UFC 231 – תותחים כבדים במשקל 65 ק”ג ומטה

חג שמח,

בשבת הבאה עלינו לטובה (בישראל – בלילה בין שבת לראשון) ה-8 לדצמבר, קצת אחרי שנדליק נר שביעי, יערך אחד מאירועי ה UFC המצופים של השנה UFC 231. חודש דצמבר הפך, בשנים האחרונות לכזה שמרכז כמה וכמה קרבות מעניינים, בדרך כלל בהשתתפות בכירי הלוחמים בארגון, והשנה אינה יוצאת דופן. שני אירועי PPV נשארו ב 2018, ושניהם דורשים טור נפרד.

כרגיל, אתן את הדעת לקרב המרכזי, אוסיף קצת גם על הקרב שיקדם לו, ואזכיר יותר בקצרה את שאר הקרבות בקארד המרכזי. כרגיל, ובוודאי באירוע של (כמעט) סוף עונה, מדובר בקרב אליפות, והפעם בין אלוף משקל הנוצה – מקס הולוואי, לבין בריאן אורטגה.

נפתח עם הטוען לכתר, בריאן “טי-סיטי” אורטגה (מאזן 14-0-0 וקרב אחד ללא תוצאה)

Credit: Brian Ortega official Facebook page

הילד-טוב-קליפורניה שבתמונה, לא מקלל, מלכלך או מתלהם בדרך כלל. אבל ברגע שהוא נכנס לכלוב, הוא אחד מלוחמי ה MMA היעילים והמסוכנים בעסק.

חוזקות:

אורטגה התחיל את החינוך שלו מוקדם בכל הנוגע לאומנויות לחימה, ומגיל 13 לומד ג’יו ג’יטסו תחת משפחת גרייסי בקליפורניה. הוא גראפלר ברמה גבוהה מאוד, והדבר ניכר ברקורד שלו, עם 3 הכנעות מתוך 8 הקרבות שלו ב UFC. אולי לא נשמע המון, אבל הוא הכניע את דייגו ברנדאו שהיה פעם הבטחה, את רנאטו מוייקאנו המאוד מוכשר (מוזכר כמועמד לקרב אליפות בעתיד המאוד לא רחוק) ואת קאב סוונסון שתמיד מרחף בצמרת הדירוג.

אמנם ההתמחות שלו היא בלחנוק אנשים (יש לו אוסף מרשים עוד לפני החתימה ב UFC), אבל יש לו כוח בידיים, שאין להרבה לוחמים במשקל הזה (65 ק”ג), והוא אחראי על הנוקאווט היחיד בקריירה של אלוף המשקל הקל לשעבר, פרנקי אדגר כמו גם לנוקאווט דרך הברך על קליי גווידה בעל הסיבולת הגבוהה. הוא יחסית גדול, והכוח הפיזי שלו, בנוסף לטכניקה מרשימה מאוד, עוזר לו לעשות דברים יפים מאוד באוקטגון (הנוקאווט על אדגר, גיליוטינה בעמידה על סוונסון ועוד).

חולשות:

קשה לדבר על חולשות בהקשר ללוחם בלתי מנוצח, עם רקורד מרשים (לא “מרופד”). ובכל זאת, אומר שהיו לו בעיות בקרב נגד אדגר. את אדגר הוא הפיל עם אפר-קאט מהגיהנום בדקה האחרונה של הסיבוב הראשון. אבל עד לאותה הדקה הוא רק ספג. אדגר, עם תנועת רגליים מצוינת וקצב רצחני, הנחית עליו קומבינציות רבות במשך ארבע דקות. את מוייקאנו הוא הכניע אחרי קרב בו אפשר היה לראות שאפשר לפגוע בו בעמידה, בעזרת טכניקה ומהירות. 

 

ובכל זאת, חשוב מאוד לזכור את הדברים הבאים:

גם אם אדגר ומוייקאנו פגעו בו לא מעט, השורה התחתונה מראה ניצחון בנוקאווט וניצחון בהכנעה לאורטגה. יש לו סנטר עמיד והוא מוכן לספוג בשביל לתת, או בשביל להשיג את העמדה, ממנה הוא יגרום את הנזק. יש לאורטגה כתם קטן מהעבר, כשתוצאת הקרב הראשון שלו ב UFC (הכנעה אחורית) בוטלה, לאחר שנמצאו שרידי סטרואידים בדמו. הוא התנצל ואמר שלא לקח שום דבר בידיעה. מאז (ועם בדיקות מקיפות של USADA), לא נתפס, ואישית, אני נוטה להאמין לו, לנוכח אופיו הדי שקול והרקורד הנקי שלו מאז.

