אל תעירו אותנו

לא משנה מה תעשה נבחרת ישראל בכדורסל היום, מחר או מחרתיים, רק על שני המשחקים הראשונים שלה, צריך להוריד בפניה את הכובע.

ברגעי האמת צצה נבחרת שכיף להזדהות איתה, לוחמת, עם דבקות במטרה, עם נשמה מצד אחד וקור רוח מצד שני, עם המון התלהבות וחיפוי על חסרונות. בקיצור סוג של פלוגה קרבית. פלא שכל כך קל לנו להזדהות איתה? אדלשטיין תפור לתפקיד הזה בנבחרת הזו.

להפסד לבוסניה דווקא היו השפעות חיוביות לדעתי. ראשית הוא הוריד את החבר’ה ובעיקר את הציפיות המוגזמות מהם, לקרקע. הוא גם שחרר לחץ של מתי יבוא ההפסד הראשון. בנוסף בא אחריו יום מנוחה. באליפות בסדר גודל כזה, זה חשוב מעין כמותו.

מבחינת כדורסל נטו זו הנבחרת של כספי, אליהו ומקל. החבר’ה באו להנות וכשהם נהנים, אנחנו נהנים. בלי אגו, בלי מתחים, עם ידיעה שאין מה להפסיד. ואז הגויאבות נכנסות חלק, השלשות פתאום באות ברגע הנכון ואיתן המתיקות הזו, שכובשת כל אוהד ספורט באשר הוא.

המשחק מול פולין הוא מלחמת עולם. לשתי הנבחרות יתרונות וחסרונות אחת מול השנייה. אם הנבחרת תשחק כמו מול רוסיה ופינלנד, יהיה טוב.

רק דבר אחד צורם לי וזה לא מהיום. נדמה לי כי נבחרת ישראל בכדורסל, היא היחידה שמפרסת גוף מסחרי בצורה כל כך בולטת, על חולצות המשחק שלה. זה לגיטימי לקבל חסות, אבל לפרסם על החולצה של נבחרת לאומית? לא ראיתי כזה דבר. הכסף הסיני של תנובה מדבר. רק למה על החולצה הלאומית?

מבחינה מקצועית, שלא תהיינה אשליות, הנבחרת הזו שווה שמינית גמר, אולי בפוקס רבע גמר. לא יותר מזה. יש 8 נבחרות לפחות, טובות ממנה בהרבה. אבל הדרך, האופי והכדורסל, הם אשר כבשו את כולנו. באליפות כזו אינטנסיבית, הכל יכול לקרות. אני מצטרף לקריאה של ניב רסקין אחרי הנצחון על פינלנד, החלום עדיין קיים, אל תעירו אותנו.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!