נבחרת הגרמנים של כל הזמנים בפרמייר ליג – חלק ב' – קישור והתקפה

// מאת אלכס שוורצר

הפרמייר ליג התחדשה ב–3 שחקנים גרמנים מבטיחים – קאי האוורץ, טימו ורנר ורובין קוך. הם מצטרפים ל–69 גרמנים שהופיעו בפרמייר ליג מאז שנכנסה לפורמט החדש ב–1992.

במיני פרויקט הזה ארכיב את 11 השחקנים הגרמנים הכי טובים של הפרמייר ליג בכל הזמנים, יחד עם ספסל של 7 שחקנים. כלומר, כמו סגל למשחק רגיל בליגה הזו. השיקולים להרכבת הנבחרת היו לא רק לפי היכולת בליגה, אלא גם שיקולים טקטיים.
בחלק ב' נתרכז בקישור ובהתקפה.

לחלק א' – שוער והגנה

לחלק ג' – המחליפים

קשר אחורי – דיטמר האמאן

קבוצות בפרמייר ליג: ניוקאסל יונייטד(1998 – 1999), ליברפול(1999 – 2006), בולטון וונדררס(2006), מנצ'סטר סיטי(2006 – 2009)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 268 (239 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 12
כמות בישולים בפרמייר ליג: 22

האמאן היה הראשון מבין שחקני באיירן של שנות התשעים שעבר לפרמייר ליג, עוד לפני סיום העשור הזה.
דיטמאר האמאן (או כמו שכולם כינו אותו "דידי") הגיע לבאיירן בגיל 16. ב – 1993 ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת וב – 1994 הפך לשחקן הרכב קבוע, בדרך כלל בעמדת הקשר האחורי ולעיתים כקשר בצד ימין. הוא זכה פעמיים בבונדסליגה, בגביע אופ"א, בגביע הגרמני ובגביע הליגה. בגיל 25 היה השחקן הצעיר השני בסגל המבוגר של נבחרת גרמניה למונדיאל 1998, שנגמר במפלה מול קרואטיה ברבע גמר. למרות זאת, אחרי הטורניר ניוקאסל רכשה אותו תמורת 5.25 מיליון פאונד. המנג'ר של הקבוצה קני דלגליש עזב את תפקידו זמן קצר אחרי התחילת העונה, מה שתסכל את האמאן. העורבים סיימו רק במקום ה – 13 בליגה והפסידו לארסנל בגמר הגביע. זו לא הייתה עונה מהמושבחות של דידי ובעיקר זכורה לו בגלל מתיחה של חברי קבוצתו, כאשר בתור מתנה לחג המולד הם הביאו לו את הספר "מיין קמפף".

בקיץ 1999 ז'ראר הויה תכנן ריענון רציני בסגל של ליברפול ונתן לגרמני תפקיד מפתח במרכז השדה בתוכניות שלו. ליברפול שילמה עליו 8 מיליון פאונד ולמעשה הוא הפך לרכש הכי טוב שלה בקמפיין העברות די בינוני. השידוך של האמאן בליברפול היה מוצלח מהרגע הראשון, כאשר מהר מאוד הוא הפך לאהוד בחדר הלבשה ועל האוהדים. אומנם פתיחת הקריירה שלו במרסיסייד הייתה קצת מבאסת, אחרי שנפצע בקרסול והחמיץ 7 שבועות, אך ב- 4 עונות הבאות הוא כמעט ולא החמיץ אף משחק. להאמאן היה חלק חשוב בהתבססות של ליברפול בטופ 4 של הכדורגל האנגלי וחזרתה לקדמת הבמה באירופה, לראשונה אחרי אסון הייזל ב – 1985. הוא גם היה מפורסם בשערים יפים ממרחק שבדרך כלל התמודדו בתחרויות השער היפה של המחזור.

