איך שחקנים גדולים מעוררים השראה?

// מאת אביחי דלאל

קראתי את המאמר של סיימון סינק "למה מנהיגים גדולים מעוררים השראה?" ומיד הצלחתי לראות את הקשר לכדורגל בפרט ולספורט בכלליות והתוצאה לפניכם

במהלך השירות הצבאי שלי, מפקד הקורס (שאני חייב להודות לו על כך) ערן גל, לימד אותנו על המאמר "איך מנהיגים גדולים מעוררים השראה?" של סיימון סינק ב"טד". הוא מציג את מעגל הזהב, שבו כל דבר שאנחנו עושים נובע מ-3 שאלות: איך אני עושה? מה אני עושה? ולמה אני עושה?, רק שבמאמרו של סינק הוא מסביר שההצלחה טמונה בסדר של השאלות ולמעשה צריך לחשוב למה אנחנו עושים את הדברים שאנחנו עושים ורק אז לשאול מה ואיך? במאמרו נתן דוגמאות על האחים רייט, מרטין לותר קינג ואפילו על חברת "אפל" וההצלחה שלה ביחס לחברות אלקטרוניקה אחרות.

בעקבות המאמר, ניסיתי להקביל את התורה של סינק לעולם הספורט ובשל כך לקחתי דוגמאות של מנהיגים בכדורגל שלדעתי עוררו השראה וניסיתי לנתח אותם על פי מעגל הזהב:

פאולו מלדיני – הקפטן האגדי של מילאן, גדל והתחנך בקבוצה ושיחק בה לאורך כל הקריירה במשך 24 שנים, שיאן ההופעות של מילאן ונבחרת איטליה בכל הזמנים, הוא הבן של צ'זארה מלדיני ז"ל, קפטן העבר ששיחק במילאן כ-12 עונות לצד הופעות בנבחרת איטליה ובהמשך חייו החל בקריירת אימון, ב-1986 בהיותו מאמן נבחרת איטליה עד גיל 21, גבות רבות הורמו כשצ'זארה זימן את בנו, פאולו מלדיני. מלדיני הצעיר היה מנהיג אמיתי על המגרש ולפחות בעיניי הצליח לעורר השראה וכשניסיתי לקשר לאותו למאמר ושמתי עצמי בדמותו של פאולו מלדיני, שאלתי למה?

לאותה שאלה נענתי בהרבה תשובות – להמשיך את הדרך של האב שהיה קפטן ושחקן מרכזי במילאן ובנבחרת איטליה ואולי גם לסתום את הפיות של כל אותם המבקרים שפיקפקו בזימון שלו לאותה נבחרת איטליה עד גיל 21 שאביו צ'זארה הדריך. משמע, ללא ספק לפאולו היה מניע חזק שהוליך אותו מתחילת הקריירה שלו.

פאולו מאלדיני
מאלדיני. אגדה עם מניע
Credit to "Paolo Maldin" Facebook page

פול סקולס – הנינג'ה הג'ינג'ית של מרכז השדה במנצ'סטר יונייטד בסוף שנות ה-90 ושנות האלפיים המוקדמות. בתחילת דרכו בקבוצה הבוגרת של סר אלכס פרגוסון לא הרבה לקבל דקות, בעונת 97/98 ניצל את פציעתו של רוי קין וכבר עונה לאחר מכן היה חלק משמעותי בטרבל של יונייטד. סקולס ענה למצוקת הקבוצה בחסרונו של קין הפצוע, עבודת ההגנה והתיקולים האגרסיביים העידו על ההקרבה לצד המשחק האנרגטי והקצבי שלו, למה? כדי להוכיח שמקומו בהרכב ולעזור לקבוצה בחסרונו של אחד מכוכבי הקבוצה, איך? משחק קצבי ואמוציונאלי, עבודת הגנה ומשחק אגרסיבי שמעיד על הקרבה, המשחק שלו במרכז סייע לו להנהיג את הקבוצה בשנותיה הגדולה של האימפריה האדומה ממנצ'סטר.

אפשר לחזור גם לארץ הקודש, מתחת לאף בבית"ר ירושלים ישנו סמל בדמותו של אלי אוחנה. אוחנה, בן לזוג עולים ממרוקו, העביר את רוב ילדותו במעברות לצד שבעה אחים ואחות. בגיל 12 נבחן בתחרות כשרונות צעירים שהתקיימה בגן סאקר שבירושלים והתקבל למחלקת הנוער של בית"ר. כבר בגיל 16 הוחלט להעלות את אוחנה הצעיר לקבוצה הבוגרת, בשבע שנותיו הראשונות כשחקן בוגר שיחק בבית"ר ירושלים שם זכה בשני גביעי מדינה ואליפות, אחרי שעלה לליגה הלאומית (הליגה הראשונה דאז) כבר בעונתו הראשונה. לאחר שבע שנותיו הראשונות כשחקן בוגר יצא לנסות את מזלו מעבר לים במכלן הבלגית איתה זכה באליפות בלגיה, גביע אירופה למחזיקות וסופרקאפ אירופי, בשלוש העונות של אוחנה בבלגיה רשם לזכותו עשרה שערים ב-51 הופעות. לאחר מכן, אוחנה הצטרף לספורטינג בראגה שם כבש שלושה שערים ב-25 הופעות, בזמן שהותו מעבר לים, בית"ר ירושלים הספיקה לרדת לליגה הארצית (השנייה בחשיבותה דאז). אוחנה, לגיונר מוצלח בזמנו, בחר לקחת את הקריירה צעד אחד אחורה, חתם בקבוצת נעוריו וסייע לה לעלות ליגה ולזכות בשלושה אליפויות וגביע טוטו. למה? בשביל לפצות על הילדות במעברה, להוקיר תודה למועדון שגידל את המפלצת שאליה הפך. איך? לחזור מקריירה נחמדה בחו"ל בכדי לעלות את קבוצת הנעורים שלך ליגה זה לא דבר של מה בכך.

אלי אוחנה
קרדיט לדף הפייסבוק "מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים"

הדוגמאות הנ"ל הם רק חלק מאוד מצומצם ממנהיגים שלדעתי עוררו השראה דרך הכדורגל ולצערנו הם לאט לאט הולכים ונעלמים. מצד אחד, אנחנו חיים בתקופת "דונארומה", ימי המנהיגים תמו והם לאט לאט נקטפים מהכדורגל שלנו, הכסף מוביל והכסף קובע, זכינו להיתקל בסכסוכים של דונארומה עם הקבוצה שנתנה לו הזדמנות, רק לפני כמה חודשים הפועל תל אביב ירדה ליגה ללא מנהיג אמיתי על המגרש ועם סמל מדומה בדמותו של אביחי ידין. מצד שני, בזמן האחרון אנחנו זוכים לניצוצות קטנים של רומנטיקה ומנהיגות בענף. רק לפני כמה שבועות זכינו לראות את הפרישה של אחד מאחרוני הסמלים פרנצ'סקו טוטי והשבוע פורסם בכלי התקשורת השונים שברוך דגו חתם בקבוצת נעוריו. למרות שדור המנהיגים נכחד, בואו נזכר באותם שחקנים שהנהיגו את הקבוצות השונות, בואו ניזכר בשחקנים שלמרות שאנחנו לא אוהבים את הקבוצות שלהם קשה לנו לשנוא אותם, בואו נשאל ביחד את השאלה, איך שחקני כדורגל הצליחו לעורר בנו השראה?

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח