באותו שבוע סיימנו דרכנו באירופה גם בכדורגל (רשמית) וגם בכדורסל (מעשית). המכביומן מסכם שבוע שהתחיל אופטימי ונגמר בדכאון.

כל אוהד מכיר את השפעת הקבוצה על מצב הרוח שלו לטווח הקצר.  כל אוהד יודע שהרבה מאיך שנראה השבוע שהיה לו היה מורכב ממה שעשתה הקבוצה שלו.  ביום של משחק אוהד יודע שלא משנה כמה הבוס שלו הרגיז אותו בעבודה היום, האוטו הארור שוב במוסך,  האישה כעסה עליו(טור זה כתוב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים באותה המידה ואגב כך, גם לכל הקהילות…) והילדים שיגעו אותו, הגיע הערב ויש משחק וזה אומר שכל היום הזה יכול להסתיים בכי טוב.  כמובן שהקבוצה יכולה גם להפסיד ואז בכלל תלך לישון עצבני…

אז לרבים מאוהדי מכבי ת"א, אלה האוהדים גם את קבוצת הכדורסל וגם את קבוצות הכדורגל,  בימים אלה של משחקי ליגה ואירופה לשתיהן(וגביע המדינה וגביע ווינר ומזל שלא גם ליגה בלקנית),  כל יום כמעט יש משחק וזה אומר שהשבוע שלנו הוא רכבת הרים משוגעת.

אז במיוחד עבורכם, צהובים, הנה הפרק ה 15 ביומן השבועי למדד מצב הרוח הצהוב: ה- YelloWeek, או בעברית המכביומן…

הכותרת של השבוע:

את שמינית גמר הליגה האירופית ופלייאוף היורוליג נראה רק בטלוויזיה.

השבוע שהיה:

כדורגל:

אחרי ההפסד הביתי בשבוע שעבר (2:0) לשחטאר, היה ברור שהמשחק החשוב יותר הוא זה שיהיה ביום ראשון בגביע מול באר שבע. אותו עברנו בהצלחה עם נצחון, שהיה צריך גם להיות גבוה יותר ותוך כדי מתן מנוחה לכמה שחקנים. משהו בדברים של דור פרץ ופטריק ואן לוון אחרי המשחק גרם לנו לחשוב שאפשר לעשות משהו בגומלין ואז הגיע המשחק והצורה בה השחקנים שלנו עלו למשחק, גרם לנו להרגיש שזה אפשרי. חוסר מזל וגם שופט נוראי, שפסל שער חוקי למהדרין והתעלם מפנדל לזכותנו, דאגו שזה בכל זאת לא יקרה. נשארנו עם תחושת גאווה ופספוס.

כדורסל:

פה התחושה שונה לחלוטין. השבוע התחיל בנצחון ליגה, למעשה דריסה , מול נהריה , עם חזרה של קהל, קטן אמנם של 300 צופים, אך עדיין סוף סוף קהל במשחק. ואז הגיע יום חמישי וכל מה שקורה השנה ביורוליג קרה שוב. במשחק קריטי שאין ממנו חזרה, מכבי הובילה במינכן, שלטה במשחק וכל זה רק כדי לבעוט וולה בדלי ברבע האחרון , להרוס הכל ולהפסיד הפסד שמשמעותו כמעט בודאות אובדן הסיכויים להגיע לפלייאוף היורוליג.  הפסד שהוא מיקרוקוסמוס של כל העונה האירופית שלנו, מתובל בהתקפה אחרונה קלאסית, בה תרגיל לא עובד ו-ווילבקין מחטיא זריקת נצחון.

עוד הפסד, שהיה די צפוי לאחר שהתברר שנשחק בשבת באילת, לאחר שננחת ממינכן רק בשישי, לאילת, בליגה, בשבת בערב, רק הוסיף לתחושת הדכדוך.

סך הכל חמישה משחקים. שלושה בכדורסל, שניים בכדורגל,  שני נצחונות ושלושה הפסדים .

המשחק שעשה לנו את השבוע:

הנצחון בגביע בכדורגל. רגע כיף נוסף הוא כמובן חזרת הקהל ביום שני בכדורסל.

המשחק שהרס לנו את השבוע:

באיירן מינכן ביורוליג חד משמעית. הפסד שמשמעותו סיום העונה האירופית. בכדורגל מול שחטאר לא היו באמת ציפיות…

מצב הרוח הצהוב:

סך הכל מדוכדכים ותודה ששאלתם. דכאון מהכדורסל ותחושת ההחמצה מהכדורגל.

השבוע שיהיה:

ארבעה משחקים בשבוע שלפנינו, שניים בכדורגל ושנים בכדורסל ואיכשהו יוצא ששוב נשחק גם וגם בחמישי הקרוב, למרות שהודחנו מאירופה. ללכת בלי ולהרגיש עם…

בכדורגל יימשך המרדף בצמרת אחרי מכבי חיפה, כשביום שני נארח בבלומפילד את אשדוד החזקה (20:15) , שכבר עשתה לנו צרות צרורות בסיבוב הקודם וביום חמישי נתארח בסמי עופר אצל הפועל חיפה (20:45)

בכדורסל נשחק פעמיים ביורוליג, בבית, בשלישי מול צסק"א ובחמישי מול ולנסיה(שניהם ב 21:05) עם הקהל שחוזר וכל זה כנראה לפרוטוקול בלבד. עוד סיבה שההפסד הזה לבאיירן כל כך מדכדך. עד שהקהל חוזר…

הציפיות מהשבוע:

כמובן שלנצח פעמיים בכדורגל זה הדבר החשוב. המשחקים ביורוליג הם בשביל הכבוד וההרגשה הטובה שלנו.

שבוע טוב וצהוב לכולם

הכותב הוא מבעלי הפודקאסט "מכביפוד", פודקאסט האוהדים של מכבי ת"א בכדורסל