בעונת הטרבל הקטן של ליברפול 2000/01 הוא הופיע ב – 53 משחקים בכל המסגרות , כבש 3 שערים ובישל עוד 4 ושיחק מצוין בכל שלושת הגמרים. בעונה שלאחר מכן יכולתו המצוינת עזרה לליברפול לסיים במקום השני, לראשונה מאז עונת 1990/91 ולהגיע לרבע גמר ליגת האלופות בעונת הבכורה של הקבוצה במפעל בפורמט החדש. בעונת 2002/03 זכה בגביע הליגה.

רפא בניטס, שהחליף את הויה בקיץ 2004, היה חובב גדול של רוטציות ולכן האמאן התחיל לשחק פחות בהרכב ויותר להכנס כמחליף. זה קרה גם בגמר המיתולוגי של ליגת האלופות באיסטנבול ב – 2005, כאשר אחרי מחצית ראשונה איומה ופיגור 3:0, האמאן נכנס למרכז השדה במקום המגן הימני סטיב פינאן, מה שגם גרר שינוי מערך ומעבר לקו הגנה של 4, שהתברר כקריטי למהפך במשחק. ליברפול הצליחה להשתלט על המשחק ובזכות בליץ השוותה את התוצאה, כאשר הצגה של דודק בשער הובילה בסופו של דבר לזכיה אחרי ניצחון בפנדלים. האמאן כבש את הפנדל הראשון בבעיטות הכרעה.

עונת 2005/06 הייתה אחרונה עבור דידי בליברפול. הקשר הצרפתי הצעיר מומו סיסוקו קיבל יותר קרדיט על חשבונו, אך בגמר הגביע מול ווסטהאם דידי שוב נקרא אל הדגל מהספסל ושוב זה קרה בעמדת פיגור (הפעם 3:2). הוא החליף בדקה 71 את קראוץ' ושוב גרם להשתלטות של ליברפול על המשחק ובסופו של דבר ג'רארד ירה פגז בתוספת הזמן, כפה הארכה וליברפול שוב ניצחה בפנדלים. זה היה משחקו האחרון במדי הקבוצה ממרסיסייד. חוזהו תם והוא עזב את המועדון אחרי 283 הופעות בכל המסגרות, ועם 11 שערים ו – 27 בישולים. בפרמייר ליג הוא הופיע ב – 191 משחקים עבור המועדון ובמפעלים האירופיים 61 פעמים וכאמור הפך לאחד משחקני המפתח והשחקנים האהודים ביותר בשנותיה הראשונות של האלף החדש.

אחרי עזיבת ליברפול הוא תחילה חתם בבולטון, אך מהר שינה את דעתו ולמעשה הוא היה שייך לקבוצה הזו במשך יממה אחת בלבד. מנצ'סטר סיטי שילמה פיצוי של 400 אלף פאונד לבולטון בשביל שיעבור לשורותיה. סיטי של אז, מועדון בינוני, עדיין בעידן של לפני השייחים והאמאן היה כבר מעבר לשיאו. מבין שלוש העונות שלו באיטסלנדס, הוא הופיע הכי הרבה ב – 2007/08 – 29 משחקים בפרמייר ליג. הוא עזב את המועדון בקיץ 2009 – שנה אחרי הגעת השייחים, אבל כבר אחרי שמיעט לשחק. סוון-יורן אריקסון, שאצלו דידי שיחק בסיטי, קרה לו לנוטס קאונטי אך דידי סירב. במקום זה הוא הפך למאמן-שחקן של מ.ק. דונס בליג ואן.

בפברואר 2011 הוא הצטרף לצוות האימון של אריקסון בלסטר ובכך פרש ממשחק פעיל. למרות שהוא זכה באליפות רק בבאיירן, אפשר בהחלט לטעון שליברפול הייתה קבוצת חייו ובשביל זה מספיק לקרוא את שם האוטוביוגרפיה שלו: "The Didi Man: My love affair with Liverpool".

