הייתה זו שעת ערב מאוחרת ביום ראשון. דקות מספר לפני סגירת חלון ההעברות, קיבלו אוהדי פיורנטינה הודעה רשמית – חוסה קאייחון מגיע לפירנצה. האוהדים הסגולים, שזועמים בימים האחרונים על העברתו של פדריקו קייזה ליובנטוס, לא הקדישו יותר מדי תשומת לב להגעתו של הווינגר הוותיק. אך קאייחון, כמו קאייחון, לא מתרגש מחוסר הערכה. הקריירה הארוכה והמפוארת שלו לימדה אותו שבבוא הזמן, הוא שוב יצליח להפתיע את כולם. מור שפייר על אחת ההחתמות החשובות ביותר במרקטו האחרון.
חוסה קאייחון הוא אנדרייטד מובהק. ברוב המקומות בהם דרך הוא תמיד היה נחשב ל"עוד אחד". כך היה כשגדל למשפחה אנדלוסית צנועה שהתפרנסה ממכירת פירות, כך היה כשלא הצליח לעלות לקבוצה הבוגרת של ריאל מדריד וכך גם היה כשהוא שימש בתור כינור שני או שלישי בחוד של נאפולי.
קאייחון למעשה הגיע לנאפולי, הקבוצה בה רשם את הפרק המשמעותי ביותר בקריירה שלו, בעיקר בגלל שלא העריכו אותו מספיק בריאל מדריד. מוריניו, שידוע בתור אחד שאוהב שחקנים שמחוברים למועדון אותו הוא מאמן, היה מי שהחזיר את קאייחון לריאל מדריד מאספניול;. הפורטוגלי ראה בווינגר שאהד את ריאל מדריד מגיל צעיר כשחקן רוטציה לגיטימי. קאייחון, שכלל לא האמין שיזכה ללבוש בשנית את החולצה הלבנה של קבוצת נעוריו, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. וההצלחה לא איחרה לבוא. חוסה הפך לג'וקר של ריאל – האיש שמשנה את חוקי המשחק בדקות הסיום. הוא הוכיח את עצמו כשחקן מהיר ומחויב שלא מפחד מעבודה קשה בתוך המגרש, ופטריוט שלא חושש לומר מה הוא חושב מחוצה לו. ומוריניו? הוא פשוט התאהב בשחקן הרכש שלו ודאג לשבח אותו בכל הזדמנות.
הקשר החזק בין קאייחון למאמנו גרם לכך שעם עזיבתו של מוריניו, גם דרכו של קאייחון בריאל מדריד הסתיימה. קרלו אנצ'לוטי העדיף את המספרים של בייל ודי מאריה על פני המנטליות והרוח של קאייחון. מי שזכה בתקשורת הספרדית לתואר המחייב "הראול הבא של ריאל מדריד", ראה בגיל 26 את הדלת החוצה מהסנטיאגו ברנבאו בפעם השנייה וכנראה שגם האחרונה בחייו.
השנתיים בריאל מדריד לא הפכו את קאייחון לכוכב ענק בעיני אוהדי הכדורגל בעולם, הסטטיסטיקה האישית שלו הייתה דלה מדי בשביל שייחשב לאחד כזה, אך בעיניהם של המאמנים הבכירים ברחבי היבשת הוא נחשב לשחקן עם האופי המושלם, כזה שניתן לבנות על גבו מהפכה של ממש. לא בכדי רפא בניטז התקשר אליו בכבודו ובעצמו על מנת לצרפו לנאפולי. קאייחון היה קרוב לחתימה בליברפול, אך בניטז שכנע אותו שהוא יכול לקחת חלק חשוב מאד במהפכה הגדולה וההתקפית של נאפולי בעידן ה-"פוסט-קבאני". קאייחון השתכנע והחליף את כרטיס הטיסה לצפון אנגליה, בכרטיס לדרום איטליה.
בפועל, גם בימיו הראשונים בנאפולי קאייחון לא זכה להכרה לה ציפה. בקיץ 2013, שנחשב לפורה ביותר בהיסטוריית נאפולי, נחתו בזה אחר זה שחקנים רבים וטובים – החל מחבריו למדים הלבנים היגוואין ואלביול וכלה בפפה ריינה, דובאן זפאטה, ז'ורז'יניו, גולאם ומרטנס. התקשורת בדרום איטליה סירבה לקחת את קאייחון ברצינות. הם ראו בו כשחקן בינוני שהגיע לנאפולי רק מפני שהוא חולק את אותו הסוכן יחד עם רפא בניטז ותו לא.
על אף הפתיחה העגומה, על המגרש קאייחון הראה שבניגוד למה שחשבו במדריד, ג'וקר יכול גם לפתוח בהרכב. בליגה כמו הסרייה א', בה דוגלים במשחק הגנתי וסגור, שחקן כנף חד ומהיר שיודע לנצל את השטחים הפנויים במגרש, תמיד נחשב לנכס. קאייחון של נאפולי הוא שחקן בוגר, קשוח ואחראי יותר מזו שהכירה ריאל מדריד. בתקופות היפות ביותר של הנפוליטנים, בזכיות ההיסטוריות בגביע איטליה וגם בכישלונות והאכזבות, כל מאמן שעבר בסאן פאולו ידע – בלי קאייחון נאפולי היא פשוט לא אותו הדבר. הקיצוני, שהתקבל בנאפולי בהססנות מסוימת, הפך תוך שנים בודדות ליקיר העיר. הוא ממוקם שישי בטבלת שיאני ההופעות של המועדון בכל הזמנים (מעל צ'ירו פרארה וקנאברו) ובמקום ה-11 בטבלת מלכי השערים.
אך לכל דבר טוב יש סוף. וכמו שהאקדח שמופיע במערכה הראשונה חייב לירות בשלישית, כך מי שנהנה ממהפכה בסגל, יעזוב את המועדון במהפכה הבאה. קאייחון היעיל והאהוב סיים את תפקידו בנאפולי. ג'נארו גאטוסו רוצה לראות נאפולי אחרת בעונה הנוכחית. הספרדי הוותיק היה זה ששילם על כך בכיסאו ופינה את מקומו בקבוצה לטובת שחקנים צעירים ממנו – ויקטור אוסימן שחקן הרכש היוקרתי בן ה-21 שהגיע הקיץ מליל והירביג לוזאנו המקסיקני בן ה-25, שאמנם הצטרף לנאפולי בעונה שעברה, אך מחכה לקבל קרדיט רב יותר מגאטוסו. וכעת הגיע הזמן לפרק חדש וכמעט אחרון במסע המרתק של קאייחון.
גם הקיץ הוכיח קאייחון שעבורו חתימה שאינה טומנת בחיקה דרמה, אינה נחשבת לחתימה. הספרדי כבר היה קרוב לחזור הביתה, ללה-ליגה. אתלטיקו מדריד ניסתה לרכוש אותו בעבר ונכשלה. הפעם הייתה זו ויאריאל שניסתה את מזלה ואף מינתה את ראול אלביול, חברו של קאייחון, שיוביל את מסע השכנועים. אך קאייחון החליט להישאר באיטליה ובמחטף של הרגע האחרון, חתם בפיורנטינה בתזמון מושלם, דקות בודדות לאחר שזו נפרדה מהווינגר הימני שלה וכוכב הקבוצה, פדריקו קייזה.
כאמור, לא רכישתו של קאייחון היא זו שמעסיקה את אוהדי פיורנטינה בימים אלו. הם ראו את עזיבתו של קייזה כפעולה השווה להתאבדות עבור הקבוצה שהפסידה שניים משלושת משחקיה מתחילת העונה. בעיני אוהדי ה"ויולה", לקבוצה שסיימה את העונה שעברה במקום העשירי לא ניתנת הזכות להשאיל את הכוכב הכי גדול שלה ליריבה השנואה יובנטוס.
אך קאייחון אינו נרתע מהמצב אליו נקלע, להפך. חדר הלבשה בו מרחפת אפלה וחוסר וודאות זו בדיוק התפאורה שקאייחון אוהב. הוא הגיע לריאל מדריד יחד עם מוריניו, הפרסונה הצבעונית ביותר שנחתה במועדון, ואף אחד, אפילו לא פלורנטינו פרס, לא ידע איך תיראה הקדנציה של מוריניו במדריד. הוא נחת בנאפולי בעת תהליך ה"פינוי בינוי" של רפא בניטז וכעת הוא מגיע לפיורנטינה – קבוצה גדולה בעלת היסטוריה עשירה שכרגע לפחות, לא בדיוק נראית כמו אחת כזו.
השחקנים הבכירים והבולטים ביותר של פיורנטינה כיום, פרנק ריברי, בורחה ואלרו וג'אקומו בונאבנטורה, נחשבים לוותיקים, יש שיאמרו וותיקים מדי. מצד אחד הבאתם של השחקנים הללו הוסיפה בגרות וניסיון שלא היה ניתן למצוא ברחבי הארטמיו פרנקי בשנים האחרונות, אך מצד שני פיורנטינה של העונה הנוכחית נראית בדקות הסיום כמו קבוצה ששחקניה עומדים ליפול מהרגליים בכל רגע. לא בכדי פיורנטינה הפסידה את המשחקים שלה נגד אינטר וסמפדוריה משערים מאוחרים.
וזו בדיוק הסיבה מדוע פיורנטינה זקוקה לקאייחון. מחד, קאייחון נחשב לשחקן מנוסה ומחויב, שראה דברים במהלך הקריירה הארוכה שלו ויכול לשמש כמודל לחיקוי עבור הצעירים, אך מאידך הוא גם חלוץ פעלתן וחד לכשעצמו, כזה שלא משאיר דבר על המגרש. קאייחון אמנם כבר לא יזכה להיות הראול הבא של ריאל מדריד או אפילו שחקן הרכב בנבחרת הלאומית של ספרד, אך עבור קבוצה שנמצאת במצב כה מורכב כמו פיורנטינה, אין ספק שמדובר בג'וקר שיכול לטרוף את כל הקלפים.
