצד שני הוא עושה עליי רושם של חומר גלם מעולה שיכול להפוך, לכל הפחות, לרול פלייר משמעותי בליגה הזאת. מה דעתך?

אודי: חייבים אבדיה. אני חושב שהטרנד של המשחקים האחרונים – 4 נקודות סה"כ בארבעתם כולל שני משחקים בלי לקלוע בכלל ורק 7 דקות במשחק האחרון – טיפונת מדאיג. הוא בסיטואציה לא פשוטה בשביל שחקן שכן צריך את הכדור בידיים שלו כדי להראות מה הוא שווה. בראדלי ביל שחקן מעולה שהכדור צריך להיות בידיים שלו, וראסל ווסטברוק שחקן לא מעולה אבל גם הוא מחזיק המון בכדור. הקבוצה כן טיפה יותר טובה כשהוא משחק לעומת שהוא בחוץ, אבל במבחן הראייה, הוא עוד לא עשה כמעט כלום שגורם למישהו שבחיים לא ראה אותו משחק לעצור ולהגיד "וואלה, את זה הוא עושה ממש טוב".

מרגיש לי שבשביל רוקי רול פלייר, אתה חייב למצוא את הדבר-שניים האלה שנותנים לך איזשהו יתרון על פני כל התחרות ברוטציה. מאמין שזה עוד יצוץ, אבל כרגע אני יכול להבין למה בוושינגטון קצת פחות סומכים עליו. זה לא סותם את הגולל על הקריירה שלו או משהו. אפשר להסתכל על שחקנים אחרים שנבחרו במקום שלו בדראפט בשנים האחרונות. דניס סמית' התחיל מדהים את הקריירה שלו ולדעתי מוצא את עצמו מחוץ לליגה בקרוב. קווין נוקס ירד משמעותית העונה (בעצם אולי זה ענייני ניקס?). כמוך, מאמין שהוא כאן כדי להישאר הרבה שנים בליגה הזו כשחקן רוטציה משמעותי. העונה הזו, אין מה לעשות, תמשיך להיות כזו של תנודות, וזה טבעי.