זה כבר נשמע קצת כמו תקליט שבור להגיד עד כמה היה תענוג לצפות במשחק המרכזי, אז מזל שיש משהו אחר להתלהב ממנו – אנחנו במחזור ה-14 ורק 4 נקודות מפרידות בין הראשונה בטבלה, הלוא היא האלופה הגאה של השנתיים האחרונות, לרביעית, סגניתה בשנתיים האחרונות, אשר הגיעה למשחק המרכזי אחרי שהניפה את התואר הראשון לעונה, כאשר היא מנצחת את אותה האלופה, שבינתיים הפסידה גם לחמישית. אז אפשר להגיד שיש לנו ליגה נפלאה העונה? נפלאה לפחות כמוקרדיט לעמוד הפייסבוק של מנהלת הליגות לכדורגל – PFL
המחצית הראשונה של מכבי תל אביב, שנראה ולקחה את גמר גביע הטוטו והפכה אותו לתנופה אדירה איתה התחילה את המשחק, ולא רק בגלל השער המוקדם. 11 בעיטות לשער היו למכבים במחצית הזו, לעומת ממוצע של 17 למשחק שלם ערב המשחק, אך זו לא רק כמות האיומים, אלא בעיקר איכותם. מעבר לאותו מהלך של טיבי, שסולל לו את הדרך לסגל נבחרת ברזיל למונדיאל, כל מצב צהוב כחול במחצית הזו היה חצי שער, אם לא שלושת-רבעי, מה שמסביר כנראה איך קבוצה שהייתה צריכה 11 איומים כדי להבקיע שער, הצליחה לייצר שני שערים מאותו מספר של איומים. אבל מטבעה של סטטיסטיקה, היא נוטה להתיישר, מה שמביא אותנו
למחצית השנייה של מכבי תל אביב, שאם בראשונה הצליחה לשמור את בית"ר ירושלים על איום אחד בלבד, במחצית השנייה מאזן הכוחות התאזן, עם ארבעה איומים לכל צד. במאבק כזה, בית"ר ירושלים של העונה תנצח כל קבוצה, עם יחס ההמרה הטוב בליגה של חמישה איומים לשער, עליו הם מצליחים לשמור בקנאות. באותה קנאות הצליחה בית"ר לשמור עלקרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל
המקום השלישי, ולא בפעם הראשונה העונה. למעשה, לא הפעם הראשונה מזה מספר עונות שהבית"רים מעבירים את זמנם שתי קומות מתחת למקום הראשון. למה? כי אם יש דבר שבית"ר ירושלים היא דווקא רביעית בו, היא כמות הספיגות. 21 שערים ספגה ההגנה הירושלמית מתחילת העונה, יותר ממספר השערים שכבשו שני שליש מקבוצות הליגה (!). למזלה, אחוז ההמרה הגבוה והיותה המבקיעה המצטיינת העונה (בפער), מצליחים לשמור אותה בצמרת הגבוהה. אגב גובה,
בואו נדבר על ניק בלקמן. בשקט בשקט, החלוץ החצי אנגלי חצי ברבדוסאי עומד כבר על חמישה שערים ושני בישולים, כשהוא מנצל את הגובה (1.88), העוצמה, האתלטיות והזריזות שלו מול ההגנות הישראליות. ודווקא במשחק הזה, בו תרם שער ובישול, תרומתו הגדולה יותר הייתה באופן בו הבליט את שותפו להתקפה – אלירן עטר, שנהנה מהיכולת של הקשרים והמגנים לאתר את בלקמן באזורים המסוכנים, אך לא פחות מכך – שכל המיקוד עבר לבלקמן, ואיפשר לעטר להגיע בדיוק למצבים מהם היה יכול לגמור את המשחק. עטר, לצערו, לא הצליח לשפר את יחס האיומים-מצבים האישי שלו, העומד כבר על כמעט 9 איומים לשער, אך הציוות המוצלח בין השניים הצליח להשכיח צמד מוצלח אחר, אשר אחד מהשניים ניצל את המשחק הזה כדי לחזור ובגדול –Credit to "Maccabi Tel Aviv FC" Facebook page
אלי דסה. כמה חסר למכבי תל אביב, גם ביכולת לגוון את המשחק ולתקוף מימין וגם לפצות על היעדרו של אצילי במשחק האגף. דסה חזר להרכב הצהוב, הופתע בתחילה שלא זיהה את ה-BFF שלו מהעונה שעברה, קיארטנסון, אבל נכנס מהר מאד לעניינים, ואף קיבל מג'ורדי כמתנה הרכב שמאפשר לו להביא את יכולותיו ההתקפיות לידי ביטוי. עם שלושה בלמים ופרץ בעל האוריינטציה ההגנתית במרכז (למרות שתרם את שלו גם התקפית הפעם), דסה וריקן הצליחו להוציא את המיטב שהם יודעים לתת בחצי המגרש של היריב. ומה עם היריב?Credit to "Maccabi Tel Aviv FC" Facebook page
בתחילה בית"ר ירושלים ניסתה להדוף את ההתלהבות התל אביבית, בהמשך ניסה להתאים עצמה לקצב ושיטת המשחק שהכתיבו המכבים, אך נראה שרק במחצית השנייה התחילה להזכיר את בית"ר ירושלים של העונה. נכון, זה לא היה משחק שיא של בית"ר, אבל לאחר מחצית ראשונה בה בקושי הצליחה לעבור את קו מחצית המגרש (ותתמוך בכך מפת החום של הקבוצה), במחצית השנייה עברה ממערך ה-4-3-3 שלה ל-4-4-2 שריווח מעט את המערך הירושלמי ונתן פייט קצת יותר טוב למשחק האגפים הצהוב-כחול. בהיעדרו של ורד ועשרת השערים בהם היה מעורב העונה (ב-9 הופעות), זה לא סייע ליצירת המצבים, אבל כמו תמיד
טוב שלבית"ר ירושלים יש את קלאודימיר. הקשר האחורי הנפלא של הבית"רים הוא כנראה הגורם המרכזי לכך שגם בהיעדר הכוכב הגדול ביותר של בית"ר העונה, היא עדיין בקבוצת הצמרת. מעורבות ב-9 שערים, 14 מסירות מפתח ובעיקר – לא מפסיד את חולצת ההרכב העונה ותמיד נמצא שם. גם בלי יותר מדי ריצות במהירות גבוהה (מקדים רק את השוער מבין אלה שסיימו 90 דקות), הברזילאי בן ה-33 מקפיד להיות בכל פינה במגרש, ומוכיח שכמו בנדל"ן – הכל עניין של לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. אגב לוקיישן,
אם זה השוער המחליף של בית"ר מצבה טוב. טוב? אפילו מעולה. עם 4 עצירות שייכנסו ישר לקלטת (גם זו שבסופו של דבר נסתיימה בשער השני), סתיו שושן ממשיך את מסורת השוערים המחליפים של העונה, שפשוט לא מאכזבים. בדיוק כמוקרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל
אוהדי הכדורגל בישראל, שמוכיחים העונה, יותר מבכל עונה קודמת, שתנו להם עניין, איכות ולא פחות מכך – אצטדיונים ראויים, והם יבואו בהמוניהם. מי עוד יבוא?
למעשה הוא כבר בא – ניצחון הליגה הראשון של מכבי תל אביב על בית"ר ירושלים בשנת 2017, גם אם ממש בסופה, ויותר מכך – ג'ורדי, שנראה ומתחיל להפעיל את המכונה הצהובה שלו, כל הדרך חזרה למאבק האליפות.קרדיט לדף הפייסבוק רשמי של Maccabi Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל מכבי ת"א