קשר אמצע – מיכאל באלאק

קבוצות בפרמייר ליג: צ'לסי(2006 – 2010)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 105 (87 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 17
כמות בישולים בפרמייר ליג: 10

הכוכב הכי גדול של הכדורגל הגרמני בעשור הראשון של המאה ה -21, הפך לאחד הבוסמנים הכי מפורסמים שהגיעו לפרמייר ליג כשחתם בצ'לסי ב – 2006. בעקבות החתמתו יחד עם אנדריי שבצ'נקו, רבים חשבו שצ'לסי תחזק עוד יותר את מעמדה כקבוצה הטובה באנגליה ותמשיך את רצף לאליפויות לצד ציפיה לזכות בליגת האלופות.

באלאק צבר עד אז מעמד של אחד מקשרי הטופ של הכדורגל העולמי, כאשר כיכב תחילה בבאייר לברקוזן ובהמשך בבאיירן במדיה זכה ב -3 דאבלים, אך נכשל בליגת האלופות ובשל כך קיבל ביקורות שהאשימו אותו בצ'וקריות ולוזריות.
צ'לסי קיבלה בדמותו של באלאק קשר ורסטילי ועוצמתי, מה שאפשר להוריד אותו לשחק בעמדה יותר אחורית בקישור לכיוון 50-50, כדי שיוכל להשתלב עם למפארד. באלאק ידע למסור מצוין, שלט בבעיטה בשתי רגליים והיה טוב גם במאבקים אוויריים מה שהוסיף לאיום מצידו במצבים נייחים.

התקוות של צ'לסי לאליפוית שלישית רצופה התנפצו בעונת 2006/07 על קרקע המציאות של קבוצה גדולה שלישית של פרגי ביונייטד, שהחזירה את הכתר אחרי 4 שנים. צ'לסי הסתפקה בדאבל גביעים מקומיים, כאשר באלאק כובש שער ניצחון מול בלקברן בהארכה של חצי גמר הגביע, ובסך הכל 8 שערים בכל המסגרות כולל שער גדול בבעיטה חופשית נגד אברטון בליגה ושער בחצי יעף מול פורטו בשמינית גמר הצ'מפיונס. למרות זאת, באופן כללי, עונתו הראשונה בלונדון זכתה לביקורות מצד הפרשנים על הופעות רפות מדי.

בסוף אפריל נודע על ניתוח בקרסול שבלק צפוי לעבור במינכן. הניתוח השבית אותו עד דצמבר והוא אף נגרע מסגל הקבוצה לשלב הבתים בצ'מפיונס ותחת המאמן החדש אברהם גרנט גילה יכולת משופרת, הפך לדומיננטי יותר ובהיעדר טרי ולמפארד, אף ענד את סרט הקפטן בניצחון ליגה 2:1 על ניוקאסל בסוף החודש. הוא כבש שערים חשובים נגד אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה בשלבי הנוק אאוט של ליגת האלופות וגם צמד בניצחון 2:1 על יונייטד במשחק העונה, שהוכיח שהכחולים עוד לא ויתרו על האליפות. בכל זאת העונה הסתיימה בידיים ריקות, כאשר צ'לסי לא הצליחה להשיג את יונייטד בישורת האחרונה והפסידה לה בפנדלים בגמר ליגת האלופות. בפרמייר ליג זו הייתה העונה הכי פוריה עבור באלאק עם 7 שערים ושני בישולים ב – 18 הופעות בלבד.

בעונת 2008/09 באלאק תרם 3 שערים במסע הזכיה של צ'לסי בגביע, כאשר בגמר הוא נכנס כמחליף. רק שיפוט נוראי של אוברבו מנע ממנו גמר אלופות שלישי בקריירה ושני ברצף במדי צ'לסי. בתום העונה הוא האריך את החוזה בעוד שנה, ולא הצטער על כך לרגע. עם המאמן החדש קרלו אנצ'לוטי צ'לסי שיחקה כדורגל שמח וזכתה בדאבל מרשים, תוך שהיא כובשת 103 שערים בפרמייר ליג. באלאק היה שותף מלא להצלחה עם 4 שערים ו -5 בישולים ב- 32 משחקים פרמייר ליג, מהם פתח ב – 26 וגם שער ושני בישולים בגביע. מה שהעיב על הסיום של אותה עונה היא פציעה קשה שספג בגמר הגביע מול פורטסמות בעקבות תאקל מכוער של קווין-פרינס בואטנג. הפציעה השאירה את באלאק מחוץ למונדיאל והפכה את בואטנג לאויב האומה בגרמניה. בקיץ 2010 הוא חזר ללברקוזן שם העביר את השנתיים האחרונות בקריירה שלו.

למרות שפספס לא מעט תארים ברגע האחרון, כולל זכיה במונדיאל כאשר הוא מושעה מהגמר, באלאק יזכר כאחד הקשרים הגדולים של תקופתו ושימח הרבה אוהדים ברמת המשחק שלו. חובבי פרמייר ליג בהחלט יכולים להצטער שהוא שיחק בליגה 4 שנים בלבד ולא הגיע מוקדם יותר.

קיצוני – לרוי סאנה

קבוצות בפרמייר ליג: מנצ'סטר סיטי(2016 – 2020)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 90 (68 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 25
כמות בישולים בפרמייר ליג: 28

לרוי סנה נולד במשפחה ספורטיבית: אביו חלוץ לשעבר של נבחרת סנגל, סוליימן סאנה, ואימו מדליסטית הארד בהתעמלות באולימפיאדת 1984 – רגינה וובר. סאנה התחיל לשחק בקבוצות הילדים של ווטנשייד (שם שיחק אביו) ואחר כך עבר לשאלקה. אחרי 3 שנים בלברקוזן, הוא חזר לשאלקה וערך את הבכורה בבוגרים באפריל 2014. הוא נכנס לתודעה עם הופעתו המצוינת בשמינית גמר ליגת האלופות 2014/15 בסנטיאגו ברנבאו, כששאלקה הדהימה את ריאל עם ניצחון 4:3 והייתה קרובה להדיח אותה מהטורניר.

בקיץ 2016 סיטי שילמה עליו 37 מיליון פאונד, למרות שהיה בן 20 בלבד ובכך הכירה בפוטנציאל האדיר שלו. עונת 2016/17 הייתה עונת התאקלמות גם עבורו וגם עבור כל קבוצה שמתאימה את עצמה לדרישות של פפ. עונת 2017/18 נפתחה בסערה גם עבור סיטי וגם עבור סאנה עצמו. כבר בספטמבר הוא כבש צמד בניצחון 5:0 על ליברפול באל איתיחד. הגרמני הראה מהירות פנומנלית ויכולת טכנית לחתוך הגנות בתנועה משמאל לאמצע, מה שהוסיף הרבה עוקץ להתקפות של סיטי. הוא הפך לנשק יעיל נגד הגנות צפופות והוסיף ללחץ שפפ אוהב להפעיל על היריבה.

בכל אחת מ – 2 אליפויות הפרמייר ליג שלו סאנה השיג דאבל-דאבל בשערים ובישולים בפרמייר ליג – 10 שערים ו – 15 בישולים ב – 32 משחקי ליגה בעונת 2017/18, 10 שערים ו -10 בישולים ב – 31 משחקי ליגה עונה אחר כך. אלו נתונים פנומנלים ממש של מעורבות ממוצעת בשערים פר 90 דקות – 0.93 ו – 0.96 בהתאמה. סך הכל הוא כבש 14 שערים ובישל עוד 19 בכל המסגרות ב – 2017/18, 16 שערים ו – 18 בישולים בכל המסגרות בעונת 2018/19. חוץ משתי אליפויות הוא זכה בגביע ושני גביעי ליגה.

למרות כל האמור לעיל, פפ לא פעם השאיר את סאנה על הספסל, כולל במשחקים חשובים בליגת האלופות מה שתסכל את הגרמני, תסכול שבסופו של דבר הוביל לאי הסכמה על חוזה חדש ומכירה לבאיירן בקיץ הנוכחי תמורת 41 מיליון פאונד. כל זה בנוסף לפציעה קשה שגרמה לו להחמיץ את עונת 2019/20 כמעט במלואה.

האם פפ עוד יצטער על זה שלא הצליח לשכנע את סאנה להשאר? עם היכולות הכלכליות בלתי נגמרות של סיטי לא בטוח, אך סאנה הוא ללא ספק השחקן הכי מפוספס מכל הנבחרת הנ"ל, בהנחה שהפציעה לא תתברר כקשה מספיק בשביל להשפיע על המשך הקריירה.

קשר התקפי – מסוט אוזיל

קבוצות בפרמייר ליג: ארסנל(מ – 2013)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 184 (175 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 33
כמות בישולים בפרמייר ליג: 54

מסוט אוזיל נולד בגלזנקירשן ושיחק בקבוצות ילדים מקומיות. במשך 5 שנים הוא שיחק ברוט-וייס אסן, אך בגיל 17 חזר לשאלקה, אבל לא הצליח לממש בה את הפוטנציאל. הפריצה הגדולה שלו קרתה בורדר ברמן, במדיה הגיע למעמד של כוכב בבונדסליגה, עזר לה להגיע לגמר גביע אופ"א האחרון בעונת 2008/09 ובמקביל השתלב בנבחרת גרמניה. אחרי מונדיאל מוצלח ב – 2010 הוא עבר לריאל מדריד, שם חווה את הפריחה הכי גדולה בקריירה שלו ובמדיה גם זכה באליפות היחידה שלו בקריירה – בעונת 2011/12.

בריאל הוא מצא בצורה נהדרת שפה משותפת עם רונאלדו ובנזמה, חילק מספר דו ספרתי של בישולים בליגה בכל עונה ואף הגיע לצמרת התחרות של שחקן השנה באירופה. שחקני ריאל והאוהדים שלה התנגדו בכל תוקף למכירתו, אבל פלורנטינו פרס סירב לשפר את החוזה שלו וביום האחרון של חלון העברות קיץ 2013 הוא נמכר לארסנל, בהעברה שעד היום נחשבת למעוררת מחלוקת במועדון המדרידאי. ארסנל שילמה עליו 37.4 מיליון פאונד (לא כולל 5.1 מיליון בבונוסים). אוזיל הפך לשחקן הגרמני היקר בהסטוריה ועבור ארסנל זו הייתה העברת ענק ראשונה מזה לא מעט שנים. אוזיל השתלב מהר מאוד בסגנון של ארסנל ובישל לאוליביה ז'ירו את שערו הראשון כבר בדקה ה – 11 לתוך הבכורה שלו.

עם הזמן אוזיל הוכיח שהוא אחד השחקנים הכי יצירתיים בליגה. יכול לשחק גם באגפים וגם מתחת לחלוץ, גם לנהל משחק. גם פציעות הפריעו לו.
בעונת 2013/14 הן הגבילו אותו ל – 26 משחקי ליגה, בהם כבש 5 ובישל עוד 9 שערים. בעונת 2014/15 נאלץ להחמיץ 3 חודשים בגלל פציעה בברך וסיים את העונה עם 4 שערים ו – 5 בישולים ב – 22 משחקי ליגה בלבד. בשתי העונות האלה זכה בגביע האנגלי ופתח בשני הגמרים.
העונה הכי גדולה שלו בממלכה באופן אישי הייתה 2015/16, כאשר יחד עם אלכסיס סאנצ'ס הוא שיחק תפקיד מפתח בסגנות של ארסנל, המקום הכי גבוה שלה מזה 11 עונות. אוזיל זכה במלכות הבישולים של הליגה עם 19(+ 6 שערים ב- 35 משחקים) ומעורבות ב – 0.74 שערים בממוצע ל – 90 דקות.

בעונת 2016/17 הוא רשם 8 שערים ו – 10 בישולים בליגה, זכה בגביע השלישי שלו ושוב פתח בגמר, אך המועדון נכשל במשימתו להעפיל לצ'מפיונס וכאן גם מתחילה הדרדרות ביחסיו עם האוהדים ובכלל ביכולת שלו. צריך לומר שכבר לפני כן הוא עצבן אוהדים עם אדישות שלו, חיוכים אחרי הפסדים, התנהגות מתנשאת ולעיתים אף כושר גופני לקוי. יתכן וליד הרבה כוכבים בריאל התכונות השליליות שלו פחות בלטו, אך בארסנל ציפו ממנו ליותר מנהיגות ויותר אחריות.

חצי שנה לפני העזיבה ונגר סנדל קשות את ארסנל, אחרי ששכנע את ההנהלת המועדון לתת לאוזיל חוזה חדש לטווח ארוך ועם שכר שבועי אסטרונומי של 350 אלף פאונד, בטענה ש"רק שחקן של מיליון יורו יכול להוות תחליף הולם לאוזיל". בגלל החוזה הזה ארסנל לא מצליחה להפטר מהגרמני כבר תקופה ארוכה, מה שיוצר רק עוד יותר אנטוגוניזם כלפיו מצד האוהדים ואוזיל עצמו מבלה יותר ויותר משחקים ביציע. שני הצדדים מפסידים מהמצב וכמובן גם המשחק עצמו.

קשה למצוא שחקן יותר מעורר מחלוקת מאשר מסוט אוזיל וההוכחה הניצחת לכך הוא יחס שונה כלפיו ב – 180 מעלות בריאל מדריד וארסנל, אך האשמה העיקרית כאן מוטלת על האופיו של מסוט עצמו. למרות כל הבעיות והחסרונות, מקומו של אוזיל בנבחרת הגרמנים בפרמייר ליג לא ניתן לערעור הודות לתרומתו והיכולת שגילה בתקופת השיא שלו בארסנל.

קיצוני – לוקאס פודולסקי

קבוצות בפרמייר ליג: ארסנל (2012 – 2015)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 60 (39 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 19
כמות בישולים בפרמייר ליג: 11

פודולסקי שייך לקבוצה קטנה של שחקנים שעשו את שמם בעיקר בגלל הנבחרת במדיה הוא רשם 49 שערים ב – 130 הופעות. הקריירה שלו ב"מאנשפט" כוללת 3 מונדיאלים ו – 4 טורנירי יורו, אך לא הצליח להטביע חותם במועדונים מהטופ. הוא מקבל את מקום שלו בנבחרת הגרמנים של הפרמייר ליג יותר משיקולים טקטיים ובעיקר בגלל עונה אחת.

פדולסקי הגיע לארסנל בקיץ 2012 כשהיה בן 27 ואחרי שהתותחנים שילמו לקלן 11 מיליון פאונד. לפני כן הוא כבר עזב את מועדון האם שלו, לבאיירן בו לא הצליח להשתלב בסופו של דבר. ארסנל היה המועדון הראשון שלו בחו"ל והעונה הראשונה 2012/13 הייתה גם הכי בולטת שלו באנגליה, כאשר ב – 33 משחקי פרמייר ליג הוא כבש 11 שערים ובישל 10 נוספים (מעורבות ממוצעת ב- 0.95 שערים ל – 90 דקות) ובליגת האלופות הוא הוסיף 4 כיבושים ובישול אחד. התכונות הבולטות שלו היו מהירות סילונית, מסירה טובה והגבהה לא רעה, כמו כן ידע לבעוט כדורי פגז (במהירות עד 160 קמ"ש). היה מסוגל לשחק גם במרכז ההתקפה וגם בכנף ימין. הבעיה שלו הייתה בפציעות מהם סבל גם לפני ארסנל וגם אחרי שחתם שם.

פציעות גרמו לירידה דרסטית בתפוקה שלו כיוון שבעונת 2013/14 הוא הופיע ב – 20 משחקי ליגה בלבד (פתח רק ב – 14 מהם) וכבש 8 שערים ובישל עוד שניים. בליגת האלופות הוא שיחק רק נגד האקסית באיירן, אך השער שכבש לא מנע הדחה בשמינית גמר. הוא גם תרם 3 שערים במסע הזכיה בגביע – צמד מול קובנטרי בסיבוב שלישי ועוד שער במשחק מפתח לרשת ליברפול בסיבוב החמישי.

