// מאת איתמר דביר
כריסטיאן פוליסיק, או פוליזיץ', לאלו מאיתנו שרוצים לשמור על טוהר ההגייה הקרואטית הנכונה ולא על הגרסה האמריקאית של שם המשפחה שלו. בן ה-22 מפנסילבניה שבארה"ב הוא עד כה אחת מאכזבות העונה. האמריקאי המוכשר שהגיע מדורטמונד לסטמפורד ברידג' בינואר בתחילת עונת 19\20, הוכיח את עצמו כמחליף ראוי לאדן הזאר שעזב בקול תרועה אל תהילת הבלנקוס בבירת ספרד, כשהוא שיחק.
9 שערים ו-8 בישולים (כולל בישולי פנטזי) בעונת הבכורה גרמו לכולנו להזיל ריר. מהר מאוד פולי הבהיר לכולם שתג המחיר הגבוה שלו הוא לא רק תוצר של היותו כרטיס כניסה לשוק אמריקאי עצום, יש לו המון כדורגל ברגליים, יותר מלרוב השחקנים בליגה. שלושער מושלם, ברגל ימין, רגל שמאל ונגיחה – כולם לרשת של ניק פופ מול ברנלי, פתחו את החשבון של קפטן אמריקה בפרמיירליג והפיצו ניחוחות של סופרסטאר בהתהוות.
הציפיות מצ'לסי היו נמוכות. רוב הפרשנים ציפו שתסיים מחוץ לטופ ארבע ולאמפרד קיבל את המפתחות להנהיג פרויקט חדש, כזה שמגיע מהבטן של המועדון עם שחקני אקדמיה וסגל צעיר לעתיד חדש, כזה של אחרי אדן הזאר. הדרך למעלה הייתה כבר סלולה – פרויקט צעיר ורענן, עם קבוצה רעבה ואנרגטית שבה פוליסיק הפך לגורם מרכזי, נראו כמו התאמה מושלמת. עד ש…
בינואר 2020 הוא קרע את הabductor muscle (שריר האגן), פציעה שגרמה לו להפסיד 11 משחקים ולא מעט מומנטום. החזרה הייתה בסך הכל בסדר, צ'לסי הצליחה להתברג לטופ 4 ולהעפיל לליגת האלופות, ופולי עצמו הצליח להוסיף עוד הופעה בלתי נשכחת מול ליברפול, כאשר עלה מהספסל, כבש, בישל והשאיר את יורגן קלופ עם המבט הזה שאמר הכל – "כל הכבוד ילד, אתה משהו מיוחד."
נריץ קדימה לתחילת העונה הקרובה – כריסטיאן פוליסיק, 8.5 מיליון. הלם בהיכל, מדובר בשוד לאור יום. 17 בישולים ושערים ב-1717 דקות בעונה שעברה למען השם. מדובר בממוצע של מעורבות בשער כל 101 דקות – סטטיסטיקה ברמת הסלאח והקווין. אבל נשים רגע בצד את הסטטיסטיקה, צ'לסי החתימה את כל העולם ואשתו בקיץ. טימו וורנר, קאי האברץ, חאקים זייך ובן צ'ילוול, כולם מקיפים עתה את כריסטיאן פוליסיק. אם הוא הצליח להביא נתונים שכאלה עם תאמי אברהם ומייסון מאונט לצידו, עכשיו השמיים הם הגבול.
ברייטון, קריסטל פאלאס וסאות'המפטון בארבעת מחזורי הפתיחה, פולי כבר תפס את מקומו בקישור ואנחנו מחכים לשריקת הפתיחה, עד ש… הוא שוב נפצע. במחזור הרביעי הוא חוזר ונכנס כמחליף, במחזור החמישי רובנו בויילד קארד – צירוף מקרים? לא נראה לי – פולי בפנים. שני משחקים, 0 שערים, 0 בישולים ולקינוח פציעה בחימום במשחק השלישי נגד אותה ברנלי שמולה הוא פתח את החשבון עם שלושער רק לפני כמה חודשים. איזה אסון.
אז למה דווקא עכשיו זה הזמן של פולי? למה לחזור לשחקן שבמשך כל העונה הזו התגלה כאכזבה קולוסאלית? כי לפעמים, כשכל החיצים מצביעים על כיוון מסוים, לא צריך לחשוב על זה יותר מדי. רצף המשחקים הקרוב פנטסטי וכבר שבעה משחקים רצופים בליגה שבהם פוליסיק פותח ומשחק ברוב המשחק. לאמפרד פוטר וכשמגיע מאמן חדש תמיד יש את תקופת "ההאני מון", בה כולם מעלים הילוך כדי להוכיח לבוס הטרי שהם צריכים להיות ראשונים בהרכב. ויותר מהכל, הבוס הטרי הזה הוא תומאס טוכל, האיש שאימן את פולי בדורטמונד בתחילת דרכו. הוא נתן לו את הבכורה בבונדסליגה ובליגת האלפות, נתן לו מקום בהרכב ופולי החזיר כשסחט את הפנדל ההוא מול פרנקפורט והעניק לטוכל גביע ראשון עם דורטמונד. מחיר של 8.2 מיליון, 2.2% בחירה ומאה אחוז פוטנציאל לעלות על הרכבת לפני שאחרים מבינים שהיא בכלל מתכוונת לצאת לדרך – קפטן אמריקה חוזר.
//
איתמר דביר שחקן פנטזי פרמייר ליג משנת 2017, סיים במקום השלישי בישראל (433 בעולם) בעונת 2017-18 ומנחה שותף של פודקאסט הפנטזי פרמיירליג – "מינוס 4" (זמין בכל הפלטפורמות) להאזנה – https://open.spotify.com/show/1IFr3C4Fl6XaoxiQeIl81I