אז מי באמת השוער הטוב בעולם (ובישראל)

כיום, כשמדברים על שוער טוב, מדברים על כזה סופג מעט ומציל הרבה. אבל לפני כמה שנים הגעתי למסקנה שאולי כדאי לבחון את הדברים בצורה אחרת.

Spanish League - טיק טיק

רקע

זה התחיל בין השנים 2010-2012. ברצלונה שולטת בלה ליגה, סופגת הכי מעט ורואה איך ויקטור ואלדס זוכה ב”זאמורה” אחרי “זאמורה, (תואר השוער המצטיין בספרד). למרות ה”יכולת המצוינת” והלחץ להפוך את ואלדס לשוער הראשון של ספרד, יריבו הגדול ביותר איקר קאסיאס, המשיך לקבל את הקרדיט בנבחרת, שזכתה בשני טורנירי יורו רצופים ובמונדיאל שביניהם. באותן שנים, הוויכוח על מי השוער הספרדי הטוב ביותר הוליד המון דיונים, שהובילו אותי לאתר Soccernet של רשת ESPN (כיום ESPNFC), כדי לחפש נתונים נוספים מלבד “שמירה על רשת נקייה” ו”כמות הצלות”.

התהליך הוביל אותי לרעיון שראיתי שנים לפני כן בליגת ההוקי האמריקאית (ה-NHL). שם, אצל האמריקאים, הסתכלו פחות על כמה השוער ספג או הציל ויותר על היחס בין שני הנתונים האלו. זאת מאחר וכל שוער עומד מול כמות שונה של בעיטות (חבטות במקרה של ההוקי) לעבר השער והמסגרת.

ויקטור ואלדס valdes
ויקטור ואלדס. היה רק חלק מהסגל בתור הזהב הספרדי
Credit to FIFA World Cup Facebook page

בשנת 2012, החלטתי לנצל את המידע באתר סוקרנט וליצור מאגר על כל שוערי הליגות הגדולות באירופה. בהתחלה היו באתר נתונים על ארבעת הליגות הגדולות ובשנים האחרונות צירפו גם את הליגה הצרפתית למאגר הסטטיסטיקה. ההחלטה הגיעה אחרי שלא ראיתי את הנתון בשום מקום עד אז, כשגם מסוקרנט היה צורך לשלוף את מידע ההצלות והספיגות בנפרד ולחשב באופן עצמאי. אני כן זוכר שבסוף עונת 2013 פורסמה בפייסבוק רשימת ה-11 של העונה לפי סטטיסטיקות שונות, שדירגה את סלבטורה סיריגו (אז בפ.ס.ז’) כשוער העונה בזכות יחס ההצלות שלו באותה עונה. אותה רשימה הכילה גם את עדן בן בסט הישראלי, כאחד משני החלוצים המצטיינים באירופה בזכות יכולת המרת המצבים שלו באותה עונה עבור ברסט וטולוז.

רמת הדיוק

את נתוני ההצלות של השוערים אני אוסף מאז כמעט בכל עונה. יש קורלציה די גבוהה בין השוערים הנחשבים לטובים בעולם לבין אלו המחזיקים באחוזים הגבוהים ביותר. אפשר למשל היה להרגיש את הנפילה של איקר קאסיאס בתקופת מוריניו. מצד שני, הנתונים ה”יבשים” כאן לא לוקחים בחשבון את סגנון המשחק של הקבוצה ואת סוג הבעיטות שהשוער עומד מולן. לכן יכולים להיווצר מקרים בהם שוער טוב יחזיק באחוזים נמוכים, כי רוב הבעיטות לכיוונו הן ממצבים של אחד-על-אחד, בזמן ששוער פחות טוב יחזיק בנתונים טובים יותר, בזכות העובדה שההגנה שלו שולחת את היריבה לבעוט מרחוק.

כדי להעמיק את הדיון לשני הכיוונים, הנה נתון מעניין: בדיקה שערכתי (בעונת 2013-2014) על נתוני השוערים בקבוצות הגדולות באירופה, בין השנים 2007 ו-3201, גילתה שהשוער עם היחס הכי טוב היה…



כריסטיאן אביאטי!

שוערה של אתלטיקו מדריד בתחילת התקופה (השאלה) ושל מילאן מאז שנולד בערך, הוביל על שאר שוערי הקבוצות הגדולות באירופה, כשקצת מאחוריו פטר צ’ך וג’יג’י בופון.

