החזון של אילונה

// מאת הדס זילברשטיין

אילונה חולתי אמנם גדלה וחיה במרחק של מעל ל-5000 ק”מ מאצטדיון בלומפילד – בשבדיה, אך תמיד הייתה קרובה לשדים האדומים בלב ובנשמה כאשר צפתה במשחקים רבים גם מעבר לים. את האהבה הגדולה למשחק היא ירשה מאביה בנוסף להערצה של מועדון הענק. למעשה, בית משפחת חולתי ככל הנראה היה הבית היחיד בפאלון שבשבדיה, שצפה בחרדה במשחקי כדורגל מארץ הקודש.

לכן, לאחר שחזרה לארץ וסיימה את השירות הצבאי, לשחקנית ההגנה לא היה בכלל ספק לאן היא צריכה ללכת “כשגיליתי שפתחו את הקבוצה, שמחתי מאוד, בגלל החיבור למועדון. מיד כששמעתי שיש קבוצה בתל אביב רציתי לחזור לשחק כדורגל.”

אילונה חולתי
קרדיט תמונה: טל צבר

במגרש היא גדלה להיות בלמית, אבל השחקנית באדום לבן לא רק מחלצת כדורים משחקניות התקפה מסוכנות, אלא יצא לה להציל לא מעט אנשים במהלך שירותה הצבאי – כלוחמת בפיקוד העורף היא סייעה רבות גם במקרי חירום אזרחיים. אין זה פלא שמשחק כדורגל לא מלחיץ אותה כלל, היא אוהבת את הפרופורציות ורק ליהנות מכל רגע על הדשא. גם בזמנים של הפסדים חולתי רואה את האור בקצה המנהרה ואת השיפור המדהים ממשחק למשחק. בשונה מישראלים רבים, הכדורגלנית השבדית יודעת שהקבוצה רק בתחילת הדרך ולא רואה שום עצב בנפילות קלות שבדרך.

כיאה ללוחמת אמיתית, הבלמית הצעירה מעריכה ביותר שחקנים שנלחמים במגרש. בצבעי האדום לבן היא העריצה את אניימה כשהיה בהפועל תל אביב ובהערצתה לליברפול העריכה ביותר את הכוכב סטיבן ג’רארד שנתן את כולו באנפילד. כשהיא מתכוננת למשחקים היא מרגישה כמוכנה לקרב רק הודות לזה שהיא מתחילה ללבוש את המדים, אולי זה לא יהודה ושומרון, אבל שחקנית ההגנה רצינית בכל שנייה שהיא על המגרש. אולי זו התכונה שסחפה מאמנים לשתף אותה במשחקי הבוגרים כבר מגיל 14.

 

אנחנו כבר רגילים להקניט את הנבחרת בכל צורה שהיא, אבל ממרחק, השחקנית שספגה את שתי התרבויות השונות יכולה לראות עתיד ורוד יותר – היא טוענת שהענף מתקדם בצעדי ענק בקרב ילדות ונשים בישראל ומתרשמת מאוד מהמקצועיות הגבוהה בנבחרת הכחול לבן. היא בטוחה שאם נמשיך במגמת העלייה בשחקניות כדורגל וזה יהיה שגרתי כמו בשבדיה, אין לה ספק שהתחרות והמבחר יוכל להציע גם לנבחרת הלאומית הישגים יפים.

חולתי מגשימה את המסר שהיא הייתה רוצה להעביר לשחקנים ושחקניות צעירות – משחק ללא פחד, הנאה ספורטיבית, לחימה ולמידה. נצטרך לחכות ולראות אם אכן החזון הנהדר של אילונה חולתי יתגשם גם במציאות בזמן הקרוב, אבל אין לי ספק שכל עוד היא נמצאת בתל אביב, היא תזכיר לנו מהי רוח לחימה אמיתית בכדורגל ושהבית נמצא איפה שהלב נוכח.

אילונה חולתי
קרדיט תמונה: טל צבר
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח