גמר המונדיאל בפתח ואני מזכיר לעצמי שהנבואה ניתנה לשוטים ואני לא אוהב לשטות ולשתות ולהשתטות כי האדים וההדים והעדים. והמעמד, איך כבר הגיע, כי לפעמים החגיגה נגמרת והחצוצרה כבר על הרצפה באפיסת כוחות כי השקענו במונדיאל הזה! כן, שנינו, האישה והאיש חד הם ואשתו כגופו והיא אמנם כבר הכריזה שהיא שונאת את המונדיאל, אבל אני יודע שהיא אוהבת לראות אותי מאושר, ואני מאושר. ואתמול אפילו החזיקה מעמד עד הסוף והייתה מתוחה והתאכזבה והתעניינה וריחמה על האנגלים.
ואני מאושר ומילאתי את המצברים לארבע שנים הקרובות ואני טעון ומוכן. בא לגמר הזה קבצן של כדורגל טוב כמו שראוי לי להיות וכדורגל טוב היה לנו ובעזרת האל ואללה יהיה לנו ונאחל בהצלחה לשני הצדדים ונבקש את בקשתו של אדוארדו גאלאנו, רק עוד מהלך אחד טוב בשם האלוהים. וכדורגל טוב היה לנו, כן אילו חצאי גמר היו לנו. ואילו שחקנים היו לנו והם כיבדו את המעמד ואותנו. אנחנו מצידנו, היושבים בבית או במגרש או בפאב הקרוב למקום מגורינו החזרנו להם. שמחנו וקפצנו וריחמנו וקיוינו.
אז ראשון ראשון ואחרון אחרון, צרפת עלתה ראשונה לגמר. איזו איכות הייתה על המגרש. הוצאות המתפרצת של דה בריינה, הדריבל של הזאר, המסירה של פוגבה, היציאה של קורטואה למהירות של אמבפה וגם לכניסה של פבאר. ההדיפה של לוריס לבעיטה של אלדרווירלד אין אוויר לנשימה. 26 דקות ראשונות של בלגיה תוקפת ואיכותית, דקות שבהן צרפת נראתה כמי שבאה לשחק לטווח ארוך, זאת שמסתמכת על השיטה שהביאה אותו עד לפה. ושינויי המערכים, פוגבה שומר על פלאיני בתור בלם שלישי, בלגיה רגע עם שלישית בלמים ורגע ב2-4-4 קלאסי. חילופי המקום, דה בריינה מימין ומשמאל ובאמצע, מנסה משתדל קצת מצליח. מחצית. נשימה.
ההגבהה של ויטסל ללוקאקו בתחילת המחצית השנייה סימנה שינוי טקטי, אם המחצית הראשונה התאפיינה בכשרון, דריבלים, פריצות, השנייה התאפיינה בחתירה לתכלית, הגמר בפתח וכולם רוצים חלק. רגע אחרי, עוד הגבהה של כדור לפלאיני ופתאום בלגיה הרימה קצת את המשחק מהקרקע וניסתה יותר את החוזקות שלה בגובה. בין לבין גם דה בריינה, שהיה נוכח נפקד במחצית הראשונה, ניסה להיכנס יותר למשחק. מהצד השני צרפת גם ניסתה להיות תכליתית עם הבעיטה של ז'ירו ואז אומטיטי עולה גבוה. גול. אוויר. בלגיה עוד ניסתה צרפת קצת פחות. בלגיה מסיימת מסע אדיר בעיניי, מהמונדיאל הקודם דרך היורו אני רואה שלם שקטן בהרבה מסכום חלקיו. החלקים משחקים בקבוצות הטובות בעולם, אבל השלם מדשדש. השלם הצדיק את עצמו בטורניר הזה. תודה לך בלגיה על הניצוץ שהבאת למונדיאל הזה, על זה שגם במשחק שהיה עדיף לך להפסיד בו ניצחת. ספורטיביות לא שבה ריקם ואת צעירה ויפה וכנראה שכמעט בשלה, מי יתן ותגדלי לנגד עינינו עוד קצת.
עוד ערב. עוד משחק. עוד אוויר. אנגליה עם פלפל בתחת עפה קדימה עם סטרלינג ודלה עלי ולינגארד. דקה 4. טריפייר מתחפש לבקהאם. חבורת הצעירים האלה פתאום נראתה כקבוצה אימתנית ולא כמי שהעול יכביד על כתפיה. רק בדקה ב20 קרואטיה נזכרו שבלי לשחק הם ימצאו את עצמם בשבת מקווים שוב למקום שלישי. לא לקח יותר מארבע דקות עד שהם הפסיקו. הם הבליחו מידי פעם עם ראביץ מצד ימין ונסיונות מהמרכז, אבל למרות שזה לא היה נראה שאנגליה מבצעת סגירה ממש טובה קרואטיה לא הצליחה לייצר מרכז מגרש בקנה מידה שמצפים ממודריץ' וראקיטיץ'. לינגארד ודלה עלי עם תמצית התפקיד של קשר התקפי. דוחפים קדימה, מסכנים, לא תמיד עם כשרון ברגליים אבל עם תשוקה. מחצית. אוויר.
טריפייר וראביץ כתאומים, אתמול היה ברור מי התאום המוצלח היה על המגרש. בדקה ה60 נזכרה שוב קרואטיה להגיע למשחק ולחצה עשר דקות על הגז. זה הספיק לה לכמה מהלכים יפים ופרישיץ אחד עם שער וקורה. מהדקה ה75 אנגליה קצת חזרו וכמה הכנסות כדור הציתו תקווה. ופיקפורד, מאיפה הביאו אותו. הצלה גדולה על מנדזוקיץ בהארכה גול שאנגליה לא היו חוזרים ממנו. וגול. ואנגליה לא חזרו ממנו.
פערי מרכז המגרש והנסיון באו לידי ביטוי בעיקר בהארכה. שליטה כמעט מוחלטת במרכז המגרש שהגיעה לשיאה בדקה ה108 עם השער של מנדזוקיץ והקישור הקרואטי הראה שהוא בטופ העולמי.
שאלוהים ישמור על המלכה, אנגליה חוזרת הביתה, הגביע ילך למשפחה אחרת. זה קשה בלי הארי קיין שלא היה אתמול. תודה לך אנגליה על טורניר מרגש, על זה שדווקא כשבאת בלי יצאת עם, כמעט עם.
סיכומים עוד יהיו והשיא עוד בפתח אבל דבר אחד ברור לי מהטורניר הזה, מי שרוצה להצליח שיבוא עם שוער בטופ העולמי שיתן טורניר ביכולת שיא. קורטואה ופיקפורד היו חלק משמעותי בהצלחה של הנבחרות שלהם. נוייר ודה חאה בכשלון שלהם. הנבואה ניתנה לשוטים וסובאשיץ' נותן טורניר מעולה, אבל אני אלך עם לוריס.