שוערי הקבוצות הגדולות 2007-2013
שוערי הקבוצות הגדולות 2007-2013

אם הנתונים מהרשימה הראשונה נשמעים קצת מוזרים, הנה השוערים המובילים את חמשת הליגות הטובות בעולם העונה ברגע זה (שוערים ששיחקו לפחות חצי מהמשחקים בליגה):

לה ליגה

שני השוערים שמובילים את הליגה הם גם השוערים שספגו הכי מעט והם גם השוערים של הקבוצות שמוליכות את הליגה. מארק אנדרה טר-שטגן הציל 87.72% מהבעיטות שהלכו לעבר המסגרת שלו העונה, כשיאן אובלק טיפה מאחוריו עם 86.67%. שני הבאים בתור בטבלה הם קיילור נבאס (שיחק 9 משחקים, 80.49%) ונטו (79.17%) שהם שני השוערים של שתי הקבוצות הבאות בטבלה.

פרמייר ליג

בליגה האנגלית הסיפור קצת שונה. ההגנה של סיטי היא אולי הטובה בליגה, אבל השוער שלה מחזיק רק ביחס של 72.34%, מה שמציב אותו במקום הרביעי. רחוק מאוד מדויד דה חאה ששולט בליגה ביד רמה. דה חאה (82.02%) וניק פופ מבארנלי (ההגנה הרביעית בטיבה בליגה – 80.26%), הם שני השוערים היחידים באנגליה ששיחקו לפחות חצי מ-22 המשחקים של קבוצתם ועומדים על יחס גבוה מ-73% הצלות מהבעיטות לעבר המסגרת שלהם. פטר צ’ך (ההוא שהיה מקום שני בין הגדולים בשנים 2007-2013) למשל, מדורג נמוך מאוד עם 64.1% בלבד ומקום 14 בין השוערים, עם 11 משחקים או יותר.

דויד דה חאה DEA GEA
דה חאה. כאילו שמישהו פקפק בזה לרגע
Credit to Manchester United Facebook page

בונדסליגה

במשך כל השנים שלו בבאיירן, מנואל נוייר שלט בליגה הגרמנית ביד רמה. אין שוער שהתקרב לגרמני בליגה הזאת לאורך השנים האחרונות. היכולת ההגנתית של באיירן, שלרוב אפשרה הכי מעט בעיטות למסגרת בשנים האחרונות בין חמש הליגות הגדולות, בעיקר תחת פפ גווארדיולה, הפכו את הקבוצה הזאת לגדולה על הליגה. השנה מנואל נוייר שותף רק בשלושה משחקים, מה שמחייב אותי לדבר על השוערים האחרים.

חמישה שוערים מחזיקים ב-75% הצלות או יותר מכך. בראשם נמצא דווקא ירי פבלנקה (79.17%), שוערה של ורדר ברמן, שנמצאת רק במקום ה-16 בליגה. היכולת של פבלנקה עוזרת לברמן להיות במקום השלישי בליגה מבחינת ספיגות העונה. הבא בתור הוא קון קסטילס (77.17%), שוערה של וולפסבורג. כמו ברמן, גם הזאבים לא מדהימים העונה, אבל הם מדורגים במקום הרביעי מבחינת כמות הספיגות (שוויון משולש עם שאלקה ושטוטגרט), הרבה בזכות השוער הנהדר שהגיע מהופנהיים לפני מספר שנים. סוון אולרייך, המחליף של נוייר, מדורג רק שלישי ברשימה, עם 76.32%, למרות שספג רק תשעה מתוך 11 השערים שבאיירן ספגה העונה. פיליפ טשאונר (הנובר – 75.28%) ולוקאש הרדצקי (פרנקפורט – 75%) הם הבאים בתור.

סריה א’

במשך שנים איטליה נשלטה ביד רמה בידי שוער אחד חביב בשם ג’יג’י (בופון). בעונה שעברה, שוער אחר בשם ג’יג’י (דונארומה) פרץ לתודעה והיה אחד השוערים הטובים בליגה, למרות גילו הצעיר. העונה בופון בעונת פרישה, שיחק רק במחצית מהמשחקים ולמרות שהוא טוב יותר ממחליפו בתפקיד (שצ’סני – 60%), שוער נבחרת איטליה רחוק מהיכולות שלו, עם 71.88% בלבד (לשוער שהיה סביב ה-80% כל עונה מ-2012) ומקום שישי בין השוערים בליגה.

מי שמוליך את הליגה ביד רמה הוא אליסון מרומא, עם 81.54%. בניגוד למחליפו בנבחרת ברזיל (אדרסון – מנצ’סטר סיטי), שאמנם כמוהו נמצא בקבוצה שספגה הכי מעט בליגה, אבל מחזיק ביחס הצלות נמוך, אליסון הוא כנראה הסיבה העיקרית לכך שרומא עדיין נמצאת במקום הרביעי באיטליה. זאת למרות התקפה חלשה יחסית (כבשה 29 שערים, בהשוואה ל-34, 42, 43 ו-48 לקבוצות מסביבה בטבלה), אך עם כמות הספיגות הנמוכה בליגה.