תסריט חלומי: טי-סיטי עושה את מה שטי-סיטי עושה, כלומר חונק את הולוואי מאחור, וזוכה בחגורה.

סיוט: הולוואי מנחית קומבינציות מוקדם, מזעזע את אורטגה, ושומר על האליפות אחרי נוקאווט טכני.

*****

ועכשיו, לאלוף המכהן, מקס “המבורך” הולוואי (מאזן 19-3-0)

Credit: Max Holloway official Facebook page

מול הילד הטוב מקליפורניה, יעלה הילד הטוב (והמוזר) מהוואיי.

ב 17 לאוגוסט, 2013 נערך האירוע הדי סטנדרטי, UFC Fight night: Shogun Vs. Sonnen. לאחד הקרבות המקדימים, עלו שני לוחמים. האחד, בחור חביב מהוואי שהתחיל לכבוש את לב האוהדים עם הסגנון המהנה שלו, ומולו עלה ג’ינג’י אחד מאירלנד שהגיע לקרב השני ב UFC אחרי נוקאוווט מהדהד שהנחית בקרב הבכורה שלו בארגון. הקרב התנהל רובו ככולו בשליטה של קונור מקגרגור, שאף ניצח בהחלטת שופטים אחידה. זה גם היה הפסדו האחרון של מקס הולוואי נכון לכתיבת שורות אלה. בשבת, עם רצף של 12 ניצחונות רצופים, ינסה “המבורך” להגן על חגורת האליפות שלו בפעם השלישית.

חוזקות:

8 הניצחונות שלו, שהגיעו כתוצאה מנוקאווט, מעידים אולי הכי טוב על איכות משחק העמידה של מקס. עבודת רגליים משובחת, תנועה כמעט בלתי פוסקת, חבטות מהירות (מרחף כמו פרפר וכו’) וחדות – נראה שלחטוף אגרוף ממנו דומה לדקירת חרב – וטכניקה מצוינת, הן הפורטה של הולוואי. והוא מסוגל לרוב, לשמור על קצב אחיד וגבוה לאורך סיבובים רבים.

כולם זוכרים את הנוקאווט של מקרגור על גדול לוחמי משקל הנוצה – ז’וזה אלדו (תוך 13 שניות), אבל הרבה פחות אנשים צפו בהולוואי פשוט משמיד אותו פעמיים. מבלי לקחת את הקרדיט מהאירי, הרי שלא ממש נדרש לקרב מלא מול אלדו, ואולי בגלל זה, הניצחונות של מקס עליו נראים יותר מרשימים במידה מסוימת. הוא עמד יפה מול התקפות, ולבסוף, ניצח אותו – פעמיים בנוקאווט. כן, אפשר לומר שהולוואי יודע להרביץ. יש לו גם שלושה נצחונות בהכנעה, כולל על אותו קאב סוונסון. אני לא חושב שאפשר לשים אותו באותה רמה של גראפלינג כמו אורטגה, אבל כמו שאומרים במקומותינו – הוא גם לא פראייר.

חולשות:

גם במקרה של מקס, קשה לדבר ממש על חולשות. אולי ספציפית לקרב זה, הנטיה שלו לעיתים להיכנס לחילופי מהלומות קצת פרועים, יכולה לעלות לו ביוקר. הוא אמנם חטף כמה וכמה חבטות ישירות מקונור וסירב ליפול, אבל יש משהו בכוח המתפרץ של אורטגה שאמור לשכנע את האלוף לשמור על קרב מאוד טכני וטקטי.

 

ובכל זאת, חשוב מאוד לזכור את הדברים הבאים:

למקס יש ניסיון עשיר של קרבות ב UFC כולל שתי הגנות על התואר. הוא הפסיד, וחזר. לעיתים גם הפאסון הזה עוזר.

