להיות אוהד כדורגל באמריקה זה לא קל. לאורך השנים הספורט הזה וההתנהלות סביבו היו ברמת ליגת הדייגים של מלטה – חצי מקצוענית חצי חובבנית. הליגות האירופאיות לא מקבלות פה במה, חוץ מפעם בשנה בגמר ליגת האלופות, גם אם רוצים לראות את ברצלונה, ריאל או מנצ׳סטר צריך להמציא איזה קונפרנס קול, לסגור את דלת המשרד ולנסות ולמצוא את המשחק בשקט באיזה ערוץ פיראטי באינטרנט. גרעינים שחורים אמיתיים כמעט שאין להשיג ועל קללות צריך להתנצל. בנוסף לזה, אנשים פה מתעקשים שכדורגל בעצם משחקים עם כדור כתום שפיצי ותופסים אותו ביד…
אבל לאחרונה, מ-ה-פ-ך. שחקנים בכירים עם שם עולמי מגיעים, גם כאלה שעוד יש להם מה להציע בכדורגל האירופי התחרותי, שידורים ארציים של קבוצות ליגת העל האמריקאית (ה-MLS), חולצות, צעיפים וכובעים של הקבוצות המקומיות כמעט בכל פינה בעיר ואפילו משחקי האימון של הנבחרות משודרים. כן, גם של הנשים. קשה להגיד בדיוק מתי זה התחיל, אבל אפשר כנראה לייחס את נקודת הפתיחה של מסע הרנסס של הכדורגל האמריקאי למונדיאל האחרון. רמת הטירוף ברחובות הייתה בשיאה, הברים היו מפוצצים, כל רשתות הטלוויזיה שידרו את המשחקים בלייב ואפילו לשליח פיצה לקח שעה וחצי להגיע מרוב העומס. הנבחרת האמריקאית הגיעה לשלבים מאוחרים (יחסית) גם לפני, ובליגה המקומית היו כוכבים אירופאים כבר לפני (למשל תיירי הנרי), אבל משהו בשנה האחרונה השתנה. פתאום הכוכבים לא מגיעים רק בשביל חפש״ש מפנק, פתאום המשחקים משודרים בערוצים המרכזיים ולא רק בערוץ הספורט החמישי בכבלים, פתאום משנים חוקים, מעלים תקרות שכר, מזרימים כספים חדשים, מקימים שתפ״ים עם מנצ'סטר סיטי (הייתה בעבר יוזמה גם לברצלונה להקים קבוצה מקומית, היוזמה נפלה, אבל סביר להניח שתוקם מחדש) ויש פרסומות בטלוויזיה בפריים טיים. בנוסף, 4 קבוצות נוספות אמורות להצטרף לליגה בשנתיים הקרובות כולל אחת במיאמי תחת שרביטו של החבר דיוויד בקהאם.
כמות הצופים בשנים האחרונות עלתה בהדרגה בקצב של 3-4 אחוז כל שנה ועומדת על 19 אלף צופים בממוצע למשחק. לשם השווה, בסיירה א׳ האיטלקית כמות הצופים הממוצעת הינה בערך 22 אלף כמו גם בליגה הראשונה בצרפת. אז נכון שכרגע הסופר קלאסיקו זה יותר הויכוח בין צ׳יזבורגר או נקניקייה בהפסקה, אבל אל תתלהבו עליי, יש כדורגל, יש על לדבר ויש למה לצפות. עוד 20 שנה קבוצה אמריקאית בגמר ליגת האלופות, מוכן להתערב, ואם לא, סביר להניח שלא תזכרו את מה שאמרתי פה…