מיד אחרי אליסון, ניצב שוערה של אינטר מילאן, סאמיר הנדנוביץ’. בן דודו של ההוא שמנע מהפועל באר-שבע את שלב הבתים של ליגת האלופות, הוא אחד השוערים הטובים בשנים האחרונות באיטליה והיה לסיבה העיקרית לפתיחת העונה הטובה של אינטר גם ב-2016 וגם העונה.

ליג 1

בצרפת, עד העונה, הסיפור היה פשוט. סיריגו וקווין טראפ שהחליף אותו, החזיקו באחוזי ההצלות הטובים בליגה, כאשר דניאל סובאסיץ’ רודף בעקבותיהם מאז שמונאקו חזרה לליגה. העונה הסיפור שונה. הבחירה של פסז’ באראולה לא נראית משהו בהשוואה לקודמיו. אראולה עומד כרגע על 14 ספיגות ורק 26 הצלות (65%). טראפ זכה להחליפו לשני משחקים ואמנם ספג שער, אבל עם 6 הצלות הוא עומד כרגע (אם כי מרחב המדגם קטן) על 85.71%. מי שמוביל את הליגה הוא שוערה של נאנט, צ’יפריאן טאטארושאנו, שעומד על 76.19% והופך את נאנט להגנה השלישית בטיבה בליגה. רגיס גורטנר מאמיין, מחזיק במקום השני עם 75.86%, כאשר מיד אחריו אנטוני לופס של ליון עם 75.31%.

קצת עצוב שוינסנט אניימה כבר לא בהרכב של ליל. בעונת 2016, השוער עמד על קרוב ל-80% והיה שני רק לטראפ, שעמד על 81.73%. השוער הנוכחי של ליל עומד על 66.67%.

ממוצע יחס ההצלות לספיגות של השוערים בחמשת הליגות הבכירות של אירופה העונה, עומד נכון לעכשיו על 69.43%.

Vincent Enyeama וינסנט אניימה
איפה אתה וינסנט?
Credit to Vincent Enyeama Facebook Page

ומה איתנו?

בליגה הישראלית, איסוף סטטיסטיקה היה משהו קצת זר ומוזר עד לא מזמן. אני זוכר שהתלוננתי על כך בפייסבוק בעבר. ואז באה מנהלת הליגות לכדורגל ובמהלך נהדר התחילה לדאוג שיהיו לנו פה סטטיסטיקות על כל קבוצה ושחקן בליגה, בניסיון להגיע לרמת הפירוט הכי גבוהה בעולם.

כתוצאה מכך, כיום ניתן להשיג נתונים גם על ליגת העל שלנו, אבל עם הערה קטנה: באתר של ESPN, כל בעיטה שנרשמה כבעיטה למסגרת ולא נכנסה, נרשמת כבעיטה שהשוער הציל. לא ברור האם האתר סופר באמת רק את ההצלות של השוער כבעיטות למסגרת (ורושם את הבעיטות שנעצרו על ידי שחקני הגנה ככאלו שלא הגיעו למסגרת) או שהאתר נותן לשוערים קרדיט “עודף”. לעומת זאת, באתר המנהלת, בנוסף לנתונים של בעיטות לעבר המסגרת וספיגות, יש נתונים מדויקים גם של כמה עצירות יש לכל שוער. כתוצאה מכך, עשויה להיות בעיה להשוות באופן ישיר בינינו לבין חמשת הגדולות של אירופה עם הנתונים האלו.

ובכל זאת, הנה רשימת השוערים בליגה שלנו, נכון להיום, כאשר שוערים ששיחקו פחות מחצי מכמות המשחקים (שמונה משחקים) מסומנים באפור:

שוערי ליגת העל נכון ל-4 בינואר 2018
שוערי ליגת העל נכון ל-4 בינואר 2018

מה אפשר ללמוד מהרשימה?