עונת 2014/15 הייתה האחרונה שלו בממלכה. פודולסקי למעשה יצא מחוץ לתוכניות וארסנל הסכימה להשאיל אותו לאינטר בינואר. בקיץ היא מכרה אותו לגלטסראי תמורת 1.8 מיליון פאונד. בתורכיה הוא הוסיף עוד גביע, כמו גם ביפן במדי ויסל קובה. בעונה החולפת שיחק באנטליאספור התורכית.

יורגן קלינסמן

קבוצות בפרמייר ליג: טוטנהאם הוטספור(1994 – 1995, 1997 – 1998)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 56 (56 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 29
כמות בישולים בפרמייר ליג: 15

יורגן קלינסמן היה כוכב ברמה עולמית עוד מסוף שנות השמונים. הוא החל את הקריירה בשטוטגארט קיקרס הקטנה ובהמשך עבר לקבוצה היותר מפורסמת של העיר. ב – 1989 חתם באינטר במדיה זכה בגביע אופ"א. בין 1992 ל – 1994 שיחק אצל ארסן ונגר במונאקו. מעברו לטוטנהאם בקיץ 1994 די הפתיע את עולם הכדורגל. הפרמייר ליג רק התחילה את הצמיחה שלה ואילו טוטנהאם היתה קבוצת מרכז טבלה די סתמית. אוהדי הקבוצה לא האמינו באפשרות העסקה עד לרגע החתימה עצמו, אבל הבעלים דאז, אלן שוגר, כן האמין וביצע אותה באופן אפקטיבי. סכום ההעברה היה 2 מיליון פאונד.

בהתחלה קלינסמן זכה ליחס שלילי באנגליה, זכר להדחה כואבת של האנגלים מול מערב גרמניה במונדיאל שהתקיים 4 שנים קודם לכן, אבל גם בגלל נטייה של הגרמני לצלול ברחבה. קלינסמן ענה למבקרים כבר במשחק הבכורה מול שפילד וונסדי כאשר הוא חגג את השער בצורת צלילה, מה שהפך בהמשך לאחד ההיילייטס ההסטוריים של הליגה. במהלך העונה הוא פיתח שיתוף פעולה קטלני עם טדי שרינגהאם והביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את יכולות ההבקעה שלו כאשר סיים עם 20 שערי פרמייר ליג (7 ב – 6 מחזורים ראשונים) ו – 29 שערים סך הכל בכל המסגרות.

קלינסמן היה הראשון לזכות בתואר שחקן החודש בפרמייר ליג(אוגוסט 1994) וגם זכה בפרס שחקן העונה של הליגה בגרסת העיתונאים ובכך הפך לזר השלישי שזוכה בפרס הזה והגרמני השני אחרי שוערה האגדי של מנצ'סטר סיטי ברט טראוטמן, שזכה בעונת 1955/56.
אחרי עונה אחת בלבד הוא עזב את התרנגולים וחתם בבאיירן, שם במהלך השנתיים הבאות הוא זכה בגביע אופ"א ואליפות.

עונת 1997/98 החלה עבורו בסמפדוריה, אך הוא לא הצליח להתאקלם שם. קלינסמן התחיל לדאוג באופן רציני למקומו בסגל הגרמני במונדיאל הקרוב בצרפת ובמקביל טוטנהאם סבלה מעונה רעה ואף התרסקה אל מעבר לקו האדום. בסוף דצמבר 1997 קלינסמן חזר כדי להציל את טוטנהאם מירידה וכדי להעלות את מניותיו. שני הדברים קרו, כאשר הוא כובש 9 שערים ב – 15 משחקים (כולל רביעיה מול וימבלדון) וגם פותח בהרכב הנבחרת במונדיאל, אחריו תלה את הנעליים.

הרבה שנים קלינסמן החזיק בשיא שערים לשחקן גרמני בפרמייר ליג לצד אובה רוסלר, עליו נרחיב בהמשך, עד שמסוט אוזיל ששבר אותו והעמיד על 33.

מקורות:

https://www.premierleague.com/matchweek/5665/bloghttps://fbref.com/en/

https://fbref.com/en/