כל אוהד מכיר את השפעת הקבוצה על מצב הרוח שלו לטווח הקצר. כל אוהד יודע שהרבה מאיך שנראה השבוע שלו, מורכב ממה שעשתה הקבוצה שלו. ביום של משחק אוהד יודע שלא משנה כמה הבוס שלו הרגיז אותו בעבודה, האוטו הארור שוב במוסך, האישה כעסה עליו (טור זה כתוב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים באותה המידה ואגב כך, גם לכל הקהילות…) והילדים שיגעו אותו, הגיע הערב ויש משחק וזה אומר שכל היום הזה יכול להסתיים בכי טוב. כמובן שהקבוצה יכולה גם להפסיד ואז בכלל תלך לישון עצבני…
אז לרבים מאוהדי מכבי ת"א, אלה האוהדים גם את קבוצת הכדורסל וגם את קבוצות הכדורגל, בימים אלה של משחקי ליגה ואירופה לשתיהן (וגביע המדינה וגביע ווינר ומזל שלא גם ליגה בלקנית), כל יום כמעט יש משחק וזה אומר שהשבוע שלנו הוא רכבת הרים משוגעת. ערב כמו חמישי לפני שבועיים, למשל, התחיל בהיי מניצחון של הכדורגל בסיבאספור והסתיים בדאון עם הפסד ביתי של הכדורסל לפנרבחצ'ה.
אז במיוחד עבורכם, צהובים, אני אצייד אתכם ביומן שבועי למדד מצב הרוח הצהוב: ה- YelloWeek, או בעברית המכביומן…
השבוע שהיה
נתחיל עם זה שהפייסבוק הקפיץ לי השבוע זכרון מהשנה שעברה, בו כתבתי פוסט על שמונה משחקים שהיו לנו תוך שבועיים: חמישה בכדורסל, שלושה בכדורגל שנגמרו בשמונה נצחונות חלקים. אף אחד מהם לא היה אפילו צמוד. אז העונה הכל הולך יותר קשה וכמובן שהקורונה לא עוזרת…
כדורגל: משחק ביום ראשון בדוחא. יכולת לא משכנעת, נקודות האור הן שנראה שהרווחנו את פשיץ' וכמובן הנצחון 1:2.
כדורסל: לא פחות משלושה משחקים שהתחילו כבר במוצאי שבת נגד אילת. יתרון 21 שהפך כבר רק לארבע ובסיום ניצחון ב-12. אה, כן ואות'לו האנטר קיבל מנוחה בגלל המכה בראש שהוא חטף בחמישי בטורקיה, אבל במכבי אמרו שהוא בסדר…
המשיך ביום שני במשחק הגביע באשדוד, מול יריבה מהלאומית ועליו בדיוק נאמר עוד נצחון כזה ואבדנו. משחק שגרם לתחושות דאגה ובושה כמו שהרבה הפסדים לא עשו. משחק שנראה היה כאילו אספו עשרה חבר'ה אקראיים ואמרו להם לבוא ולשחק כדורסל בספורטק ולא באלופת המדינה הגאה בכדורסל.
אז נכון שמדובר בחוקים המגבילים זרים ועם הפציעות של הישראליים אין למכבי כרגע סגל רחב מספיק למסגרות בישראל. ונכון שלקבוצה לא היה זמן להתאמן יותר מאימון אחד בסגל המיועד למשחק ואז אתה נזכר שזו אשדוד מהלאומית ושהכל תירוצים… וזה שווילבקין והאנטר (עדיין כואב לו הראש מחמישי, אבל במכבי אמרו שהוא בסדר…) לא שיחקו לא תופס פה.
אז סף הדאגה לחמישי מול ז'לגיריס הרקיע שחקים ושמענו שהאנטר לא ישחק גם פה (רגע, הוא בסדר???) ואף אחד לא הכין אותנו להצגה כמו שהיתה במחצית הראשונה שהפכה את כל השבוע.
המשחק שעשה לנו את השבוע
בלי תחרות בכלל האחרון. יום חמישי נגד ז'לגיריס.
מצב הרוח הצהוב
קודם כל, אנחנו מכבי. זה אומר שהנצחון הוא מעל הכל. אז ארבעה ניצחונות מארבעה משחקים=מצב רוח טוב. ההצגה בחמישי השכיחה את הדאגות משני באשדוד והאוירה לקראת השבוע הקרוב אופטימית. השאלה היחידה היא… האנטר בסדר?
השבוע שיהיה
הכדורגל בפגרת נבחרות. הזדמנות לשכוח קצת מהדאגות ולזכור רק שנצחנו סוף סוף בליגה. לכדורסל שלושה משחקים, כרגיל. מתחילים כבר בערב במשחק ליגה בהרצליה, שיש רק מה להפסיד בו וכל מה שרוצים זה לעבור בשלום, בלי פציעות ומבחינתי נצחון בנקודה. האנטר, אגב, נח היום…
ממשיכים עם ספרדי כפול ביורוליג: יום רביעי במדריד ויום שישי בולנסיה. האנטר ישחק?
הציפיות
כדי שיהיה לנו מצב רוח סביר בסופ"ש דרושים מינימום שני נצחונות השבוע. כלומר, נצחון אחד לפחות ביורוליג, אחרת הנצחון הגדול על ז'לגיריס לא שווה הרבה. יותר מזה נהיה בהיי, פחות מזה נהיה עגומים כמו מזג האויר בחוץ. שלושה הפסדים ונבכה לתוך הכרית בלילה…
שבוע טוב וצהוב לכולם.