  1. בסך הכל, הרמה בסדר – אתחיל מהסוף, ממוצע השוערים בליגת העל הגיוני ביחס לרמה, אם נשווה אותו לליגות הגדולות. הממוצע בישראל גבוה בקצת מזה שבאנגליה, גרמניה וצרפת. אבל נמוך מספרד ואיטליה. המסקנה העיקרית שאפשר להסיק, היא שרמת השוערים בליגה שלנו מתאימה בסך הכל לרמת הליגה עצמה.
  2. וואו שטקוס וואו – ארנסטס שטקוס הוא שיחוק מדהים של הפועל חיפה. מי שעמד בשערה של ז’לגיריס וילנה לא מעט ועומד בשערה של ליטא, נותן עונה נהדרת בקבוצה המפתיעה של העונה הנוכחית. הוא מוביל את הליגה בהפרש ניכר מהשוערים האחרים.
  3. הבחירה של ברק בכר – בין גיא חיימוב לדודו גורש יש שני משחקים. בין גיא חיימוב לדודו גורש יש 8 בעיטות. בין גיא חיימוב לדודו גורש יש ארבעה שערים וכ-7.5% הפרש. יש מי שלא הבין למה דודו גורש ירד לספסל (ע”ע מאמן נבחרת ישראל), אבל יש ירידה ברמה של גורש וברק בכר הבין שזה יקרה, בדיוק לפני שזה קרה. הוא העדיף לתת את התפקיד לשוער הטוב יותר, כשרק הפציעה של חיימוב גרמה לכך שגורש שיחק יותר ממנו עד עכשיו.
  4. ראיקוביץ’ – יש שני מקרים שבהם שוער שנחשב למצוין בליגה ונמצא בקבוצת צמרת, מחזיק באחוזים כאלו נמוכים. במקרה הראשון מדובר בשוער מצוין שעומד מאחורי הגנה טובה וכשכבר מגיעים מולו למצבים הם מאוד מסוכנים. במקרה השני, מדובר בשוער לא טוב שההגנה שלו מסתירה את זה. מאחר וראיקוביץ’ נחשב לשוער מצוין, אני נוטה להאמין שמדובר במקרה הראשון.
  5. הישראלים – מכל הישראלים, המוביל של הליגה הוא מחמוד קנדיל מבני סכנין. היכולת העונה של השוער עשויה עוד להוביל אותו לנבחרת ישראל (כבר זומן פעם אחת במהלך מרץ אשתקד).מיד אחריו ברשימה, מי שכנראה יקבל את חולצת השוער בשנים הקרובות, בוריס קליימן. השוער שגדל בהפועל תל-אביב והגיע לבית”ר כדי להחליף את אריאל הרוש, ממשיך להיות אחד השוערים היציבים בליגה, מאז קיבל את אפודת השוער הראשון בקבוצה מהבירה. כדאי גם לשים לב לגיא חיימוב, שאם ימשיך ביכולת שלו מאז שחזר וישחק מספיק משחקים, יסיים את העונה כבכיר מבין השוערים הישראלים בליגה.והתייחסות קטנה ל”דור העתיד” – עומרי גלזר מקבל הרבה קרדיט במכבי חיפה ועושה טעויות שעולות לו בשערים. מי שמקשיב לתקשורת עשוי לחשוב שמדובר בשוער מאוד חלש וחסר סיכוי בליגה שלנו. מי שמסתכל על הסטטיסטיקות לעומת זאת, בקבוצה לא יציבה כמו מכבי חיפה, גלזר מצליח להישאר מעל הממוצע של הליגה. אם הוא רק יספיק ללמוד מהטעויות לפני שחיפה תספסל אותו, יהיה לו סיכוי להצליח פה.
  6. הזרים – שטקוס דורס את הליגה. המחליף שלו בליטא, זובאס, מדורג שני בין השוערים ששיחקו לפחות חצי מהמשחקים. והשאר? קושיצקי (בעבר שוערה של קטאניה בסריה א’) לא טוב בהרבה מאסף צור ברעננה עד עכשיו. על ראיקוביץ’ כבר כתבתי ודלה איינוגבה נראה כמו הצל של המחליף של איינוגבה, ולא כמו אחד שיכול להיות המחליף של אניימה בנבחרת ניגריה.
ארנסטאס שטקוס
שטקוס מעל כולם
Credit to Maor Elkaslasi Sport Photographer

הסטטיסטיקה שהוצגה פה עדיין שנויה במחלוקת לפעמים ועדיין תעורר דיונים רבים. אבל לדעתי מדובר באלטרנטיבה ראויה לספירה שהורגלנו אליה של “שמירה על רשת נקייה” ו”כמות ספיגות”. אני שמח שגם בליגת העל שלנו סוף סוף ניתן לאסוף נתונים כאלו, דבר שמוכיח שלפחות במנהלת מנסים לקחת את הליגה צעד אחד קדימה במה שרק אפשר. אסיים בתקווה שיום אחד מישהו ירים את הכפפה וינתח את המצבים עצמם עוד יותר, כדי שהסטטיסטיקות האלו יציגו תמונה מדויקת אפילו יותר.

 
   

תגובה אחת

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח