אחרי עוד קמפיין לא מספיק טוב של הנבחרת, שוב בהתאחדות לכדורגל מחפשים מאמן, ולאור המאורע החלטתי להציע 12 עצות למאמן הנבחרת הבא:
- תשנן את המילים הבאות – "באתי כדי לבנות את הנבחרת לקמפיינים הבאים". לא משנה שהחוזה שלך קרוב לוודאי יהיה לשנתיים ושהציפיות יהיו, כמו תמיד, לסיים לפחות במקום השני. אתה, בתור המאמן של דור המעבר (למה עדיין יש לנו מעברי דורות ועוד אחרי שהדור הזה נכשל כבר לפני 4 שנים?) צריך תמיד לזכור ולהכניס לכולם לראש שהנבחרת נבנית לקמפיין המונדיאל הבא (2022) או אפילו היורו (2024) והמונדיאל (2026) שאחריו.
- תדבר עם מאמן הנבחרת האולימפית והרבה – כמו שנכתב קודם, תפקידך העיקרי יהיה לבנות את הנבחרת כמעט מחדש לקראת העתיד. כדי לעשות זאת, כדאי לך להתייעץ עם אלו שאימנו את הדור שאתה צריך להצעיד לעבר העתיד. אין כמו מאמני הנבחרות הצעירות כדי לספר לך איך כדאי לשחק עם אינברום ומה המהלכים שיהפכו את מנור סולומון לכוכב או איך מתמודדים עם נטיית הכדרור של מיכאל אוחנה. מאמני הצעירות התמודדו עם השחקנים האלו והבעיות האלו רגע אחד לפניך ועם אותו מחסור בזמן שיש לך עם השחקנים כמאמן הנבחרת.
סלומון. דור העתיד
קרדיט לדף הפייסבוק "מכבי פ"ת העמוד הרשמי" - תתעלם מהתקשורת ומהסוכנים – קודמיך נפלו בעיקר תודות לשתי הקבוצות הללו. קודמך בתפקיד ניסה לצאת "בסדר" עם סוכן כזה או אחר ומצא את עצמו מזמן שחקני ספסל בני 35+. קודמו בתפקיד ניסה לצאת "בסדר" עם התקשורת ויצר בלאגן גדול עם כמה מהכוכבים שלו. בשיא הפשטות, אל תספור אותם ואל תקשיב להם. האינטרסים של חלק מהאנשים האלו חשובים להם יותר מההצלחה שלך ושל השחקנים שלך.
- תזכור שמשרת המאמן היא משרה מלאה – נכון, הנבחרת מתכנסת אחת לכמה שבועות לאימון של ה"ישראלים" ואחת לעוד כמה שבועות לצמד משחקים, אבל העבודה שלך בתור מאמן הנבחרת היא יום יומית. ולכן…
- תלמד משני מהמאמנים הזרים שהיו פה ותבקר באימוני הקבוצות משתי הליגות הבכירות וגם בקבוצות הנוער – למה? כי אם זה היה קורה קודם, שחקנים כמו דיא סבע ועומר אצילי היו מקבלים קרדיט בנבחרת בשלב מוקדם יותר בקריירה. ואם כבר המאמנים הזרים אז..
- אל תספור את יו"ר ההתאחדות בכל הקשור לבחירת שחקנים – יש סיבה למה אלו שבראש ההתאחדות בחרו בך לבחור את השחקנים, אז אל תיתן להם לבחור בשבילך. לפחות פעמיים התערבו לנילסן בבחירות שלו במהלך הקמפיין ההוא. הוא נאלץ לוותר בין היתר על אליניב ברדה לפני שזה הפך לחלוץ הקבוע בנבחרת ועל ליאור אסולין שהיה אז הכוכב העולה של הכדורגל הישראלי.
קרדיט לעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל - תכיר את כל הליגיונרים ותבקר במשחקים ובאימונים שלהם – מרואן קבהא היה אלמוני לגמרי עד שמאריבור הגיעה לשחק מול הפועל באר-שבע, את חאתם עבד אלחמיד שכחו עד שהופיע פתאום בהרכב של הפועל באר-שבע. ככה זה נראה כשהמאמן לא עוקב אחרי הליגיונרים שלו.
- תכיר את כל הישראלים שמשחקים ברחבי העולם – מה? זה לא הליגיונרים? אז לא, בנוסף לליגיונרים יש קבוצה נוספת של שחקנים. בגרמניה למשל חיים כ-20 אלף ישראלים, כאלו שעזבו את הארץ בגלל עבודה או אהבה או סתם כי יותר קל לחיות שם. הילדים של אלו ישראלים אף הם למרות שיש מצב שהם אפילו לא גדלו בארץ. אבל אם יש ביניהם כישרון כדאי לחפש אותו. אחרי הכל אם זה עובד לטורקיה ולמדינות אפריקאיות, למה שזה לא יעבוד לנו?
- תכיר את כל היהודים ברחבי העולם – כן, יש עוד קבוצה שכדאי לעקוב אחריה. לפני כ-5 שנים כמעט ואיבדנו שחקן נבחרת לטובת נבחרת פולין רק כי מתישהו במהלך ההיסטוריה מישהו מהמשפחה שלו חי שם. מסתבר, שגם אנחנו יכולים לשחק את המשחק הזה. כבר פספסנו לא מעט כשרונות יהודים שיכלו להגיע ולחזק את הנבחרת הישראלית החל מסבסטיאן רוזנטל ועד ג'ף אגוס. רשימה התחלתית לעניין כבר יש.
- אל תתחנן לזהבי שיחזור – עם כל הכבוד לערן זהבי, אין מה להתחנן בפניו שיחזור. מי שייפנה לשחקן כזה בבקשה שיחזור ויגיד שהדלת פתוחה בפניו בצורה מתרפסת ייתפס כחלש בעיני שאר השחקנים. לכן אין מה להתחנן לשחקן שיחזור. אבל..
קרדיט לדף הפייסבוק "ההתאחדות לכדורגל בישראל" - אל תסגור בפני ערן זהבי את הדלת – למרות הסעיף הקודם, אם ערן זהבי יבקש לחזור אל תפסול זאת מיידית. תשקול את החיובי (כוכב, מנהיג ושחקן נהדר) מול השלילי (מבוגר, עשוי לפגוע בבניית העתיד ותגובת הקהל) ואז תקבל את ההחלטה. בכל מקרה, אל תחזיר לו את סרט הקפטן באופן אוטומטי ואל תחזיר אותו לפני שהעונש שהוא קיבל יעבור.
- אל תצא בהצהרות – גם אם נקבל את פולין, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה וסן מרינו. גם אם נקבל את גרמניה, איטליה, והולנד. אל תצא בהצהרות. אל תגיד "עלינו" ואל תגיד "אין סיכוי לעלות". גם לא אחרי שתשים חמישייה בפולין וגם לא אחרי שתחטוף שביעייה מגרמניה.
לסיכום, בשתי מילים "שינוי גישה" זה מה שצריך המאמן הבא של נבחרת ישראל להגיע איתו. לא עוד להקשיב לאנשים חסרי ידע או בעלי אינטרסים. לא עוד לחשוב על העתיד המקצועי של עצמו במקום על העתיד של הנבחרת אותה הוא מאמן. לא עוד ללכת ראש בקיר עם אותו סגל שכבר הוכיח שקשה להצליח איתו ולא עוד לשחק באותו סגנון שכבר נכשל.
בסופו של יום, המהלכים האלו הם ורק הם אלו שיובילו אותנו לטורניר גדול ויותר חשוב מזה יחזירו את האמון של הקהל.
