עונה ה-NBA מתחילה בקרוב ובסדרת הטורים הזו הבלוגרים שלנו (וכמה אורחים) ינסו לשכנע אתכם למה כדאי לצפות בכל קבוצה בליגה. היום נעסוק בקבוצות הבית המרכזי.

הריקוד האחרון של מייקל הסתיים לו השבוע, בתזמון מושלם יחסית לפני שהספורט מתחיל לחזור באופן רשמי, גם אם לא באופן מלא וללא קהל. לא אתחיל לסכם את כל הסדרה, רבים וטובים ממני עשו זאת, אבל בכל זאת, התייחסות לכמה נקודות   צריך שניים לטנגו מעבר לסיפור חייו, הרגעים הגדולים, הווינריות, האובססיה – על הסדרה מעיב ענן שמנמן וצולע בדמותו של …

מה עיצב את מייקל ג'ורדן לכזו אגדה, שכל הזדמנות להיזכר (ולהציץ בדברים שאולי לא נחשפו בעבר) ברגעי השיא שלה קוסמים לכל כך הרבה? הנה כמה אופציות:

"נוסטלגיה היא התרפקות על העבר, כשם שהתקווה היא התרפקות על העתיד." אבל מועדונים שאין להם שום דבר חוץ מנוסטלגיה (ובחלק מהמקרים גם את זה אין ממש), מה כבר נשאר להם?

התקופה ה"מתה" של ליגת הנ.ב.א היא תקופה נהדרת לרשימות, ויכוחים, תהיות ותיאוריות. וכשאולפני מארוול מכריזים על סידרה חדשה שמתבססת על סידרת הקומיקס ההיפותטית What If..., זו הזדמנות טובה לכמה שאלות מה אם בוערות ומציקות, שחובב נ.ב.א ממוצע השקיע בהן לא מעט דקות, שעות וימים במהלך השנים האחרונות.

בפחות משנה וחצי, אנתוני נשלח בטרייד שלוש פעמים ונחתך עוד פעמיים. החלק האחרון (לעכשיו) בסאגה שלו היא השיחרור מהשיקגו בולס, שלא השתמשו באנתוני פעם אחת במהלך השהות הקצרה שלו עם הקבוצה.

זו תהיה הפעם השישית בלבד בהיסטוריה של הליגה בה קבוצה זכתה בשלוש סדרות גמר רצופות, ויכניס את הקבוצה השנואה בליגה, אך הטובה ברמה היסטורית והיסטרית לתוך מועדון אקסקלוסיבי ביותר. הנה מי שכבר נמצאים שם:\

את הציטוט הזה של סקוטי פיפן, אולי המפורסם ביותר משחקן שלא ידוע במשפטים שנחרטים לך בזיכרון, אפשר לקחת לשני כיוונים

אחרי 44 משחקים (נכון לכתיבת שורות אלה), השיקגו בולס במאזן של 17 ניצחונות ו-27 הפסדים כשהקבוצה בשנה הראשונה של פרויקט השיקום שלה. אפשר לחלק את החצי הראשון של העונה שלה לשניים

אין תשובה אחת מנצחת שקובעת אם גישת ה-"טאנקינג", בעצם החלטה אירגונית להפסיד על מנת להשיג בחירות דראפט גבוהות, עובדת או לא. הדוגמה הכי בולטת בשנים האחרונות היא הפילדלפיה שבעים וששים.