השופט שורק לסיום. אצטדיון ארנסט האפל שבוינה מתפוצץ כמו הר געש. המבורג, שאותה אני מאמן כבר שלוש עונות, זכתה סוף סוף בליגת האלופות, וגם באליפות – לאחר עונה סנסציונית. לריאל מדריד, מנגד, כלום לא עזר. הם לחצו, תקפו, ואפילו היו ביתרון מספרי כעשרים וחמש דקות. כל זה לא שינה דבר, והקבוצה שלי זכתה בליגת האלופות לראשונה מאז 1983. קשה להגיד שהרגשתי את השמחה כמו שאר השחקנים.
כן, חגגתי כמו גדול, אבל במסיבת העיתונאים אחרי המשחק הפלתי את הפצצה: "אין מאושר ממני מלראות לאן המועדון הגדול הזה הגיע, אבל אני עוזב את המבורג בתום העונה הנוכחית" אמרתי לעיתונאים ההמומים. "אני מרגיש מיצוי. קשה לי להבטיח שנגיע לאותם גבהים בעונה הבאה ואני חושב שרענון בכסא המאמן יכול לעשות רק טוב. תודה רבה ובהצלחה."
הודעת העזיבה והניצחון הגדול. עוזב, אבל בטופ.
שבועיים עברו מאז אותו גמר, ומאז אותה הודעה דרמטית, והגיע הזמן לעזוב את המבורג לאחר שלוש עונות נפלאות. 127 משחקים, 82 נצחונות, 26 תוצאות תיקו ו-19 הפסדים בלבד היו לי בכהונה בת שלושת השנים בוולקספארק שטאדיון. מתחתית הליגה השנייה, לקחתי את המבורג עד למעלה. עד לטופ של הטופ.
אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה ולעבור למשרה שתאתגר אותי יותר. מספר ימים לאחר מכן, ואני מגלה שהנהלת המבורג ממנה את זינאדין זידאן, שפוטר מטוטנהאם בסוף העונה לאחר שסיים איתם במקום החמישי, כמחליף שלי. אני במקביל ניסיתי להשיג את המשרה אצל התרנגולים מלונדון, אבל חורחה חסוס הועדף על פניי. שבוע וחצי חולף לו במהירות, והנה מתפנה משרה מעניינת: מאמן ליון, ברונו גנסיו, עוזב את תפקידו לאחר שנה מאכזבת נוספת. הקבוצה לא תשחק בליגת האלופות ואפשר להודות שהיא לא ממש איתגרה את הענקית פ.ס.ז' במסגרת הליגה.
ליון בעצם זכתה בתואר אחד בודד מאז שהשמירה התחילה – זה היה הגביע הצרפתי בשנת 2019. לא בדיוק עמוס בארון הגביעים כרגע.
אז עכשיו מתחיל חלק חדש בקריירה. כבר השגתי גביע אלופות, אליפות בונדסליגה, גביע גרמני וסופרקאפ. אבל האם אצליח לשחזר את ההצלחה גם בצרפת? אין ספק שיהיה מאתגר. את המבורג הפכתי למפלצת בקנה מידה גרמני ואף אירופאי.
לליון אני מגיע כאשר הסגל סביר אך מזדקן, וכנראה שאצטרך לבצע מהפכה על מנת להתאימו לצרכיי. בכל מקרה, מדובר במועדון עם הסטוריה יחסית טרייה ורעב בלתי רגיל לתארים נוספים. אני בטוח שאיהנה מהשלב הזה בשמירה מאוד.
חשבתי שיהיה מעניין לספר סיפור שמירה קצת אחר, כזה שלא מציג את ההגעה לטופ, אלא מה שקורה אחריה. בעדכון הבא – עונה ראשונה בליון!