תסריט חלומי: הולוואי עושה מה שהולוואי עושה, כלומר משתלט על הקרב עם קומבינציות מדוייקות ומכאיבות, מפיל את אורטגה ושומר על החגורה בשלישית.

סיוט: מקס מאבד ריכוז\לוקח סיכון לא מחושב ונתקע בחניקה.

שורה תחתונה (או כמה שורות):

הקלישאה נכונה ידידי. הכל יכול לקרות בקרב נתון. המאץ’-אפ הזה מזכיר לי במעט (רק במעט) את זה שהציב את קונור מקרגור מול חביב נורמאגומדוב, ורק מהבחינה שאחד הלוחמים יעדיף קרב עמידה, בעוד השני ישמח מאוד להתגלגל יותר על הרצפה. כמובן שלא מקס ולא אורטגה יתביישו “להיכנס למשרד” של היריב אם צריך.

רוצה: שיהיה קרב טוב. אוהב את שניהם באותה המידה.

מציאות: קראתם את ה disclaimer למעלה, כן? הקרב קרוב מאוד, ויוכרע לדעתי ע”י משמעת יותר גבוהה של אחד מהשניים.

מהמר: יאללה, נלך עם מקס.

UFC 231
Credit to UFC Facebook page

 

הבטחתי התייחסות לקרב שיערך ממש לפני המרכזי, ומדובר על עוד קרב אליפות.

הפעם מדובר במחלקת משקל זבוב של הנשים (56 ק”ג). המחלקה הזו (אם אפשר בינתיים לקרוא לה כך) בנויה מלוחמות שהגיעו מתוכנית הריאליטי The ultimate fighter שמסתכלות מלמטה על שתי המתמודדות בקרב שלפנינו.

ולנטינה שבצ’נקו – שירדה מחלקת משקל – תתמודד מול יואנה יוג’ייג’ייקזסזזזק’ס (או משהו בסגנון – זה שם מתסכל) שעלתה. יואנה, כמובן אלופת משקל הקש לשעבר שאיבדה את התואר לרוז נמאיונס, ולא הצליחה להחזיר אותו נחשבת לאחת מהטובות שהיו עד כה. ושבצ’נקו שהגיעה עד הבאר, אבל הפסידה בהחלטה לאלופה הנוכחית במשקל 61 ק”ג אמנדה נונז. היא עוד חיסלה את אחת מהרוקיז של המחלקה החדשה, רק כדי להעביר את הזמן בדרך להזדמנות הזו להילחם על החגורה.

אז מה יהיה?

מדובר בשתיים מהלוחמות הטובות בארגון, שתיהן עם רקע בקיקבוקסינג (ולנטינה אף ניצחה את יואנה בעבר בקרב כזה) ושתיהן יודעות להרביץ. שתיהן ממושמעות, מדוייקות, יכולות לתת 25 דקות של קרב אגרסיבי. אני חושב שולנטינה אולי חזקה מעט יותר, ויש לה משחק קרקע משובח. אי אפשר לבטל את יואנה באף קרב, בערב נתון היא לוחמת מכוכב אחר, אבל אני בכל זאת צופה ניצחון של שבצ’נקו.

 

ומה חוץ מזה?

ג’ימי מאנואה מגיע אחרי שני הפסדים רצופים, כדי לפגוש את טיאגו סאנטוס שמגיע עם שתי תוצאות הפוכות. הבריטי ידוע בכוח שיש לו בידיים, אבל לסאנטוס יש גם רשימה ארוכה של סיומות בנוקאווט. יהיה “נפיץ”.

ה”קאובוי” הברזילאי, אחד מחביבי הקהל – אלכס אוליביירה ילחם בחבר של קונור, גאנר נלסון האיסלנדי. מעניין יהיה לראות באיזה כושר מגיע נלסון, ואיך יבחר להילחם מול הברזילאי המלהיב.

את הקארד המרכזי יפתחו שני לוחמים חדשים יחסית לארגון – קייל בוצ’ניאק מול חאקים דאוודו.

לאורך כל ערב הקרבות, כולל הקארד המקדים, צפויים מפגשים מעניינים. ממליץ להצטרף אלי לצפייה באירוע הזה.

בפעם הבאה – אם ירצה השם – נדבר על שובו של ג’ון ג’ונס למסכינו בנסיבות המתאימות.

UFC 231
Credit: Valentina Shevchenko official Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.