לאורך השנים עבר הכדורגל מהפיכה. מימים שבהם מנג'רים יושבים ומלקטים מהלכים טובים ועורכים אותם לקלטות וידאו ואיסוף של מידע היה מאתגר מאוד, הכדורגל עבר שינוי וכיום כמות המידע הנאספת היא עצומה והקושי הוא לסנן אותו – מחט בערימת דאטה. עם זאת, עדיין חלק גדול מאוד מהמרכיבים שמשפיעים על המשחק קשים מאוד לכימות, מדידה ושינוי.
דוגמא מצויינת היא משחק ההגנה. הרבה מבקרים יש לז'וזה מוריניו ולמשחק ההגנתי שלו, אבל מידע שנאסף ב-13 העונות האחרונות בפרמייר ליג השווה בין הערך של שערים שנכבשו לערך של שערים שנספגו ומסתבר שבממוצע הבקעת שער שווה לקבוצה המבקיעה נק' אחת בעוד ספיגת שער שווה 2.5 נק' .
אם זה נשמע לכם מוזר, חשבו על הסיטואציה הבאה – קבוצה מפגרת בשער אחד, כרגע בכיס של המנצחת "הזמנית" שלוש נק' ובכיס של המפסידה אפס. אם הקבוצה המפסידה משווה היא מרוויחה נק' אחת בעוד הקבוצה שהובילה הפסידה 2 נק'. כדורגל אינו משחק סימטרי. זו גם הסיבה שאחרי הבקעת שער כל כך הרבה קבוצות נוטות להסתגר – עכשיו יש להן הרבה מאוד מה להפסיד.
אז מסתבר, ששערים שלא מובקעים שווים יותר משערים שכן מובקעים אבל רגע, איך מודדים אירועים שלא קרו? אמנם יש (מעט) מצבים בהם שער נמנע ברגע האחרון, אך ביצועים הגנתיים של קבוצה בנויים על התנהגות קבוצתית במידה רבה משמעותית מאשר ביצועים התקפיים של קבוצה – שחקן התקפה אחד טוב יכול לגרום לכל ההתקפה לביצועים טובים, בעוד שחקן הגנה אחד רע הורס משחק הגנה של קבוצה שלמה. מניעת שערים טמונה בעיקר בתכונות כמו שמירה, סגירת קווי מסירה, מיקום נכון וחיפוי על שחקנים אחרים ואכן, הערכת ביצועי הגנה מתוך נתוני משחק היא אחת המטלות הקשות ביותר שעדיין לא מבוצעת היטב מכיוון שניתן לשערך ביצועים רק בצורה עקיפה ולא ישירה (קשה להגיד כמה מצבים מנעת פשוט על ידי התגוננות נכונה). המדדים הקיימים מתבססים בעיקר על אירועים נקודתיים יזומים על ידי ההגנה (למשל מלכודת נבדל) כאינדיקציה לביצועי ההגנה, אינדיקטור נוסף הוא מה קורה במהלך 10 שניות שלאחר איבוד כדור – כמה "שטח" נסגר על ידי ההגנה תוך עשר שניות לאחר איבוד כדור. קבוצות טובות עושות זאת מצוין ולפעמים ההרגשה היא שלמרות שהן מאבדות את הכדור ואמורות להיות חשופות פשוט אין למי למסור.
בחזרה למנצ'סטר סיטי ולווילסון שמספר שבעונת האליפות 11/12 הקפטן וינסנט קומפני ושאר שחקני ההגנה עבדו עם אנליסט מיוחד לנושא ההגנה ולאחר כל משחק היו יושבים ומנתחים את הסטטיסטיקה הייחודית להגנה, בודקים כמה טעויות הצליחו לגרום ליריבה על ידי מהלכי הגנה יזומים, מה היתה אפקטיביות הלחץ במצבים הנייחים ובהתקפות המעבר. באותה עונה סיטי ספגה הכי מעט שערים בפרמייר ליג.
זוכרים את הפומוס מהפוסט הקודם? במשחק סוף העונה סיטי ויונייטד יכלו שתיהן לזכות באליפות. סיטי שיחקה מול QPR ויונייטד מול סנדרלנד. בדקה ה-39 זבאלטה כבש והאליפות נראתה בדרך הבטוחה לכחולים, אך בפתיחת המחצית השניה האירועים קיבלו תפנית. בדקה ה-48 סיסה השווה אחרי טעות נוראית של לסקוט (יונייטד מובילים 1-0 במקביל משער של רוני וכעת הם ביתרון בפסגה) ובדקה ה66, למרות כרטיס אדום לג'ואי ברטון, ג'יימי מקגי העלה את הלונדונים ליתרון. דקה 92 – דז'קו משווה, המשחק בסנדרלנד מסתיים בניצחון יונייטד אשר נמצאת כרגע בעמדה בה היא זוכה באליפות. דקה 95 באלוטלי מגלגל את הכדור לרחבה אל עבר אגוארו שיכל לבעוט בנגיעה – ההסתברות לשער על פי פרוזון במצב הזה 0.1. מתקדם עוד צעד, ההסתברות לשער על פי פרוזון 0.2.
השאר היסטוריה.
